סכנות מול הזדמנויות: המעורבות הרוסית בסוריה
מוסקבה ממשיכה לעבות כוחות ליד לטקיה: תמונות לוויין הראו 4 מטוסי קרב חונים, ובמקום כבר יש טנקי T-90 וסוללות נ"מ חדישות. הנוכחות הרוסית יוצרת סכנות לישראל, אך גם הזדמנויות. על מה נתניהו ידבר מחר עם פוטין?
ראש הממשלה בנימין נתניהו ימריא מחר (ב') עם הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט למוסקבה כדי לנסות ולהגיע לתיאום והבנות עם רוסיה, שהפכה לשחקן צבאי מרכזי בלחימה בסוריה. ובינתיים בשטח נראה כי הרוסים לא עוצרים. בסוף השבוע האחרון נחתו בזה אחר זה בבסיס שנמצא באזור העיירה חמימים מטוסי תקיפה מסוג סוחוי 27, וגם מטוסי קרב מסוגים אחרים, שהגיעו בטיסה הישר מדרום רוסיה דרך איראן ועיראק.
המטוסים עדיין לא תקפו מטרות של דאעש, כפי שרוסיה הצהירה שתעשה, אבל הם החלו כבר בטיסות תרגול של המערך, הכולל בקרה ושליטה, שיאפשר להם לבצע גיחות קרב וסיוע מהשדה שהוקם על ידי הרוסים ומשרת רק אותם. בתמונות לוויין ניתן לראות את אותם מטוסי סוחוי 27 חונים בבסיס הרוסי ההולך וגדל, לאחר שבשבוע שעבר הראו תמונות לוויין דומות מסוקי קרב רוסיים באותו בסיס. למעשה, לרוסיה כבר יש בבסיס סדר גודל של טייסת סוחוי 24.
השדה הזה הוא המרכיב החדיש יותר והחשוב במאחז הצבאי הרוסי במזרח הים התיכון שהוקם בסוריה. מרכיב חשוב אחר הוא הנמל הצבאי שיש לרוסים בעיר טרטוס. הבסיס האווירי וגם הנמל הימי נמצאים במה שמכונה בישראל "סוריה הקטנה" – אותה מובלעת עלאווית שמתחילה מצפון ללטקיה, יורדת לאורך החוף הסורי דרומה ומתחברת דרך מסדרון זבדני לצפון מערב דמשק.
המובלעת הזאת נמצאת בשליטתו המוחלטת של משטר אסד ודרכה הוא מקבל סיוע צבאי רוסי ואיראני. ההתבססות הרוסית בשדה חמימים כוללת כמה מאות נחתים רוסים, כמה טנקים חדישים מסוג T-90 וכמה סוללות ניידות של טילי קרקע-אוויר מסוג המכונה ברוסיה "פנציר 1" ובנאט"ו זכה לכינוי "SA-22". שום דבר חדש שלא ראינו כבר בסוריה, אבל החיילים ומערכות נשק אלה, שבעיקרן נועדו להגן על השדה מפני המורדים האיסלאמיסטים בסוריה, מאתגרות את חופש הפעולה הישראלי בסוריה וגם בלבנון.
מצד שני, קיומו של מאחז צבאי רוסי במובלעת העלאווית בשטח הנשלט על ידי המשטר עשוי גם להגביר את היציבות באזור ולמנוע עימות בין הציר הרדיקלי השיעי בהנהגת איראן לבין ישראל. זו בדיוק הסיבה שראש הממשלה נתניהו נוסע מחר למוסקבה לפגוש את פוטין: המטרה היא לשמר ואפילו להגביר את היציבות בגזרה הצפונית.
מחד, למנוע הסלמה בגלל מפגשים לא רצויים בין מטוסי קרב רוסיים וטילי קרקע-אוויר רוסים לבין מטוסי וכלי הטייס של חיל האוויר הישראלי, או לחלופין - חציית קו הגבול ברמת הגולן על ידי מטוסים רוסים שיסייעו לצבאו של אסד.
מאידך, לנסות לתאם עם הרוסים מהלכים שבאמצעותם אפשר יהיה למנוע אי הבנות כתוצאה מחיכוך בין צה"ל לבין חיזבאללה ובין צה"ל לבין כוחות איראניים וצבא סוריה שפועלים נגד המורדים בגולן ובמקומות אחרים בסוריה. אחד החששות החמורים ביותר כעת בגזרה הצפונית הוא מהתלקחות שאף אחד מהצדדים לא רוצה בה, שתקרה כתוצאה מאי-הבנה. הרוסים יכולים למלא בעניין זה תפקיד חיובי.
בוושינגטון לא יכולים אפילו לחלום
נתניהו אינו נוסע למוסקבה בידיים ריקות. עצם בקשתו להיפגש עם פוטין והפגישה עצמה מקדמים מאוד את השאיפה הרוסית למעמד של שחקן ושל מעצמה עולמית שוות ערך לארה"ב – הן בזירה הבינלאומית ובעיקר בזירה המזרח-תיכונית.
רק לפני כמה ימים יצא קאסם סולימני, ראש כוח קודס האיראני, מפגישה שנייה עם פוטין בקרמלין וכבר מגיע נתניהו לפוטין. בוושינגטון לא יכולים אפילו לחלום על אירועים דומים כיוון שיחסיה גם עם איראן וגם עם ישראל פושרים. פוטין, לעומת זאת, מדבר עם כולם וכולם רוצים לדבר איתו – לפחות במזרח התיכון.
יותר מזה, השבוע, בחריקת שיניים, מודים האמריקנים שמדיניותם בסוריה נכשלה ואינה מובילה לשום מקום ואפילו שר ההגנה האמריקני מטלפן עכשיו למקבילו הרוסי כדי לתאם עמדות בעניין הפעילות בסוריה משדה התעופה החדש ונגד דאעש. רק בשביל זה היה כדאי לפוטין להקים את שדה התעופה מצפון ללטקיה. המאחז הרוסי הזה אינו ממש מסכן את ישראל, אבל יש בו פוטנציאל מסוכן וגם, כאמור, הזדמנות.
בהקמת המאחז הצבאי רוסיה משיגה את הדברים הבאים:
א. ביסוס האחיזה הצבאית שלה במזרח הים התיכון - משקל נגד לנוכחות האמריקנית בטורקיה ובמדינות ים תיכוניות אחרות במסגרת נאט"ו, וגם בנוכחות נושאות המטוסים האמריקאיות באזור.
ב. הקמת המאחז הצבאי תוקעת אצבע בעין לארה"ב, שעד עתה הייתה הגורם הדומיננטי במזרח התיכון. רוסיה עושה את זה בין השאר כדי לסחוט מהמערב ויתורים באוקראינה: הקלה בסנקציות הכלכליות המוטלות עליה ואולי אפילו הכרה בעצמאות המחוזות המזרחיים של אוקראינה. רוסיה תתנה את הסכמתה לשתף פעולה עם המערב בתקיפת דאעש וג'בהת א-נוסרה בהסכמה מערבית לכבד את האינטרסים שלה באוקראינה.
ג. רווח מדיני שפוטין יפיק מהעזרה למשטר אסד ורווח כלכלי ממכירות הנשק למשטר הסורי במימון איראן. אבל זה לא הכול: רוסיה אולי תבצע תקיפות אוויריות נגד דאעש, אבל תשמח הרבה יותר אם המשטר הסורי יעשה את זה.
ד. נוכחות אווירית רוסית בשדה התעופה חמימים תמנע יצירת מצב כמו בלוב שבו המערב וטורקיה יוכלו להשליט אזור אסור בטיסה למטוסי המשטר הסורי. בלוב, כך טוענים הרוסים, רימו האירופים והאמריקנים את רוסיה, שלמעשה אפשרו להפיל את משטרו של קדאפי בתואנה של פעילות אווירית הומניטארית להגנה על התושבים מפני צבאו של קדאפי. הרוסים למודי הניסיון מביאים מטוסי קרב משלהם כדי למנוע אפשרות כזו פעם נוספת בסוריה. ומלבד זאת, רוסיה מוכיחה למדינות המזרח התיכון שהיא בעלת ברית אמינה, בניגוד לאמריקנים.
מנקודת ראות ישראלית, הקמת בסיס האוויר הרוסי "חמימים" על אדמת סוריה יוצרת כמה סיכונים:
א. זליגת סוללות טילי קרקע-אוויר ניידות ומהירות מסוריה לחיזבאללה. איראן בעבר כבר ניסתה להעביר סוללות SA22 לחיזבאללה. הסוללות האלו הגיעו לסוריה מרוסיה כבר ב-2006 וייתכן, לפי פרסומים זרים, שהסורים הפילו פנטום של חיל האוויר הטורקי ביוני 2012 באמצעות משגר משולב בתותחים של סוללת פנציר שהייתה ברשותם.
עכשיו, כשהרוסים מפעילים את הפנציר, ייתכן שהסורים יתפתו להיענות לבקשות חיזבאללה ויתנו להם עוד כמה משגרי פנציר שמיועדים בעיקר נגד מטוסים מנמיכי טוס, מסוקים וטילי שיוט.
ב. הבסיס הרוסי יקשה על ישראל לפגוע בבסיסי טילי חוף ים מסוג "יאחונט" שהרוסים מכרו לסורים. טילי חוף ים אלה, שמגיעים ל-300 ק"מ, מסכנים את ספינות חיל הים במקרה של מלחמה.
ג. שיתוף הפעולה האיראני-רוסי והבסיס הרוסי במובלעת העלאווית מעניקים למעשה ראש גשר גם לאיראנים בחסות הברית שלהם עם רוסיה והמתקנים הצבאיים הרוסים שנמצאים בטרטוס ובאזור לטקיה.
יחד עם זאת, אם יהיה תיאום ואפילו שיתוף פעולה מוגבל בין ישראל לרוסיה, הנוכחות הרוסית ב"סוריה הקטנה" עשויה כאמור לייצב ואולי אף למנוע מלחמה. בנוסף לכך, לישראל יש אינטרס ברור שאף אחד מן הצדדים ללחימה בסוריה לא ינצח וכי הם יהיו עסוקים בלחימה אלה באלה. הנוכחות הרוסית המוגברת במובלעת העלאווית תאריך ללא ספק את המצב הזה שבו אף אחד מהצדדים אינו מסוגל להכריע. לכן, צריך לקוות לפגישה מוצלחת היום בקרמלין בין פוטין לנתניהו.
לפנייה לכתב/ת 
