אבנים הורגות
שבעה חודשים לאחר שבתה התינוקת נהרגה כתוצאה מפיגוע אבנים, הגיעה האם השכולה לאולפן "הפטריוטים" ובראיון מרגש תיארה את תחושותיה מהפציעה של אדל הי"ד. "אין עבודה, אין זוגיות, אין משפחה. אבן היא כלי רצחני"
שנתיים וחצי חלפו מאז בנות משפחת ביטון נרגמו באבנים בכביש חוצה שומרון, אך התחושות עדיין טריות בזיכרונה של ד"ר אדוה ביטון, אימה של אדל שנפטרה לפני שבעה חודשים. בעקבות הסלמת טרור האבנים, היא הגיעה אמש אל אולפן "הפטריוטים" וסיפרה על התחושות הקשות שחוותה.
ביטון תקפה את אלו שמתנגדים להחמרת הענישה נגד מיידי אבנים. "אני מזמינה את יפי הנפש להיכנס לרכב ושארגום אותם באבנים כמו שרגמו אותנו, להיות לכוד תחת משאית כשאתה אינך יכול לעשות דבר בזמן שהילד שלך מתובסס בדמו. תעברו את אותן שנתיים מטורפות שאני עברתי, בהן אין לך חיים. לראות את הילד שלך מאושר ומלא שמחה נעשה לשבר כלי".
>>עוד באתר ערוץ 20>>
אדל הקטנה עברה טיפול אינטנסיבי של קרוב לשנתיים והוגדרה במאה אחוזי נכות. "החיים שלנו השתנו", סיפרה ביטון, "אין עבודה, אין זוגיות, אין משפחה, אין ילדים. בעלי ישן שנה שלמה בבית החולים. זנחתי את הקריירה שלי, לא עניין אותי דבר. סעדתי את בתי באהבה גדולה מ-8 בבוקר עד 7 בערב יום-יום. לא רואה את בנותיי בבית וכך חוזר חלילה לשנה שלמה".
היא התייחסה גם אל הסכנה הגדולה הטמונה בידוי אבנים ואמרה כי "אבן היא אמנם כלי נשק פרימטיבי, אבל היא כלי רצחני. וזה כלי הרג. ברגע שזה נזרק לכביש, צריך להתייחס אליו כמו אל טיל. גם ברחובות. הגיע הזמן שהמדינה שלנו תגיד ותאכוף את הנושא כמו שצריך".
מאז שביתה נפטרה בפברואר האחרון, עסוקה ביטון בעמותה על שמה. עמותת "אדל" עוסקת במשפחות שחוו טרגדיות ומהווה מרכז חברתי-שיקומי, לדבריה, מי שעובר טרגדיה משפחתית שאינה תוצאה מפעילות פח"ע, כמו תאונת דרכים למשל, נותר לבד מבחינה מערכתית. מדינת ישראל אינה מעמידה בפניו סל שירותים או מנגנון פיצויים ולתווך הזה נכנסת העמותה.
