"זו פשרה בהיקף הגבוה ביותר נגד הבנקים"
הודעה שהופצה בוואטסאפ וברשתות החברתיות בסוף השבוע האיצה בציבור לקוחות הבנקים לממש זכאות להחזר מאות שקלים מהבנק במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית. אחד מהתובעים, עו"ד רם דקל, סיפר באולפן ynet: "רוב התביעות 'שמצליחות' מסתיימות בפשרה. היחס של הבנקים כלפי הלקוחות לא ישתנה בעקבות התביעה". אז כמה כסף נקבל באמת ומה צריך לעשות כדי לקבלו?
גם אתם קיבלתם בסוף השבוע הודעה על כך שמגיע לכם פיצוי של מאות שקלים מהבנק? רבים מלקוחות הבנקים נחשפו ברשתות החברתיות ובוואטסאפ, להודעה לפיה "לכל מי שהיה חשבון בנק בין השנים 1990 ל-2008, זכאי לפיצוי בסך 2,500 שקל, במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד הבנקים". אז במה באמת מדובר? באולפן ynet אירחנו את אחד מהתובעים, עו"ד רם דקל, שהבהיר כמה דברים חשובים. צפו בראיון
דקל הבהיר כי "כל מה שכתוב בהודעות הוואטספ לא נכון. זה הופץ בחוסר אחריות. מה שנכון הוא שהתקבלה פשרה בתביעה ייצוגית לפיה כל מי שהיה לו חשבון בנק באחד מחמשת הבנקים הגדולים, בין 1990-2008 זכאי לפיצוי פעם אחת גם אם היו לו כמה חשבונות. 35 מיליון שקלים, סכום הפשרה שהתקבל, יחולקו בין כל אלה שהיה להם חשבון בנק. אני מעריך שמדובר בלמעלה ממיליון איש וזה כבר מצמצם את הפיצוי ל-35 שקל לאדם. זה כנראה יהיה פחות מזה.
"חשוב להדגיש כי לא התקבלה כאן תביעה ייצוגית, זו פשרה. התביעות הייצוגיות שהגיעו לפסק דין והתקבלו הן ספורות. רוב התביעות 'שמצליחות' מסתיימות בפשרה. זו פשרה בהיקף הגבוה ביותר נגד הבנקים. למרות זאת, לדעתי היחס של הבנקים כלפי הלקוחות לא ישתנה בעקבות התביעה", סיפר דקל.
כיצד הגיעו להסדר הפשרה?
לא ברור מה עומד מאחורי ההודעה הזו. מה שוודאי הוא שלקוחות הבנקים, שברשותם חשבון פעיל, שהיה גם פעיל באותן שנים (ההנחה היא כי מדובר ברוב הלקוחות), אינם נדרשים לעשות דבר, והזיכוי ייכנס לחשבונם באופן אוטומטי.
התביעה הייצוגית המדוברת הוגשה (כנגד חמשת הבנקים הגדולים – פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי) בשנת 2009, בעקבות חקירה שניהלה הרשות להגבלים עסקיים בחשד לתיאום עמלות בין הבנקים. על פי התביעה, הבנקים תיאמו ביניהם, או לפחות החליפו מידע באופן שאיפשר תיאום, בכל הקשור לגביית עמלות ותעריפי העמלות, מתחילת שנות ה-90 ועד סוף שנות ה-2000.
יש לציין גם כי לאחר הגשת התביעה, ובמהלך החקירה של הרשות, פרסמה הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן, קביעה לפיה לכאורה אכן הבנקים העבירו מידע ביניהם, מה שחיזק את התביעה בעניין.
למרות האמור, בעקבות ערעור שהגישו הבנקים לבית הדין להגבלים עסקיים, וכן נסיגה של הרשות להגבלים עסקיים והמדינה מהצהרותיהם הראשונות בעניין וכוונה להגיע להסדר עם הבנקים, התביעה נחלשה והתובעים נאלצו להגיע להסכם פשרה.
ההסדר הוגש לאישור שנה שעברה, במסגרתו הפרישו הבנקים 35 מיליון שקל שישמשו כהחזר ללקוחות הרלוונטים באותה תקופה.
כאמור, מי שחשבונו עדיין פעיל יקבל את הסכום אוטומטית. לגבי מי שחשבונו נסגר או הועבר, ניתן למלא הצהרה שנמצאת באתר האינטרנט של כל אחד מהבנקים הגדולים (עד ה- 13.9) לצרף אסמכתא ולשלוח לגורם שמשלם את הכסף - חברת הנאמנות של בנק איגוד.
חוששים שאם לא תבקשו את כספכם הבנק ירוויח? לדברי עו"ד רם גרודינסקי שהיה ממגישי התביעה הייצוגית, גם אם תישאר יתרה שלא חולקה היא לא תחזור לבנקים, אלא היא תשולם כקנס למדינת ישראל.
יש לציין כי הבנקים הקצו סכום נוסף של כ-35 מיליון שקל, לטובת תביעות ייצוגיות נוספות שהוגשו נגדם, שאינן קשורות בעמלות, אך טרם אושר סופית הסדר הפשרה בעניין זה.
לפנייה לכתב/ת 
