המיתוג מחדש של רבי נחמן מאומן
לרגל יום השנה לפטירת מנהיג חסידות ברסלב, מסבירים שלושה חוקרים כיצד הפכה התנועה הנרדפת והמוחרמת לטרנד שתופס את כולם - חרדים וחילונים, אנשי אקדמיה ורוח ופשוטי העם. "רבי נחמן נתפס כגיבור תרבות חילוני אקזיסטנציאלי. מחפשי המשמעות מוצאים בספריו אותה ואת עצמם"
ההיסטוריה, כידוע, אירונית: בתקופה מסוימת יהיו שפל או גאות, אבל כעבור עשרות, מאות או אולי אלפי שנים הגלגל יתהפך. מי שהיה למטה יהיה למעלה - ולהיפך. לחסידות ברסלב זה קרה במלוא העוצמה. אם לפני 220 שנה היא נחשבה למתה, עם רב "מוּקצה" ומעט-מאוד מאמינים, הרי שכיום המציאות הפוכה לגמרי, כאשר אלפי חסידיה מזרמים שונים נמצאים בכל העולם. אלא שלברסללב, בשונה מרוב התנועות החסידיות, אין אדמו"ר מכהן - מה שמהווה מרכיב דומיננטי בהתפתחותה בעשורים האחרונים.
רבי נחמן נולד בעיירה מז'יבוז' שבפלך פודוליה בשנת ה'תקל"ב, אפריל 1772. באותה עיירה פעל גם ה"בעל שם טוב", אבי תנועת החסידות. רבי נחמן, נינו, היה הוגה חסידי מעמיק, שהתבלט בזכות העיסוק ב"התבודדות" וראה בה חלק מרכזי בהוויה החסידית. שאר אדמו"רי התקופה ראו בכך דבר חשוב, אך לא מחייב ולא באופן שיטתי וקבוע.
תפילה המונית על קבר רבי נחמן(צילום: רויטרס)
סיבה אפשרית לרדיפתה של ברסלב היא דבריו החריפים של רבי נחמן כנגד התמסדות החסידות והפיכתה לבעלת סממנים חיצוניים, בניגוד לדורות עברו. טיעונו המרכזי כנגדם היה שבעוד שהבעל שם טוב ביקש לחולל מהפכה רוחנית דרך ייסוד החסידות, הרי שזו הייתה אמורה להיות מהפכה בכל מהלך החיים היהודיים- הרוחניים והגשמיים כאחד. תפיסה זו לא באה לידי ביטוי, לטעמו, בקרב אדמו"רים רבים שבנו להם את קהילתם, קיבלו בה מעמד של כבוד והנהגה והחזיקו את חצרם מכספי חסידיהם - ובכך תמה השפעתם על דורם.
"לאורך כל המאה ה-19, ולמעשה גם במאה ה-20, עד שנות השבעים, חסידי ברסלב היו קבוצה קטנה, ענייה ונרדפת", מסביר פרופ' אסף, "הם זוהו כקבוצה מובחנת וחריגה, שאינה הולכת בתלם - בעיקר בגלל נאמנותם לרבי מת ולא לרב חי וקיים או לשושלת שממשיכה את דרכו". להערכתו, הקהילה מנתה כמה עשרות בודדות של משפחות, שהתרכזו בפלך קייב, בעיירות שונות כמו ברסלב, אומן או טפליק, וכן בערי מחוז כמו ברדיצ'ב. בתקופה שבין מלחמות העולם בלט מניין חסידי ברסלב בוורשה, וכמובן גם בארץ ישראל - בטבריה וירושלים.
אז כיצד חל השינוי ביחס לחסידי ברסלב בעשורים האחרונים?
"השינוי במעמדה של ברסלב בא כתוצאה מהתמוטטותה של ברית המועצות ופתיחת השער לביקורי חסידים באומן. הצלחת המיתוג המחודש של ברסלב כקבוצה המאירה פנים לנשמות תועות של חוזרים בתשובה, שהתחברה למעמדו של רבי נחמן כגיבור תרבות חילוני אקזיסטנציאלי, היא שהביאה לשינוי. אבל מבחינת החברה החסידית עצמה, אני חושב שאין הבדל, שכן חסידים מקבוצות אחרות עדיין רואים בחסידי ברסלב קבוצה חריגה ומובחנת".
בשנת ה'תקע"ה, 1815, ראה אור ספרו של רבי נחמן "סיפורי מעשיות", המלקט סיפורים שאותם נהג לספר לחסידיו. השנה, בדיוק 200 שנה לאחר מכן, פרסם פרופ' צבי מרק מאוניברסיטת בר-אילן ספר המקבץ אותם שוב - הפעם עם הגהות, תוספות, דברי רקע וגרסאות שונות.
למה דווקא סיפורי המעשיות הם אלו שהקהל הישראלי הכי מתחבר דרכם להגותו של רבי נחמן?
פרופ' מרק: "זו אכן תופעה מעניינת, ורבי נחמן בעצמו מנסה להסביר זאת ולעמוד על הייחודיות של הסיפור אל-מול ה'תורות' והשיחות שהעביר. הוא כותב מספר פעמים שהסיפור הוא למעשה ראי שדרכו האדם מוצא את עצמו. הוא משמש כבבואה אל מקום שבו האדם נפגש בחוויות האישיות שלו. רבי נחמן גם מדגיש שלמרות שלעיתים הסיפורים עמומים - דווקא אז האדם מכניס את עצמו אל תוך העלילה ומבקש לראות בה את דמותו.
"לתפישתו, המטרה היא לא העברת דרשות פילוסופיות אשר נוקטות בלשון כללית, אלא סיפורים המובעים באופן שונה, קיומי ואישי יותר. ניתן לראות זאת כמו אדם שקורא שירה ולפתע מתחבר אל המילים ולמה שהן מבטאות. יש כאן, בסיפורי המעשיות, מעבר מן השכל החושב אל הרגש. המימד האישי הפך למעשה להיות מרכיב דומיננטי בסיפור, מתוך מטרה להחיות את הרגשות ולהביא למקום של נביעה אישית".
לאחרונה ראה אור יצא הספר "באמת ובאהבה", ובו מאמרים מחקריים על אישים שונים בחסידות ושיטותיהם השונות. המחבר, אבי רט, מנתח בו את תולדות החסידות, ומצביע על ברסלב של היום כבעלת מנעד רחב של זרמים - מחוזרים בתשובה ועד חרדים אדוקים מבית, מפשוטי העם ועד לפרופסורים החוקרים את תורתו, וכן אנשי תרבות ורוח שעסקו בסיפוריו של רבי נחמן, כמרטין בובר ופנחס שדה.
מהי הסיבה לדעתך לנהירה דווקא אל חסידות ברסלב בעשורים האחרונים?
רט: "אני חושב שניתן לזהות שני מרכיבים שמאפיינים את הדור הנוכחי: האחד הוא אכזבה מהשכל וחיפוש אחר מקום קיומי ואישי יותר. לטעמי, אנחנו נמצאים בדור רציונאלי שתופש את החיים באופן שכלתני, ואילו רבי נחמן מציע לראות את הדברים בצורה שונה, ממבט של רגש. המרכיב השני הוא העיסוק הרב בחומריות שמוביל לעיתים לחיפוש אחר משמעות. רבי נחמן מנסה לתת מענה לתחושת הריקנות ועוסק בכך רבות, ולכן אנחנו רואים את המשיכה דווקא אל התורות הללו".
לפנייה לכתב/ת 
חסידי ברסלב
צילום: איי פי
מומלצים
