דוקטרינת וינטר: קודם כל הניצחון
בשיחה שהעביר אל"מ עופר וינטר והגיעה לידי שביעי אומר מח"ט גבעתי לשעבר כי מבצע "צוק איתן" היה נצחון מוחץ של צה"ל נגד חמאס ("קרענו אותם. רובם ברחו"), מדבר על התחושה שהיה צריך "לחזק" את הדרג המדיני על מנת שיפנים שצה"ל ינצח את המערכה ("לקחנו ברצינות את הפחדות חמאס, אפילו נבהלנו"), על חייליו שתוהים האם הם צריכים להצטייד עם עורך דין לפני הקרב ולמה אין דבר כזה ג'יהאד יהודי?
>>כנסו לעמוד הפייסבוק של "שביעי"<<
אבל וינטר שקודם לדרגת תת אלוף וימונה לראש מטה פיקוד מרכז בשנה הבאה (בינתיים הוא לומד במכללה לביטחון לאומי) זכור היטב לא רק בזכות הצלחתו שלו בשדה הקרב אלא משום עולמו הדתי שבא לידי ביטוי בהתבטאויותיו וב"דף הקרב" שכתב ללוחמי גבעתי, בו ציטט פסוקים כתפילה להצלחת הלוחמים כמו "שמע ישראל" ופסוקים המכתבים עם דבריו של דוד המלך נגד גלית הפלישתי. על דף הקרב הזה ואמירות נוספות קמו על וינטר מבקרים שונים שהתחלחלו מהשפה התנכית בה השתמש המח"ט הנערץ.
אחרי שנה של שתיקה הגיע עופר וינטר בליל הושענא רבה לישיבת אמי"ת כפר גנים שבפתח תקווה ופרש את משנתו בגילוי לב תוך כדי שהוא מתייחס לביקורת שהושמעה נגדו. מול מאות מתלמידי הישיבה והוריהם הגיע וינטר חבוש בחולצה לבנה וציציות בחוץ ושידר נינוחות ובעיקר רצון להסביר מה עומד ביסוד תפיסתו כמפקד ומאמין וכיצד הוא רואה את תוצאות מבצע צוק איתן והתנהלות הצבא ומקבלי ההחלטות בלחימה.
וינטר פתח את דבריו עם המסר שגם כתוב חזור ושנה באותו "דף קרב" מפורסם שעורר עליו תרעומת. המסר הוא "ביחד ננצח". מסתבר שוינטר טבע את הסיסמא הזו מהיום שבו הוא נכנס לחטיבת גבעתי ומאז הוא לא מרפה. בעיניו, כפי שהסביר באותה שיחה, לא מדובר רק בסיסמא אלא באפשרות היחידה של החברה הישראלית לנצח את אויביה.
>>עוד באתר ערוץ 20<<
- ההסתה הפלסטינית נמשכת: משחק מחשב חדש
"הרמב"ם כותב שיש ארבעה שלבים של חזרה בתשובה", פתח וינטר את שיחתו, "השלב ראשון הוא הכרת החטא, השני זה הוידוי, השלישי חרטה והרביעי קבלה לעתיד. ואיך אדם יודע שהוא חזר בתשובה כשמזמנים לו את אותה סיטואציה והוא מצליח לעמוד באותו ניסיון. תקופת בית שני הייתה למעשה הסוף של הקיום של עם ישראל בארץ ישראל. יוסף מתתיהו כותב בספריו שיותר יהודים הרגו אחד את השני מאשר הרומאים. ביום היו נלחמים עם הרומאים ובלילה היו הורגים אחד את השני. יכול להיות שאנחנו בדור שלנו נבחנים על אותן עבירות. יש דברים שאנחנו לא עושים. הסיפור של הגדולה של בגין באלטלנה הוא סיפור מדהים. מטביעים את הספינה והוא אומר כאן לא תהיה מלחמת אחים. יש קווים אדומים. הדבר הכי חשוב זה לזכור שרק ביחד ננצח."
וינטר: "במקום המשפט אין צדק"
וינטר סיפר כי שני עקרונות מלווים אותו מאז שהוא מפקד וביתר שאת בימי המבצע ברצועה. הראשון הוא לבצע את המשימה עד הסוף, כלומר לנצח את המערכה; והשני הוא להחזיר את הלוחמים בשלום. וינטר העביר ביקורת חריפה נגד המגמה ההולכת וגוברת לחקור לוחמים אחרי מבצעים ומשתמע מדבריו שתהליך זה של משפטיציה פוגע בערך הדביקות במשימה. "אני לא יודע כמה חקרו אצלי ואצל יחידות אחרות", אמר וינטר, "חיילים שואלים אותך: אני אלך לחקירה או לא אלך. האמת - לא מעניין אותי. אני שליח ציבור, אני מרגיש כשליח ציבור. אני שמח למלא את המשימה שלי".
"יש לי שני דברים שמעניינים אותי. אחד זה לנצח - להגן על עם ישראל. שניים, להחזיר את החיילים שלי הביתה. אחר כך יש את כל השיקולים האחרים ויש הרבה שיקולים אבל אני פועל ברמה הערכית הכי גבוהה והערכים הם לפני החוק. הערכים הם ברמה אחת, גבוהה יותר, מעל החוק. החוק זה ה'לבל' התחתון. זה המינימום הנדרש. אולי משפטנים יחלקו עלי.. אבל במקום המשפט אין צדק", וינטר עצר את עצמו מלהעביר ביקורת חריפה הרבה יותר במערכת המשפטית, מיהר להעביר נושא ואמר בחיוך: "בואו נמשיך".
ביקורת מרומזת נוספת של וינטר הייתה על הדרג המדיני שלדבריו שדרו תחושה שהם חוששים מאיומי חמאס. וינטר סיפר כי חמאס התכונן במשך 7 שנים ללחימה מול צה"ל והמהלומה שקיבל הייתה אדירה. ובכל זאת, טען, התחושה ששדרו מקבלי ההחלטות הייתה הססנות ובלימה של כוחות הצבא.
"הסיפור בעזה, לא היה איום קיומי על מדינת ישראל", אמר וינטר, "הפלסטינים לא חשבו שהם יכולים לכבוש את מדינת ישראל, מקסימום לעשות נזק, להרוג אנשים, אבל הם לא חשבו שהם יכבשו את מדינת ישראל. מה כן? הרבה הפחדה. חמאס למד טוב טוב את עם ישראל בתקופה הזו. והם ניסו להפחיד אותנו עם חיילים הרוגים, מלכודות, מטעני חבלה ומטעני תופת וירי טילים על מדינת ישראל וחטיפת חיילים. מפחיד אותנו שיחטפו חיילים, נכון? חייל אחד נחטף ומדינה שלמה בחיל ורעדה. אני חושב שלקחנו ברצינות את ההפחדות של חמאס, אפילו נבהלנו. אני לא אומר את זה בזלזול חלילה."
וינטר סיפר כי הוא נשלח להציג תוכניות לראש הממשלה כדי "לחזק" את הדרג המדיני. "בסוף, נדרשתי כמח"ט להציג תוכניות מול הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה. ממתי מח"ט.. לא ידעתי בכלל שאנחנו צריכים להציג תוכניות מול ראש ממשלה, אבל הייתה לי הרגשה שאנחנו עושים את זה כדי לחזק את הדרג למעלה לומר לו שאנחנו מסוגלים. זה לא משהו שאנחנו לא נצליח להתמודד. נצליח להתמודד עם זה! הייתה תחושה שאנחנו מאמינים לאויב: 'כאן תהיה קבורתכם', תבואו, נשחט ונהרוג. חמאס התכונן היטב למשחק הזה."
כך למשל כשניסה להעביר מסר לוחמני לחמאס מיהר "דרג בכיר" להעביר לו מסר ש"יירגע". "כשאני באמצע המלחמה", סיפר וינטר, "נתנו לי פקודה להכניס שלושה כתבים. חשבתי להעביר מסר לחמאס, שיראה מי שיראה, ואמרתי אם רק יורידו לנו את האמברקס אנחנו נגיע עד הים ויכול נוכל. שלחו לי מהר מסר, מ'בכיר מאוד': 'תגידו לעופר שמהר מאוד יירגע' כי הוא מוציא את הדרג הבכיר מטומטמים, חלשים לא יודע. לא חשבתי לרגע להעביר ביקורת לדרג מעלינו אלא בסך הכול להעביר מסר לחמאס שלא הם עוצרים אותנו אלא הדרג מעלינו, ואם ישחררו לנו - נתן להם סטירה כזאת חזקה".
לקראת סוף השיחה התייחס וינטר לביקורת שהושמעה נגדו על היותו מפקד דתי ומאמין. "אני לא סומך על שום נס. כשאני מכין את הכוחות למלחמה אני עסוק בפרקטיקה, באימון, בהכנת האמצעים והנשק הכי טוב".
וינטר גילה שכמפקד דתי ישנם נושאים שמטרידים אותו אחרת מאשר מפקדים אחרים. למשל העיתוי לפתוח למלחמה.
"מישהו שם לב לתאריך מתי התחילה המלחמה?", שאל וינטר וענה, "י"ח בתמוז היה יום כניסת הכוחות הקרקעיים. אני רואה את המלחמה במשך שבועיים של המתנה והיא הולכת ומתקרבת לימי בין המצרים ומי מאתנו לא יודע שימי בין המצרים אלו הימים הכי קשים לעם ישראל - 'כל רודפיה השיגוה בין המצרים'. אם יש זמן לא לעשות מלחמה אלו ימי בין המצרים. אני בטוח שהרבה מפקדים לא חשבו על זה. וכשיש לי זמן אני מדבר עם רבונו של עולם ושואל: תגיד, לאן אתה לוקח אותנו? מלחמת לבנון השניה שכולנו יצאנו ממנה עם שריטות ותחושות קשות של הפסד ושיד שמאל לא יודעת מה ימין עושה התחילה בי"ז בתמוז ואני משחזר ואומר: תגיד אתה שוב מכניס ואתנו לאותה סיטואציה, בוא תתחיל קצת יותר מוקדם. כמפקד עם אחריות אני מסתכל גם על דברים אחרים. האם אני הוזה או חולם? לא, אני אדם מאמין."
"מח"ט הג'יהאד היהודי" הייתה כותרת של מאמר שנכתבה בעיתון 'הארץ' על ידי העיתונאי אורי משגב נגד וינטר. לקראת סוף השיחה וינטר התייחס לאמירה הזו. "אין דבר כזה ג'יהאד יהודי למי שמכיר את היהדות. לאיסלאם יש שני עולמות: 'דאר אל אסלאם' ו'דאר אל חרב'. העולם העתידי לפי המוסלמים הוא עולם שכולו מוסלמים. ליהודים אין כוונה לגייר את כל העולם ואין גם מיסיון אז אין גי'האד יהודי. אבל יש מלחמה עם אמונה. זכיתי להגיע הביתה במנחה של ט' באב. הגעתי למנחה כולי מאושר שמח. שאלתי את עצמי האם התחושה שלי בסדר. הרגשתי שניצחנו. יצאנו החוצה, קרענו אותם כמו שצריך וההרגשה היא הרגשה של ניצחון ושאלתי את עצמי האם מותר לי לשמוח. שאלתי את אשתי והיא אמרה לי שהיא גם שמחה שחזרתי הביתה אבל יותר מכל הרגשתי תחושה של אחדות מופלאה. הרגשנו את ה'ביחד'. אני מאמין שאפשר לעשות את זה גם בלי מלחמה. ביחד ננצח."
