אזור האסון בצ'רנוביל הפך לגן עדן לחיות בר
ממחקר חדש עולה כי הקרינה לא פגעה בריבוי של אוכלוסיית חיות הבר בסביבת האסון הגרעיני. מספרן גבוה משהיה לפני האסון ב-1986: "אחרי שהתושבים פונו הטבע התחיל לפרוח. החיות השתחררו מהשפעות האדם"
כמעט 30 שנה אחרי האסון הגרעיני הפכה צ'רנוביל לשמורת טבע רוחשת איילים, צבאים וזאבים. כך עולה מממצאים של חוקרים שפורסמו אתמול (יום ב').
עוד חדשות מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
המהפך הגדול של צ'רנוביל, שהכניסה אליה נאסרה אחרי האסון ב-1986, מצביע על כך שזיהום הקרינה אינו עוצר את חיות הבר מלהתרבות, ומדגיש את ההשפעה השלילית של האדם על אוכלוסיית יונקי הבר.
"כשבני האדם פונו מהמקום הטבע פרח, אפילו אחרי התאונה הגרעינית החמורה בעולם", סיפר ג'ים סמית', מומחה למדעי הסביבה באוניברסיטת פורסמות' בבריטניה. "ייתכן מאוד שמספר חיות הבר בצ'רנוביל כיום גבוה בהרבה משהיה לפני האסון".
אחרי הפיצוץ בכור הגרעיני והענן הרדיואקטיבי בשמי העיר עזבו יותר ממאה אלף את האזור. סמית' וחוקרים נוספים ניצלו את ההזדמנות כדי לראות מה עלה בגורלן של חיות הבר באזור, שבו הזיהום כבד אך אנשים בקושי נמצאים.
מחקרים קודמים שנערכו באזור, שאליו נאסרה הכניסה לבני אדם וששטחו 4,200 קמ"ר, הצביעו על השפעות קרינה וירידה חדה באוכלוסיית חיות הבר. אך הממצאים החדשים של החוקרים, שמתבססים על נתונים מספריים לטווח ארוך, מראים שאוכלוסיית היונקים התאוששה.
החוקרים מצאו כי ישנה כמות גדולה של איילים, צבאים אדומים וחזירי בר, שמספרם דומה לאלו שנמצאים בארבע שמורות טבע שבהן אין זיהום באזור. מספר הזאבים שחיים כיום בסביבת האתר בצ'רנוביל גדולה פי 7 מאשר בשמורות טבע אחרות.
"המידע הייחודי הזה מראה שיש סוגים רבים של חיות שמשגשגות בקילומטרים של אזור האסון הגרעיני, וזה ממחיש את העמידות של אוכלוסיית הבר שהשתחררה מהלחצים של מגורי האדם", אמר ג'ים ביסלי מאוניברסיטת ג'ורג'יה בארצות הברית.
המדענים מקווים שמסקנות המחקר, שפורסמו בכתב העת Current Biology, עשויות ללמד על ההשפעה לטווח הארוך של חיות הבר באזור האסון הגרעיני בפוקושימה.