גזים במערכת העיכול: מהן הסיבות והטיפולים שיעזרו
זו אחת התופעות השכיחות אך מושתקות ומביכות. למה אנחנו סובלים מגזים במערכת העיכול, איך מזהים שזה אכן מקור הבעיה ומהם הטיפולים שיעזרו גם להפחית את התסמינים וגם למנוע מהם מלקרות מלכתחילה?
גזים במערכת העיכול הינה תופעה שכיחה ולרוב נסבלת, אולם, בחלק מהמקרים היא הופכת למעיקה ומביכה. חשוב לציין כי ברוב רובם של המקרים, ריבוי גזים איננו סימן (סימפטום) למחלה.
קיראו עוד על גזים ומערכת עיכול רגישה
מדריך: 13 המזונות שגורמים לנפיחות וכאבי בטן
למנוע מבוכה: כל הפתרונות לבריחת גזים וצואהתסמונת המעי הרגיז: כל דרכי הטיפול ללא תרופות
הסיבות העיקריות לגזים מרובים הגורמים לאי נוחות הינן רבות ומגוונות:
1. בליעת אוויר במהלך האכילה ו/או השתייה, או תסיסה חיידקית של מזון שלא עבר את תהליך העיכול והספיגה כהלכה.
2. מצבים של אי סבילות לסוכרים כגון לקטוז, פרוקטוז וסורביטול יכולים לגרום גם הם לסימפטומים במערכת העיכול כגון תפיחות וכאב.
3. מצב נוסף שאחראי לתלונות דומות הוא צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק או Small Intestine Bacterial Overgrowth (SIBO).
לאיתור SIBO מקובל לבצע תבחין נשיפה ל SIBO. בבדיקה זאת שותה הנבדק/ת תמיסה של 50 גרם לקטוז המומס בכוס מים. דגימת נשיפה נלקחת כל חצי שעה במשך שעה אחת. בדגימות נמדד ההפרש בין רמת המימן בתחילה ובתום הבדיקה. ההפרש קובע אם הבדיקה חיובית לגבי SIBO (יש או אין).
בדיקת הנשיפה איננה חודרנית, לא דורשת טשטוש ואין צורך בליווי. ישנו דף הדרכה שמקבל הנבדק אשר מסייע לו להתכונן לקראת הבדיקה. במידה ונמצא SIBO מומלץ להתחיל בטיפול אנטיביוטי הכולל תכשירים כגון ריפקסימין, מטרוג'יל, ציפרוקסין או טבעציקלין. תוצאות הטיפול מוערכות על ידי בדיקת נשיפה ובאמצעות התסמינים.
4. מצבים שכיחים שיכולים לגרום לאי סבילות לסוכרים או ל- SIBO כוללים צריכה מופרזת של סוכרים אלו, טיפולים אנטיביוטיים חוזרים, מחלת צליאק ונטילת תכשירים המעכבים את הפרשת החומצה בקיבה (תרופות כנגד צרבת לדוגמא).
כיצד לבצע תחילה תבחינים הבודקים האם יש אי סבילות לסוכרים לעיל?
מומלץ לבקש מרופא המשפחה הפנייה לבדיקות אלו הנקראות בדיקות נשיפה לבדיקת אי סבילות לסוכרים כגון: לקטוז (סוכר החלב), פרוקטוז (סוכר הפירות) ולסורביטול. הבדיקה מתבצעת באמצעות תבחיני נשיפה הנערכים לאחר שאתה צריכת הסוכר ה"חשוד".
הבדיקות מבוצעות בצום ואת הנשיפות יש לבצע במרווחים של חצי שעה ולמשך 3 שעות לערך. בכל תבחין נשיפה בודקים סוכר מסוג אחד ואת התשובה מקבלים בתום הבדיקה.
במידה ונמצאה אי סבילות לאחד מהסוכרים הללו, מומלץ להיוועץ בדיאטנית האמונה על הדרכה כיצד להימנע ממוצרים המכילים סוכרים מסוימים וזאת מבלי לפגוע בצריכה נכונה ובריאה של אבות מזון החשובים לבריאות. בדיקות נשיפה אלו מבוצעות במעבדות מכוני הגסטרו ברוב בתי החולים.
5. סיבה נוספת לתפיחות וכאבי בטן היא תסמונת המעי הרגיש.
תסמונת המעי הרגיש (או הרגיז), או בשמה המדעי IBS, היא מצב שכיח מאוד המופיע אצל 20%-10% מהאוכלוסייה בעולם המערבי. עוצמת התסמינים ותדירותם משתנה מאדם לאדם, ויכולה לנוע מתסמינים קלים מאוד שאינם משפיעים על מהלך החיים השגרתי, ועד לתסמינים קשים ותדירים הפוגעים באיכות החיים.
תסמונת המעי הרגיש היא בעיה כרונית, שתסמיניה מתחילים בדרך כלל בשנות העשרה המאוחרות עד שנות העשרים. הלוקים בתסמונת סובלים בעיקר מכאבים עוויתיים באזור הבטן התחתונה, יציאות לא סדירות, עצירות או שלשול וגם מתפיחות וגזים.
כיצד יש לטפל בריבוי גזים?
להלן מספר הנחיות תזונתיות והתנהגותיות להפחתת גזים במערכת העיכול:
רצוי לאכול באיטיות, מומלץ לאכול בפה סגור, רצוי לא לשתות עם קשית, רצוי להימנע משתיית משקאות מוגזים או מזונות מוקצפים, לעיסת מסטיק, לעיסת טבק, סוכריות, סיגרים ועישון מופרז עלולים לתרום לבליעת אוויר וריבוי גזים.
ישנם מזונות הידועים כגורמים לגזים והם: ברוקולי, כרוב, כרובית, סוגי שעועית שונים, אפונה, פולי סויה, כרוב ניצנים, צנון, בצל, קולרבי, מלפפונים, לפת, תירס, מלון, פירות וירקות בכמות גדולה. רצוי לבדוק תגובה אישית למזונות אלה, לפני הימנעות מוחלטת מהם.
מומלץ להקטין את צריכת החלב ומוצריו במקרים של אי סבילות לסוכר החלב (לקטוז). במידה ויש שיפור, ניתן להוסיף בהדרגה מוצרים דלי לקטוז כמו: יוגורט, קוטג' וגבינות קשות.
סיבים תזונתיים המגיעים למעי הגס זמינים לחיידקים שבמעי הגס המעכלים את הסיבים בתהליך של תסיסה שכתוצאה ממנו נוצרים בין היתר גזים. רצוי לנסות להפחית צריכת סיבים תזונתיים (לחם מחיטה מלאה, דגנים מלאים, סובין, קטניות, פיצוחים). במקרים רבים הדבר עוזר.
ממתיקים מלאכותיים למזונות שונים עוברים גם תסיסה על ידי החיידקים במעי הגס וגורמים לגזים. מומלץ להפחית השימוש בממתיקים אלה.
מומלץ להפחית צריכת מזונות מעובדים ובעיקר המזונות שמכילים עמילנים כמו תפו"א, אורז ותירס שעברו עיבוד. מזונות אלה עלולים אף הם לגרום ליצירת גזים והרגשת אי נוחות.
מומלץ להקטין את צריכת פירות וירקות במקרים של אי סבילות לסוכר הפירות (פרוקטוז).
ניתן להשתמש בתכשירים סופחי גזים על בסיס פחם או כאלו מבוססי סימטיקון (לדוגמא גזים X) שפעילותו מקטינה את מתח הפנים של בועות הגז ובכך מפחיתה תפיחות וריבוי גזים.
ככלל, מומלץ להיוועץ בדיאטנית מוסמכת מאחר ויש לשאוף תמיד לאיזון תזונתי ולא לגרום, בשל התנזרות יתר, לחסרים תזונתיים ולחסר בויטמינים ובמינרלים שכה חיוניים לגופנו.
דיאטנית תדע לכוון ולגוון את התזונה כך שנוכל להפחית את המזונות שלא מתאימים ולהגדיל את השימוש באלו שכן. הדבר נכון בעיקר באי סבילות ללקטוז – יש חשיבות רבה בהחזרת סידן לגוף באמצעות צריכת סידן בטבליות במינון המתאים.
מה לגבי מזון כגורם וכטיפול בתסמונת המעי הרגיש?
בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות מבוססות על השפעתן של פחמימות שונות מהמזון על מטופלים עם IBS. הכוונה היא לתכולת פרוקטנים וגלקטנים (FOS=פרוקטואוליגוסכרידים) במזון, ללקטוז, פרוקטוז וכוהלים שונים (פוליאולים כגון :סורביטול, מלטיטול ועוד).
מכאן: דיאטה דלת FODMAP (ראשי תיבות- Fermentable Oligosaccharides Disaccharides Monosaccharides And Polyols) הבא לומר כי באמצעות כלכלה שענייה במכוון בסוכרים הנ"ל, ניתן גם לטפל בתסמיני המעי הרגיש.
נושא זה מהווה פריצת דרך בטיפול התזונתי במטופלים עם IBS וזאת בעיקר בשל היותו מבוסס ספרות (Evidence Based). עד כה פורסמו מספר עבודות המדגימות את הקשר בין רכיבים אלה לתסמינים אופייניים מהם סובלים מטופלים עם IBS ,לדוגמא: נפיחות, גזים וכאבי בטן.
מהו המקום לטיפול בפרוביוטיקה?
פרוביוטיקה הנם מיקרואורגניזם חיים וידידותיים לסביבת המעי, המצויים במזון ובתוספי מזון והתורמים לבריאותנו. מדובר בחיידקים הנמצאים כיום בשימוש נרחב כטיפול תומך במגוון מחלות. החיידקים הנפוצים ביותר בשימוש הנם זנים של לקטובצילוס Lactobacillus) ) ושל ביפידובקטריום ( Bifidobacterium ).
התכשירים הפרוביוטיים מכילים בדרך כלל שילובים של מספר זנים. בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בפרוביוטיקה במחלות שונות, אשר רובן קשורות למעי או למערכת החיסון. בתחום מחלות דרכי העיכול הספרות הרפואית תומכת במתן טיפול פרוביוטי בין היתר גם כטיפול בתסמונת המעי הרגיש.
הרעיון להשתמש בפרוביוטיקה בתסמונת המעי הרגיש מתבסס על הרמזים כי אוכלוסיות החיידקים המיישבים דרך קבע את המעי (מיקרופלורה) משתנה IBS וייתכן ששינוי זה תורם להופעת התסמינים במעי.
לדוגמה, זני ביפידובקטריום כגון Infantis B הפחיתו באופן משמעותי את עוצמת הכאב, אי הנוחות, התפיחות והקושי בהתרוקנות.
הכותב הוא מנהל השירות להפרעה בתנועתיות מערכת העיכול וסגן מנהל המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין, ביה"ח בילינסון.
איך למנוע כאבי בטן? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
