סוגרת שער, פותחת כיס. ניקוי המצפון הסעודי
דווקא המדינות העניות שקלטו ב-1948 את מירב הפליטים הפלסטינים - ירדן, לבנון, סוריה ועיראק - הן גם אלה המוכנות לקלוט פליטים בשנים האחרונות, בשעה שמדינות המפרץ בראשות סעודיה מסתפקות כמו בעבר בסיוע כלכלי
גרמניה מביכה את מדינות המפרץ
אין ספק כי הסכמתה של גרמניה לקלוט מאות אלפי פליטים סורים מעוררת תהיות לגבי המדינות הערביות העשירות. מדוע צריכים פליטים מסוריה ועיראק לחצות מרחקים עצומים לאירופה ולסכן את חייהם בדרך למערב אירופה, כאשר הם יכולים לפנות מזרחה למדינות קרובות הרבה יותר (לעיראק ולסעודיה גבול משותף), להמשיך לדבר את שפתם ותרבותם ואף לחיות ברמת חיים גבוהה בהרבה מארצות מוצאם. אלא שהפליטים מודעים לעובדה ששערי מדינות המפרץ וסעודיה סגורים. הכניסה אליהן כרוכה באישורי שהיה ועבודה שקשה מאוד להשיג.
בנוסף, אם ייכשל שילובם של הפליטים הסוריים בגרמניה, עלולים להיווצר (כמו בצרפת) רובעי עוני שבהם צומחים חבורות פשע וטרור איסלאמי. קיימת גם האפשרות כי בין המהגרים יסתננו לא מעט פעילים של ארגוני אופוזיציה סוריים, בהם "המדינה האיסלאמית" (דאעש) ו"חזית א-נוסרה".
אולם פרשנים בעולם הערבי מוטרדים יותר מהשאלה: מדוע אירופה מוכנה לקלוט מאות אלפי פליטים, ומדוע שכנותיה העניות של סוריה קלטו מיליונים שברחו ממלחמת האזרחים, בשעה שמדינות המפרץ העשירות לא קלטו אף פליט אחד?
סעודיה: העובדים הסורים - סוג של פליטים
לאור הכעס ההולך וגובר בעולם הערבי, פרסמה סעודיה בימים האחרונים נתונים שמטרתם להכחיש האשמות אלה. בעיתונים וברשתות תקשורת במימון סעודי הופיעו מאמרים לפיהם סעודיה קלטה מאז 2011 כחצי מיליון סורים, שנוספו לרבע המיליון שכבר התגוררו בממלכה לפני כן. לפי פרסומים אלה, העניקה הממלכה בריאד אישורים זמניים למאות אלפי פליטים מאז 2011 שפג תוקפם מזמן ולא דרשה מהם לעזוב. כיום, מאה אלף ילדים סורים לומדים בבתי ספר סעודיים בחינם. בנוסף, סעודיה העניקה את הסיוע הכלכלי הגדול ביותר לפליטים מסוריה שברחו למדינות השכנות. גם באיחוד האמירויות מיהרו לפרסם כי 150 אלף עובדים סורים שוהים במדינה. אלא שהסורים במדינות אלה, בניגוד לרוב הפליטים, הם אמידים ומסוגלים להשיג את אישורי העבודה הנדרשים על סמך השכלה ורכוש שצברו. בנוסף, יש להניח כי סורים החיים בסעודיה סייעו לבני משפחותיהם להשיג אישורי שהייה בממלכה.
ראאד אל-כרמלי, שגריר סעודיה ברומא, הסביר כי בסעודיה שוהים מיליוני פליטים מארצות ערב, אלא שהממלכה אינה מגדירה אותם ככאלה, אלא כאורחים, מאחר שהם זוכים לאישורי שהיה חוקיים והם שווים לשאר האזרחים בזכות לחינוך, לטיפולים רפואיים ולעבודה.
שיטת ההסברה הסעודית היא להגדיר את העובדים הזרים הערבים כסוג של מהגרים שאינם מוגדרים כפליטים. על ידי כך מנסה הממלכה לשנות את תדמיתה השלילית כמי שסוגרת שעריה לחיובית - לארץ המובילה את הסולידריות הערבית ואת הסיוע לפליטים במזרח התיכון.
אין חדש תחת השמש. במשבר הפליטים הסורים מתנהגות מדינות ערב כפי שהתייחסו לפליטים הפלסטינים. דווקא המדינות העניות שקלטו ב-1948 את מירב הפליטים הפלסטינים - ירדן, לבנון, סוריה ועיראק - הן גם אלה המוכנות לקלוט פליטים בשנים האחרונות: פליטי סדאם חוסיין ומלחמות המפרץ שברחו לירדן ולסוריה, ופליטי בשאר אסד ומלחמת האזרחים בסוריה שברחו לירדן וללבנון. העיתונות הערבית מחמיאה לטורקיה, שהצטרפה מ-2011 למדינות הקולטות פליטים מסוריה. מדינות המפרץ וסעודיה מסתפקות כמו בעבר בסיוע כלכלי.
מחנה הפליטים "רפחאא", היחיד שהוקם על אדמת סעודיה לקליטת פליטים עיראקים ב-1991, זכור לשוהים בו כטראומה קשה ביותר. הוא היה מוקף גדר תיל, הפליטים קיבלו יחס מחפיר ורבים מתו מהתנאים הקשים. במחנה שהו כ-33 אלף עיראקים בתנאים מדבריים, בחום כבד, ולא זכו לטיפול רפואי ראוי. רבים מתו במחנה עד להתערבות הצלב האדום והעברת רובם לארצות הברית ולאירופה.
חששות בעולם הערבי מהשלכות משבר הפליטים
בארצות המפרץ הביעו מספר אקדמאים ופרשנים חשש כי קליטת פליטים תאפשר לטרוריסטים להקים תאים רדומים בארצות הקולטות. אחרים טענו כי הגעת הפליטים מסוריה ללבנון ולירדן תשנה את המאזן הדמוגרפי בארצות אלה וכי היעדר יכולת לסייע באופן משמעותי לשיקום הפליטים במדינות עניות אלה ייצור בעיות סוציו-אקונומיות קשות.
זוהיר קציבאתי מהעיתון "אל-חייאת" הזהיר במאמרו "מזרח תיכון ללא ערבים" כי המשברים הרצופים במזרח התיכון יביאו לנטישת הערים ולהתרוקנות המזרח התיכון מתושביו. לדבריו, טבעי הוא שהערבים יברחו ממה שהוא מכנה "זירת המלחמה שיצרו ארה"ב ורוסיה באזור".
סוריה - פלסטין החדשה?
התקשורת בעולם הערבי עוסקת באחרונה בקשר בין הפליטים הסורים בהווה לבין הפליטים הפלסטינים של העבר. בימים האחרונים פרסם הכווייתי סאמי א-נצף מאמר באתר אל-ג'זירה תחת הכותרת "האם סוריה היא פלסטין החדשה?", שבו הזהיר מהטעות שעשה מנהיג הפלסטינים חאג' אמין אל-חוסייני ב-1948. זה האחרון עודד את הפלסטינים לצאת לגלות והבטיח להם כי בקרוב יכבשו צבאות ערב את פלסטין והם ישובו לביתם. לדבריו, זו בדיוק הטעות שעושה כיום האופוזיציה הסורית והמצב עלול להסתיים כמו במקרה של הפלסטינים, כלומר לא זו בלבד שהפליטים יישארו במחנות פליטים ולא ישובו לסוריה, אלא שהם קרוב לוודאי גם יסתכסכו עם המדינות המארחות אותם.
במילים אחרות: הקמת מחנות פליטים אינה מהווה פתרון, אלא נהפוך הוא - היא יוצרת בעיה חדשה לטווח הארוך, כמו בעיית הפליטים הפלסטינים. זו הסיבה שסעודיה ומדינות המפרץ אינן מעוניינת להקים בשטחן מחנות פליטים למיליוני סורים, עיראקים, תימנים ולובים, אלא מעודדות אותם להישאר בארצם ולקבל מהן סיוע כלכלי נדיב.
לדברי העיתונאי הפלסטיני, ישראל מקימה גדר בגבול הארוך ביותר שלה, עם ממלכת ירדן, רק על מנת למנוע חדירה של פליטים מסוריה ומעיראק. הוא מסכם את מאמרו באומרו כי "החשש הגדול ביותר של ישראל הוא שבמסגרת קליטת פליטים סורים יהיו פלסטינים שישובו ממחנות הפליטים בסוריה לפלסטין ויממשו בכך את זכות השיבה, אלה יעוררו ללא ספק הזדהות רגשית בעולם כולו. ישראל תעשה הכול על מנת למנוע זאת".
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
