פחות מזל משכל / על ההישג של ישראל
נבחרת הכדורסל לא זקוקה לאמונות טפלות וקמעות. היא מסתפקת בעבודה קשה ובהחלטות נכונות על מנת לרשום הישג נפלא ובלתי צפוי. כי ישראל, כמו אלישי כדיר מול פולין, יודעת דבר אחד – כשקוראים לה, היא מוכנה. וגם: אם "7 מיליון ישראלים" יצאו מהכלים למען קבוצה אמריקאית מעבר לים, למה לא מהנבחרת הלאומית שלהם – הנבחרת האמיתית?
זה הישג של עבודה קשה ואימון אינטנסיבי, של הגנה מצוינת שגורמת ל-23 איבודי כדור ליריב, ושל התקפה נבונה שיודעת לנצל זאת (8-29 לישראל בנק' מאיבודי כדור). זה מתחיל ונגמר בהחלטות נכונות.
בשלושת המשחקים הראשונים, דאור פישר קלע 6 נק' בממוצע. הפעם, כשהפולנים החליטו להשאיר את גורטאט בצבע ולא לצאת אליו על מנת למנוע חדירות של האחרים, ההתקפה נבנתה סביב הקליעה היציבה של פישר מחצי מרחק. הוא סיים עם 15 נק' ב-50% מהשדה.
אותו גורטאט, אחד הסנטרים האירופיים הטובים ביותר, פתח מצוין וקלע 8 נק' ברבע הראשון. אדלשטיין ראה, חשב ושינה טקטיקה. לראשונה בטורניר ישראל עלתה עם פישר וכדיר יחדיו, על מנת לעבות ולסגור את הצבע, ולהוות תחליף גבוה יותר והגנתי יותר לליאור אליהו שלא היה בשיא הכשירות. גורטאט סיים את המשחק עם 11 נק' בלבד, ישראל קלעה יותר מפולין בצבע. בינגו.
בכלל, את הניצחון הזה אפשר לסכם בשתי מילים – "אלישי כדיר". לא כי הוא קלע הכי הרבה או הדהים אותנו, אלא כי הוא עשה הכי הרבה דברים-קטנים-נכונים. היציאות לאחר החסימה בהגנה, העזרה בצבע על הגבוהים שהובילו לא פעם לאיבודי כדור והחוכמה בהתקפה. וכל זה אחרי ששיחק 3 דק' בלבד במשחק האחרון. קראו לו, והוא היה מוכן.
נבחרת ישראליס
הנבחרת הזו ראויה לכך ששחקן מסוגו של כדיר יהיה האיש הכי חשוב שלה, בניצחון הכי חשוב שלה זה שנים. זה שקבע כי לראשונה מאז 2005 היא תסיים את שלב הבתים במאזן חיובי. ניצחון שאומר כי על אף ההליכה אחורה בכדורסל הישראלי, עם אימון ועבודה נכונים ישראל מסוגלת לנפק הישגים. קוראים לה, והיא מוכנה. ההישג הוא לא בעצם ההימצאות בין 16 הטובות ביבשת (היינו שם פעמים רבות), אלא בדרך.
בחודש יוני האחרון אמר דייויד בלאט ש-7 מיליון ישראלים קמים לראות את קליבלנד. זה כמובן היה מוגזם, אבל לפחות על פי הלך הרוח ברחוב, ברשתות החברתיות ובתקשורת הארצית, התחושה הייתה שמדובר ב-7 מיליון לפחות, לא כולל יהודי התפוצות.
אז אחרי שיצאתם מגדרכם בגלל ישראלי שהצליח בעצמו, למען עצמו, אחרי ששברתם שיאי רייטינג ושיתוף בפייסבוק שלכם ואחרי שכמעט הענקתם עץ בשדרת חסידי אומות העולם למת'יו דלבדובה – תרשו לעצמכם גם הפעם לצאת מהכלים. לשמוח באמת, ללכת עם חזה מתוח, ראש מורם ו"לשבור את האינטרנט" בשביל הנבחרת. הנבחרת האמיתית שלכם. לא, לא קליבלנד קאבלירס. נבחרת ישראליס.
לפנייה לכתב/ת 
