המהפכן: השינוי שחולל רברוב בדינמו קייב
כוכב העבר מונה זמנית למאמן לפני שנה וחצי, אבל הפך לסיפור הצלחה וקיבל את המשרה באופן קבוע. מחרתיים (ג', 21:45) מכבי ת"א מחכה בליגת האלופות לאיש שמביע תמיכה בצבא האוקראיני במלחמה נגד רוסיה
הטלפון שלו עבד בלי הפסקה. הוא ניסה שוב ושוב להחתים את פליקס מגאת הגרמני ואף הספיק להיפגש עם סוכנו. אבל מגאת לא מיהר לחתום. כמו המאמנים האירופים האחרים, גם הוא חשש מהמצב הביטחוני באוקראינה ובסופו של דבר סירב להצעה שקיבל.
את אותה עונה סיימה דינמו קייב במקום הרביעי המאכזב. מדובר בקבוצת פאר שזכתה עד אז ב-26 תארי אליפות (13 בתקופת הליגה המאוחדת של ברית המועצות), אבל חוותה כישלון אחר כישלון בין 2010 ל-2014 וראתה את יריבתה המושבעת שחטאר דונייצק שולטת באופן מוחלט בליגה המקומית.
בזמן שסורקיס שבר את הראש נחל רברוב הצלחה. הוא אמור היה לשמש כמאמן זמני בלבד ולפנות את מקומו מיד עם מינויו של איש מקצוע בעל שם גדול. סורקיס אמנם העריך מאוד את עבודתו כעוזר, אבל לא חשב למנות אדם חסר ניסיון למאמן קבוע, למרות שמדובר באחד הכוכבים הגדולים ביותר של הכדורגל האוקראיני בכל הזמנים.
שותף בכיר להצלחות הגדולות
רברוב (41) התפרסם בשנות ה-90 כשותפו של אנדריי שבצ'נקו להתקפת דינמו קייב. יחד הם הובילו את הקבוצה, אותה אימן ולארי לובנובסקי האגדי, לזכייה בשמונה אליפויות רצופות באוקראינה (1993-2000). רברוב הוסיף למאזנו זכייה נוספת לקראת סיום הקריירה (2007), הניף עם הקבוצה שבע פעמים את הגביע האוקראיני ובעיקר היה שותף בכיר להצלחות הגדולות בליגת האלופות בשנות ה-90.
רברוב, סגן מלך שערי הליגה האוקראינית בכל הזמנים, כבש 15 שערים בנבחרת והיה חלק מהקמפיין המוצלח בו הגיעה לראשונה בתולדותיה למונדיאל, בגרמניה 2006 (כבש שער בבעיטה ממרחק ב-0:4 על ערב הסעודית בשלב הבתים), שם הודחה על ידי איטליה (3:0) ברבע הגמר.
בתחילת הקריירה מיעט הבחור הביישן להתראיין, אבל הפך לגיבור כאשר כבש שער ניצחון ב-2:3 של דינמו על ספרטק מוסקבה בשלב הבתים בליגת האלופות בעונת 1994-95. אותו ניצחון של קבוצה אוקראינית על יריבה רוסית, הזכורה היטב מהליגה המאוחדת של ברית המועצות, עורר לא מעט הדים במדינה.
במאי 2000 רכשה טוטנהאם את רברוב תמורת 11 מיליון יורו, אבל הוא כבש רק 9 שערים ב-29 משחקים והתקשה להסתגל לכדורגל האנגלי. מצבו הורע עוד יותר לאחר שג'ורג גרהאם פוטר וגלן הודל מונה למנג'ר. אז התייבש רברוב עוד יותר, שיחק בקושי מספר משחקים כמחליף והושאל לפנרבחצ'ה.
אחרי עונה אחת בווסטהאם, בה לא הרשים במיוחד, הוא חזר לדינמו קייב ושיחק בה עד 2008. אחרי עונה נוספת, בה שיתף פעולה עם ביברס נאתכו ברובין קאזאן וזכה איתה באליפות היסטורית ברוסיה, הודיע רברוב על פרישה.
הסתבך בציטוט גזעני
כאמור, רברוב לא הרשים יותר מדי כששיחק בליגה האנגלית, אבל הוא הספיק לייצר כותרות מהסיבה הלא נכונה. ב-2008 פורסם ב"דיילי מירור" שהוא ייעץ לחלוץ הרוסי רומן פאבליצ'נקו, אשר שיחק אז בטוטנהאם, לא להסתובב בקרבת הווייט הארט ליין.
אלא שהנימוק לכך היה מאוד בעייתי: "לא יכולתי להסתובב ליד האצטדיון. היו שם כל כך הרבה שחורים ושיעור פשיעה גבוה מאוד. לא נעים כששודדים אותך".
הביא את השינוי הגדול וזוכה להשוואות עם לובאנובסקי
מאז שפרש עבד רברוב כעוזר מאמן, עד שמונה לתפקיד המאמן באפריל 2014, כאמור באופן זמני, לאחר עזיבתו של בלוחין. מאז שהוא קיבל את התפקיד השתנו פני הדברים בקבוצה והיא החלה להצליח, עד כדי כך שכיום משווים את רברוב ללא פחות מאשר אותו לובאנובסקי, מורו ורבו.
בזמן שהמאמנים בהם היה מעוניין הנשיא סורקיס, ובראשם מגאת, סירבו להגיע לקייב, נחל רברוב הצלחה והוליך את דינמו לזכייה בגביע האוקראיני תוך ניצחון 1:2 בגמר על היריבה המושבעת שחטאר דונייצק.
מדובר היה בהצלחה עצומה אחרי הכשלונות הקודמים. בשנים בהן שלטה שחטאר נחשבה דינמו קייב, ששלטה בשנות ה-90 בכדורגל במדינה, לנחלת העבר. היא לא הצליחה לדגדג את היריבה השנואה, שאוהדיה התבדחו על חשבונה בערך כמו שאוהדי מכבי תל אביב לועגים למכבי חיפה בשנים האחרונות.
נחזור לסורקיס, שנשף בכבדות בחוסר סבלנות באותו יום שישי במשרדו. הוא חיפש מאמן באופן דחוף ועל רברוב חשב רק כממלא מקום זמני. לפתע הוא שמע דפיקה על הדלת. למשרדו נכנס החלוץ הקונגולזי ג'ומרסי אמבוקאני (הושאל בחלון ההעברות האחרון לנוריץ' אחרי שכבש 16 שערים ב-33 משחקים בשנתיים במדי קייב). הוא הבהיר לנשיא באופן חד משמעי שהשחקנים דורשים שרברוב ימונה באופן קבוע.
"יש לנו הבנה נהדרת עם סרגיי ואנחנו רוצים שהוא יהיה המאמן", אמר אמבוקאני לסורקיס. "אנחנו מעוניינים לעבוד איתו". הנשיא נענה לבקשה ברצון. "סרגיי מאמן צעיר עם פוטנציאל גדול, אני מקווה שעשיתי את הבחירה הנכונה", אמר סורקיס (אחיו של יו"ר ההתאחדות האוקראינית, גרגורי סורקיס) ביום בו הודיעה הקבוצה רשמית על מינויו של רברוב. "המטרה שלו היא לזכות בתואר האליפות ולעלות לליגת האלופות".
הייתה זו הצהרה חד משמעית - רברוב קיבל את המשרה הנחשקת, אבל היה חייב לספק את הסחורה באופן מיידי ולזכות באליפות כבר בעונה הראשונה שלו בתפקיד. רברוב עשה זאת, ועוד איך. דינמו קייב זכתה בגדול באליפות בעונה שעברה, תוך שסיימה את הליגה בפער של עשר נקודות משחטאר, אשר נתקלה בקשיים בעקבות המלחמה ונאלצה לשחק הרחק מביתה. זו הייתה האליפות ה-27 בתולדות הקבוצה, אבל היא הייתה מיוחדת מכיוון שהושגה כאמור אחרי שש שנות יובש (מאז 2009, אז בהדרכת יורי סיומין).
אותו הישג היה מרשים ביותר. רברוב ושחקניו לא נוצחו אפילו פעם אחת ב-26 מחזורים וספגו 12 שערים בלבד. הם גם השלימו דאבל כשגברו בגמר בפנדלים על שחטאר אחרי 0:0 בתום 120 דקות.
גם העונה ההצלחה נמשכת ודינמו קייב מוליכה את הטבלה אחרי 9 מחזורים, ביתרון של 3 נקודות על פני שחטאר (25 לעומת 22) וללא הפסד. "האווירה השתנתה לטובה מאז שסרגיי מאמן", אמר החלוץ ארטם קראבץ. "אנחנו מרגישים הרבה יותר נוח".
במועדון מספרים שהשחקנים אהבו את המאמן עוד כששימש כעוזר והחיבה כלפיו רק התגברה כעת. יחד עם זאת, הוא גם יודע להיות קשוח כשצריך. בעונה שעברה הוא סיפסל את החלוץ אנדריי ירמולנקו והסביר: "הוא לא עושה את מה שביקשתי בחלק ההגנתי, אין מצב ששחקן לא יעבוד מספיק גם אם הוא כוכב גדול".
כאמור, באוקראינה משווים כיום את רברוב ללובאנובסקי. בשיטה הנוכחית שלו (4-2-3-1) משתדלת דינמו קייב להחזיק בכדור, כאשר השחקנים מרבים להחליף ביניהם מקומות. אברטון הרגישה היטב את נחת זרועה בעונה שעברה. האנגלים ניצחו 1:2 בגודיסון פארק במשחק הראשון בשמינית גמר הליגה האירופית, אבל בקייב הובסו 5:2 והודחו.
הקבוצה האנגלית, למרות הניסיון הרב שלה באחת הליגות הטובות בעולם, התקשתה לעמוד בקצב הגבוה של שחקני דינמו. לאחר מכן הודחה דינמו ברבע הגמר מול פיורנטינה (1:1 ו-0:2 לאיטלקים), אבל ההתקדמות ניכרה בה היטב.
רברוב הוכיח שהוא גם משתדל ללמוד ככל שניתן. בזמן שהמאמנים באוקראינה שהו בחופשה בעת פגרת החורף אשתקד, הוא נסע למנצ'סטר במטרה לעבור השתלמות במנצ'סטר סיטי ומאוחר יותר גם ביקר באימונים של יורגן קלופ בבורוסיה דורטמונד. בנוסף ללובאנובסקי, שני המאמנים שהשפיעו עליו יותר מכל הם יורי סיומין, תחתיו החל את קריירת האימון כעוזר ב-2009 וקורבאן ברדייב, אשר אימן אותו ברובין קאזאן.
גם אנדריי שבצ'נקו התלהב: "יש לרברוב עתיד גדול כמאמן. הוא בנה קבוצה עם כישרון גדול. יש לו קשר טוב מאוד עם השחקנים, מכיוון שהם מבינים זה את זה היטב מהבחינה הפסיכולוגית. סרגיי בקיא בכדורגל המודני ויודע היטב מה דרוש לקבוצה על מנת להתחרות ברמה האירופית הגבוהה".
"השחקנים משחקים בשביל המאמן"
העונה מתכוונת דינמו קייב ללכת בגדול בליגת האלופות ותנסה להעפיל לשלב הנוקאאוט. במשחק הראשון היא סיימה בתיקו 2:2 בבית עם פורטו ורברוב הגיב: "עבור הרבה מהשחקנים שלי זה היה המשחק הראשון בצ'מפיונס והיה חסר לנו מנהיג. ירמולנקו לא שיחק והוא המנהיג שלנו, אבל גם כך היינו ממושמעים בהגנה. פורטו היא קבוצה שיוצרת הרבה מצבים, אבל הפעם היא כמעט ולא עשתה את זה".
סורקיס לא הסתיר את שביעות רצונו: "השינוי שנעשה פשוט יוצא מהכלל, הכל שונה. האימונים יותר מתקדמים ומרגישים את האווירה ואת הגישה של השחקנים. הם מאמינים במאמן שלהם ומשחקים בשבילו. נראה לי שהוא יהיה המאמן שלנו בעשר השנים הקרובות".
האמנם? כמו שזה נראה, הדברים תלויים בעיקר ברברוב עצמו. הוא הוחתם אמנם על חוזה לשלוש שנים תמורת משכורת של 700 אלף יורו לעונה, אבל כמו שעזב כשחקן לאנגליה ולא הצליח, הוא בוודאי ישאף לתקן את המעוות כמאמן ולהטביע את חותמו באחת הליגות הגדולות של אירופה. תחילה הוא יצטרך להוביל את דינמו קייב להצלחה בליגת האלופות ומחר (ג', 21:45) מכבי תל אביב תעמוד בדרכו.
אנטי רוסי ותומך בהתקרבות למערב
רברוב מייצר כותרות רבות באוקראינה לא רק מהבחינה המקצועית, אלא גם בשל מעורבותו הפוליטית במצב המורכב במדינה. הוא נולד בעיירה חורליבקה (או גורלובקה בשמה הרוסי, 256 אלף תושבים),
השוכנת כ-37 קילומטרים מצפון מזרח לדונייצק ונמצאת כיום בשליטת הבדלנים הפרו-רוסים אחרי שספגה הפגזות וניזוקה במלחמה. מאז נמשכים בה הקרבות.
כמו כל אנשי דינמו, רברוב הביע תמיכה בצבא האוקראיני במאבק נגד הבדלנים וביקר יחד עם שחקניו את החיילים הפצועים בבתי החולים. כידוע, אוקראינה מפולגת בין התומכים בהתקרבות לרוסיה לבין התומכים בהתקרבות למערב. רברוב ויתר אנשי המועדון הביעו דעות אנטי רוסיות ובעד ההתקרבות למערב.
הקבוצה עצמה רכשה ציוד עבור הצבא האוקראיני (בעיקר מזון ואפודי מגן) אותו שלחה לחזית, ורברוב התייחס לנושא: "כמובן שהשחקנים מדברים על המצב, אנחנו עוזרים לצבא ככל יכולתנו ולא רק בשביל יחסי ציבור, מאוד אכפת לנו ממה שקורה".
בהתייחס לכך שעיר הולדתו נשלטת כיום על ידי הבדלנים הפרו-רוסים אמר רברוב: "זה לא חשוב איפה נולדתי, מה שחשוב הוא שהלב שלי הוא תמיד עם אוקראינה. עכשיו המדינה שלנו עוברת זמנים קשים של מלחמה, אך אני מקווה לזמנים טובים יותר".
לפנייה לכתב/ת 
