המדינה שוקלת להכשיר מאחז שממנו יצא טרור יהודי
בתשובה לעתירה שבה נטען כי מאחז עדי-עד בלתי חוקי והפך מוקד לפעילות עבריינית ולאומנית, המדינה שוקלת לבחון הסדרת בנייה על קרקעות המדינה. בשנת 2014: נפתחו 34 תיקי חקירה בגין אירועי אלימות על רקע לאומני
השבוע הגישה המדינה את תשובתה לעתירה, ברקע הפרסומים על מעורבותם של כמה מתושבי המאחז בתקריות אלימות לאומניות. המתיחות באזור גברה לאחר הפיגוע בדומא, שבו נשרפו למוות בני משפחת דוואבשה.
המאחז עדי-עד הוקם ב-1998, כחמישה קילומטרים מזרחית לשילה. עיקר הבנייה, טוענת הפרקליטות בבג"ץ, נעשתה על אדמות המדינה ורק חלקה על אדמות פרטיות. "בכוונתנו לבחון היתכנות להסדרה של הבנייה שהוקמה על קרקעות המדינה בעדי-עד", נכתב בתגובת המדינה לעתירה. אולם נציגיה הסבירו כי נדרש הליך נוסף של צוות "קו כחול", אשר עוסק בבדיקת אדמות המדינה מעבר לקו הירוק. הפרקליטות טענה כי פעלו להוצאת צווים סופיים להפסקת הבנייה ולהריסת המבנים הלא חוקיים.
מתגובת המדינה עולה כי כיום מתגוררות 60 משפחות ביישוב והוקמו בו 65 מבנים, מתוכם 11 על קרקע פלסטינית פרטית. כמו כן נפתחו 97 תיקים בגין בנייה בלתי חוקית במאחז.
את העתירה הגיש "יש דין" בשנה שעברה בשם ארבעה ראשי מועצות של הכפרים הפלסטיניים תורמוסעיא, אל-מוע'ייר, קריות וג'אלוד. מעבר לטענה כי הוקם באופן בלתי חוקי, טענו העותרים כי הוא מהווה מוקד לפעילות עבריינית ותושביו נוקטים אלימות כלפי הפלסטינים באזור.
נציגי המדינה השיבו כי היא פועלת במישור הפלילי נגד התפרעויות במרחב, אך הודו שמרחב שילה שבו מצוי המאחז "ידע בשנים האחרונות מספר רב יחסית של אירועי חיכוך בין האוכלוסייה הפלסטינית לבין האוכלוסייה הישראלית". המשטרה טוענת שהיא פועלת כדי למנוע את העימותים ובין היתר מציבה באזור כוח צבאי קבוע 24 שעות ביממה. "אזור עמק שילה ועדי-עד מסומן כמוקד מרכזי הדורש טיפול ופעילות ייחודית", נטען בתגובה. "פעילות זו כוללת בין היתר פעילויות גלויות, סמויות, ו'חכמות'".
כך, למשל, בפרקליטות טוענים שבשנת 2014 נפתחו 36 תיקי חקירה באותו מרחב בחשד לאירועי אלימות על רקע לאומני, 11 מתוכם הבשילו לכתבי אישום, 11 עדיין בחקירה, לגבי ארבעה תיקים שוקלים הגשת כתב אישום ו-10 תיקים נסגרו: שבעה מכיוון שלא ידוע מי העבריין, שניים מחוסר ראיות ואחד מחוסר עניין לציבור.
המדינה פירטה כי ב-2015 נפתחו 16 תיקי חקירה והוגשו שני כתבי אישום. בשלושה מהם המעורבים היו תושבי עדי-עד ויתר המעורבים מיישובים אחרים באזור.
עו"ד שלומי זכריה מהצוות המשפטי של "יש דין", אמר בתגובה כי "רק מדינה שבזה לשלטון החוק פועלת להכשרת מאחז, שגם היא מודה שהוא מצוי בלבו של אזור אלים ועברייני", אמר. "רק מדינה שבוחרת להתעלם מהחוק ולסייע להפרתו, מתהדרת בכך שבמקום לאכוף את החוק היא מעניקה פרס לעבריינים. זו התנהלות בלתי חוקית ובלתי מוסרית, שמעידה על התהומות אליהן מידרדר שלטון החוק".
ביישוב עדי-עד בירכו על ההחלטה. "עכשיו יוסדר היישוב שהוקם על אדמות מדינה לפני קרוב לעשרים שנה. היישוב מחזק את שר הביטחון בהחלטתו הציונית והצודקת. אנו מברכים על מתן האפשרות החוקית להרחיב ולבסס את אחיזתנו בכל חלקי ארץ ישראל. היישוב מונה היום כחמישים משפחות ומקווה שבעקבות ההחלטה יוכל להתמסד להתרחב ולגדול".