נתניהו וכחלון הודיעו על הפחתת המע"מ באחוז: "מחזירים כסף לאזרחים"
ראש הממשלה ושר האוצר כינסו מסיבת עיתונאים והודיעו על הפחתת המע"מ ל-17% ועל הפחתת מס החברות באחוז וחצי ל-25%, דבר שיביא לאובדן הכנסות למדינה בסך 6.5 מיליארד שקל בשנה. כחלון: אם יהיו עודפים נוספים, נפחית עוד מסים. נגידת בנק ישראל מתנגדת למהלך: "הגירעון ייגדל"
מורידים מסים: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון כינסו הערב (ה') מסיבת עיתונאים שבה יודיעו על הפחתת המע"מ מ-18% ל-17% ועל הפחתת מס החברות מ-26.5% ל-25%. משמעות ההפחתה היא אובדן הכנסות המדינה של כ-6.5 מיליארד שקל בשנה. דבר הורדת המע"מ פורסם אתמול לראשונה ב"ידיעות אחרונות". ynet העביר בשידור חי את מסיבת העיתונאים.
עם זאת, לא כולם מרוצים מההחלטה ובראשם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג שהביעה התנגדות למהלך. "על רקע אי הבהירות ביחס להתפתחויות הכלכליות בשנה הבאה, הפחתת המע"מ באחוז, שעלותה כ-4.8 מיליארד שקל, עלולה להביא לגידו נוסף בגירעון בשנה הבאה ולסכן את העמידה ביעד הגירעון של 2.9 אחוזים", נמסר מבנק ישראל.
ההפחתה תתאפשר בשל הצטברות של עודפי גבייה בקופת המדינה. בחודש יולי עמד הגירעון בתקציב המדינה על רמה של 2.1% תוצר, כשיעד הגירעון לשנה כולה עומד על 2.9%. מדובר בעודפי גבייה בהיקף של כ-8 מיליארד שקל ובאוצר מאמינים כי עד סוף השנה יגדלו עודפי הגבייה לסכום של קרוב ל-10 מיליארד שקל.
במסיבת העיתונאים מסרו נתניהו וכחלון הצהרות בלבד ללא אפשרות של עיתונאים לשאול שאלות. נתניהו אמר: "במקום להחזיק מיליארדים של שקלים שהצטברו בקופת המדינה, החלטנו להחזיר אותם לאזרחי ישראל. הדבר יעודד צמיחה בזמן שיש האטה עולמית".
כחלון ציין כי אם יהיו עודפים נוספים, הכוונה היא להמשיך במגמה ולהוריד מסים נוספים. עם זאת, הוא הזהיר: "אם נתקל במצב של האטה, נצטרך לבצע תיקון ואנו עשויים להחזיר את המצב לקדמותו ולהעלות מסים".
בשבועיים האחרונים התקיימו דיונים בצמרת האוצר על האפשרות להוריד את רמות המיסוי במשק כאמצעי להתמודדות עם ההאטה הכלכלית, לאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי המשק צמח ברבעון השני של השנה ב-0.3% בלבד. אחת העמדות, שזכתה לתמיכת שר האוצר, הייתה כי יש לנצל את עודפי הגבייה על מנת להוריד את שיעורי המס.
הבחירה במע"מ ובמס החברות נעשתה משתי סיבות: האחת היא שאלו המסים ששיעורם עלה בשנת 2013 בעקבות הגירעון העמוק בתקציב המדינה. הסיבה השנייה היא שהורדת המע"מ נחשבת לצעד שמעודד את הצריכה מכיוון שהוא תומך בהורדת המחירים במשק. הורדת מס החברות מקלה על עסקים הפועלים בישראל ומסייעת להם להתחרות בעסקים הפועלים במדינות אחרות.
שיקול נוסף שהעלו התומכים בהורדת המסים היה כי אם עודפי הגבייה לא ינוצלו להורדת מסים, הם ישמשו להגדלת תקציב הביטחון. מנגד, מתנגדי הצעד ציינו כי חלק ניכר מעודפי הגבייה נובעים מאירועים חד פעמיים, כמו חלוקת דיבידנדים גדולים במיוחד בחברות בורסאיות והבהלה לרכישת דירות שנבעה מהחלטת האוצר להעלות את שיעור מס הרכישה על משקיעים.
הורדת מסים, עם זאת, תגרום לאובדן הכנסות קבוע מידי שנה, ולאחר שתפוג השפעת האירועים החד פעמיים, עשוי להתעורר הצורך להעלותם מחדש. כמו כן, הורדת המסים בעקבות עודפי גבייה נחשבת לצעד שנוי במחלוקת במדיניות הכלכלית הגורסת כי יש לנצל עודפי גבייה בשנות גאות על מנת להקטין את יחס החוב לתוצר של המדינה ולאחר מכן, בשנות מיתון, לאפשר ליחס החוב לתוצר לעלות על מנת שלא להזדקק לקיצוצים בתקציב המדינה.
אתמול התייחס כחלון לכוונה המסתמנת להוריד את המע"מ ובכנס של רשות מקרקעי ישראל באוניברסיטת תל אביב אמר: "לפני כשבועיים הלמ"ס פרסמה נתונים על האטה בצמיחה. כינסנו ישיבה עם מספר רב של גורמים ובכירי המשרד וחשבנו על צעדים בהם נוכל לנקוט בכדי להמשיך לעודד את הצמיחה. אחת הדרכים שנבחנו כמחוללת צמיחה היא הורדת המע"מ. אנחנו בוחנים את הסוגיה הזו ברצינות", אמר שר האוצר.
סגן שר האוצר לשעבר מיקי לוי (יש עתיד) הגיב בזעם: "זו החלטה פופולרית, אבל חסרת אחריות וללא ראייה לטווח ארוך. "ההחלטה תשאיר יותר כסף אצל העשירונים העליונים שרוכשים יותר וכך משלמים יותר מע"מ ותכניס פחות כסף לקופת האוצר. בתגובה, הממשלה תהיה מחויבת בעתיד הלא רחוק לקצץ בתקציבים החברתיים".