טעויות שאתם עושים כשהחבר של הילד מגיע
אביבית ניסתה לשכנע את בתה העייפה לשחק עם החברה שהגיעה לבקר, עדה מתערבת באופן קבוע במקום לתת לילדים להסתדר בעצמם, ומסתבר שהן לא לבד. מהן הטעויות הכי נפוצות של הורים ואיך אפשר להימנע מהן?
כמעט כל הורה מכיר את הסיטואציה - מגיע חבר לבקר את הילד שלכם, אתם רוצים שהכול יהיה בסדר וכולם יהנו אבל פתאום משהו מתפקשש. מה עושים? להתערב או לתת להם להסתדר לבד? דילמה לא פשוטה.
אולי יעניין אתכם גם:
אז מה אם קשה לילד? שיתאמץ כדי להצליח
כך תעלו את הערך העצמי של הילד ב-7 צעדים
להחזיר או לא? התמודדות עם ילדים מציקים
"אמא, אני עייפה"
אביבית הירשברג מבאר שבע, אמא של אביגיל בת 4.5, איילת בת 3 ודניאל דוד בן עשרה חודשים למדה שצריך להבין מה הילד רוצה, גם אם נוצר מצב לא נעים. "לפני כמה זמן חברה של אביגייל הגיעה יותר מאוחר ממה שקבענו והבת שלי בלי בושות אמרה לי ליד הילדה ואמה שהיא עייפה ורוצה ללכת לישון", מספרת הירשברג.
"ניסיתי ממש לשכנע אותה שהגיעה החברה שהיא כל כך חיכתה לה והן ישחקו ויהיה להן כיף יחד אך הילדה פשוט נרדמה במהלך המשחק. מזל שאחותה הקטנה היתה והיא המשיכה לשחק עם החברה. מאז אם היא אומרת לי שהיא עייפה או מראה סימני עייפות אני חותכת את הביקור".
יש לך טיפ מוצלח מנסיונך להורים שמארחים חברים של הילדים?
"להקשיב לילד. אם הוא אומר שהוא לא רוצה שהחבר יבוא או שהוא עייף או שסתם לא מתאים לו אז לא להכריח אותו ולא לנסות לשכנע אותו שיהיה לו כיף. בסוף זה רק גורם לתסכול לשני הצדדים".
לא נותנים להם להסתדר לבד
עדה חגג' מרחובות, אמא של אור בן 4, שיר בת 3 ורון בת 7 חודשים, מספרת שהיא ובעלה אוהבים מאוד לארח אבל חוזרים על טעות קבועה: "אנחנו שופטים בין הילדים, סוג של מתווכים. אנחנו מתערבים המון במקום לתת להם להסתדר לבד ולהגיע להבנה בנושא חילוקיי הדעות בעצמם", היא מספרת.
"כשהילדים מגיעים אלינו בבכי או בכעס 'הוא לא נותן לי', 'גם אני רוצה', 'הוא דחף אותי', 'הוא אמר לי ש'... מיד אנחנו מבררים מה קרה ומי לא בסדר, ואיך מתקדמים הלאה, למעשה פותרים להם את הבעיה על מנת שימשיכו לשחק בהרמוניה. זו טעות שלצערי אני מרבה לחזור עליה".
חגג' מציינת התהגות מסויימת שמפריעה לה אצל הורים אחרים - "לעיתים הורים מעירים לילדיי על התנהגות מסוימת. בעלי ואני פחות מתחברים לכך. היינו רוצים שיעירו לנו ואנחנו ניקח לתשומת ליבנו ונעיר לילדנו שלנו, במקום שהילדים ישמעו הערות ואיסורים מכל כך הרבה מבוגרים במקביל".
אז מה הדרך הנכונה לארח חברים?
שירי בכר, מנחת הורים ומרצה, מחברת המדריך 'כיצד לגדל ילדים שמאמינים בעצמם', מציגה שמונה מצבים בעייתים בהתנהגות של הורים כשמגיעים חברים של הילדים, ואיך אפשר להימנע מהם:
לא לשפוט - כשהילדים שלנו קטנטנים, אירוח של חבר כרוך בדרך כלל גם בליווי של ההורה, שמגיע לסייע, להקנות בטחון ולהשגיח. אנחנו עוקבים מהצד, ערוכים לכל רגע שיצריך את התערבותנו. חשוב שנאפשר להם לבד ונצמצם את ההתערבות למינימום.
וגם אז, חשוב לפנות לשניהם במקביל, לדבר בגובה העיניים, ולנסות לתווך, לא לשפוט ולא לכפות פתרון בניגוד לרצונם. אם הם לא מסתדרים ניתן להציע שישחקו בנפרד. אם יש צורך להעיר על אלימות, יעיר ההורה של הילד שנקט באלימות. זהו שלב חשוב ברכישת מיומנויות חברתיות וחשוב לעודד אותו ולהפגין רגישות ואורך רוח.
כשלילדים שלנו אין מצב רוח - הילד שלנו לא מארח תמיד לפי אמות המידה שלנו. הוא לא תמיד לבבי, סבלני, נדיב, וותרן ומסביר פנים. לפעמים הוא מסתגר, כעוס, פגוע, עייף ולא משתף. כל הערה שלנו בפורום רחב רק תגרום לו למבוכה, עלבון וכעס, ובוודאי שלא תניב שיתוף פעולה.
לכן חשוב מאוד שכל בירור יעשה בפרטיות, ביננו לבינו. זה תקף לכל סיטואציה ולכל גיל. ואם ההערה סובלת דיחוי, תמיד אפשר לומר את שרצינו לאחר שהאורחים הולכים.
לפייסבוק הורים כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
אל תחליטו בשבילו - אם החלטנו על שיחה פרטית, לפני הכול - חשוב לשאול אותו מדוע הוא כך, ולא למהר להסיק מסקנות. ייתכן שמצב הרוח הוא תוצאה של ריב, עייפות, עלבון ואולי אנחנו יכולים לסייע. חשוב שנתייחס לרגשותיו ונגלה אמפטיה, שנסביר שזה מאוד לא נעים לאורח, נציע שינסה לשים עצמו במקומו ונשאל מה הוא מציע לעשות.
הכי חשוב לתת לו זמן להפעיל שיקול דעת ולקבל את ההחלטה לבד. להחזיר לו את תחושת הערך, לעודד אותו על התבונה והבגרות ולומר כי אנחנו סומכים עליו שיקבל את ההחלטה הנכונה.
כשהילד לא משתף פעולה - כאשר מתארח אצלו חבר, תמיד אפשר לסיים בנימוס את האירוח. להסביר לילד שלנו כי בזמן שאנו מארחים, חלה עלינו האחריות להנעים את זמנם של אורחינו.הוא צריך להכיר את האחריות שחלה עליו, גם עבור הפעמים הבאות בהן ירצה לארח. כאשר אנחנו בעיצומו של אירוח חברתי או משפחתי, והילד שלנו לא משתף פעולה עם הילדים המתארחים, חשוב להסביר לו שהם ישחקו גם בלעדיו, ולשאול באילו משחקים הוא מאפשר לשחק.
לא להכריח - אנחנו לא יכולים להכריח את הילד שלנו לשחק בניגוד לרצונו, בזמן שלא מתאים לו או עם ילד שאינו מחבב. גם בין ילדים צריכה להיות כימיה וחיבה. חשוב לשאול מדוע זו תחושתו, אפשר לחוות דעה ולייעץ, אבל הכי חשוב לכבד את הבחירה.
באותה המידה, לא נכון להכריח את הילד שלנו לחלוק במשחקים. המשחקים שלו הם רכושו הפרטי, בדיוק כפי שתכולת הבית היא רכושנו. המסר הוא שאנחנו מכבדים את החלטתו, אבל יש להחלטה תוצאה שהוא צריך לשאת בה: החבר שלו ילך הביתה, החברים לא ירצו להתארח, אולי לא ישתפו אותו כשהוא יתארח. זו תוצאה אופציונלית שהוא צריך להכיר. זהו לא איום.
בעיקר בגילאים הצעירים, בהם הילדים שלנו מתקשים יותר לחלוק, חשוב להסביר שהשיתוף אינו וויתור על המשחקים שלהם. המשחקים הם שלהם, ויישארו בחזקתם כשהחברים ילכו, ותמיד ניתן להחליט שיש משחקים שנשארים בארון עד תום הביקור.
כשהילדים רבים - לפעמים קורה שהדינמיקה החברתית לא ברורה לנו. הילדים לא מדברים יפה אחד כלפי השני, רבים, מתווכחים, מתפייסים וחוזר חלילה. תשדלו שלא להתערב.
בזמן רגיעה תיזמו עם ילדכם שיחה על המפגש, תשאלו לדעתו, אם ניתן היה להתנסח אחרת או לפעול אחרת, תציעו אלטרנטיבות ותחזקו מיומנויות חברתיות. זו הכנה נפלאה לביקורים הבאים.
מתבגרים - בלי פאדיחות - גם מבלי משים או מבלי שהתכוונו, אנחנו עלולים להביך את המתבגרים שלנו כשהם מארחים. החיבוק והנשיקה שלנו, שימוש בשמות חיבה פרטיים והשאלות שאנחנו מפנים לחברים שהגיעו.
בגיל ההתבגרות חשוב להם המרחב הפרטי וחשובה להם היכולת להתנהל באופן עצמאי. כל שכן, כשהם בטריטוריה שלהם, ומארחים אחרים. זו עדות לבגרות שלהם ולמעמדם בבית. חשוב לאפשר להם את המרחב, לא להתערב, לא להעיר, ובוודאי שלא להתעקש לדבר על עניינים שסובלים דיחוי לעת אחרת. מיומנות האירוח חשובה מספיק כדי שנאפשר להם לתרגל אותה בנחת וללא הפרעות.
לתאם ציפיות - אנחנו שוכחים לפעמים לעדכן את הילדים שלנו שמגיעים אורחים. זה חשוב, כי צריך לאפשר גם להם להיערך לקראתם. לסדר את החדר, לחשוב על משחקים מגניבים, להחליט אילו משחקים נשארים בארון, לסכם אילו חטיפים מותר להוציא, להתרגש מעט לפני שמגיעים.
בגילאים הגדולים יותר צריך ממש לתאם ציפיות. לפעמים זה לא מתאים ולא ניתן לכפות על המתבגר שלנו ביקור של חברים. יש לו את החברים שלו ואת לוח הזמנים שלו ולא תמיד זה מסתדר. אז חשוב שלא לקבוע לו עובדה, לשתף אותו ובמידה ופחות מסתדר לו הפעם, לעדכן את האורחים, כך שיחליטו באיזה פורום להגיע, ובמידת הצורך לקבוע ביחד מועד מפגש חדש.
בשיחה המתוקה שמתנהלת בין שני הזאטוטים בטוח שלא תרצו להתערב:
לפנייה לכתב/ת 
