הנובל לשלום - לפעילים מתוניסיה
לא מרקל, לא קרי וגם לא האפיפיור: שבוע הנובל הגיע לשיאו בטקס ההכרזה באוסלו על הזוכה בפרס לשלום - הקוורטט למען דיאלוג בתוניסיה
האפיפיור היה ברשימת המועמדים, גם מזכיר המדינה ג'ון קרי וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל - אבל הזוכים בפרס היוקרתי ביותר בשבוע הנובל אלמוניים יחסית. באוסלו הכריזה ועדת הפרס על "הקוורטט למען דיאלוג בתוניסיה", המאגד ארגונים למען שלום במדינה, כעל הזוכים בפרס.
ראש ועדת הפרס הנורבגית, קאצ'י קולמן, ציינה כי הקוורטט ייסד תהליך פוליטי אלטרנטיבי ב-2013, בעת שהמדינה הייתה על סף מלחמת אזרחים ובכך הבטיח את זכויותיהם של כלל אזרחי המדינה. זאת, על רקע האביב הערבי שהוביל להדחת נשיא המדינה עד 2011, זין אל-עאבדין בן עלי.
בעת הכאוס בסוריה ובתימן, ועל רקע משבר המהגרים הגדול ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה - בחרה ועדת הפרס להעניק את הנובל לשלום למדינה שבחרה בנתיב אחר, בתקווה שהיא תהיה הסנונית הראשונה שתוביל לעידן של פיוס עולמי.
"הקוורטט למען דיאלוג לאומי" בתוניסיה מורכב מ"איגוד העובדים הכללי" (UGTT), "הקונפדרציה התוניסאית לתעשייה, סחר ומלאכה" (UTICA), "הליגה התוניסאית לזכויות אדם" (LTDH) ו"מסדר עורכי הדין התוניסאי".
הקוורטט התוניסאי הוקם בקיץ 2013 וסייע להליך הדמוקרטיזציה בתוניסיה כשזה היה בסכנת קריסה. "יותר מכל דבר אחר, הפרס נועד לעודד את העם התוניסאי, שלמרות כל האתגרים הגדולים הניח את הבסיס לאחווה לאומית שבוועדת נובל מקווים שתשמש דוגמה למדינות אחרות", מסרה הוועדה באוסלו.
טקס הענקת פרס נובל לשלום ייערך ב-10 בדצמבר באוסלו והזוכה יקבל גם פרס כספי בשווי שמונה מיליון קרונות שבדיים (972 אלף דולר).
בוועדת הפרס הנורבגית הזכירו שארוכה הדרך לשלום באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. "'האביב הערבי' החל במקור בתוניסיה ב-2011-2010, אבל מהר מאוד התפשט למספר מדינות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. ברבות ממדינותצ אלה, המאבק למען דמוקרטיה וזכויות אדם בסיסיות הגיע למבוי סתום או נכשל".
בשעה שמדינות אחרות - לוב, מצרים, תימן וסוריה - עברו לשלטון אוטוריטרי או הידרדרו לאלימות ולכאוס שלטוני, רק תוניסיה הצליחה לבצע מעבר מוצלח לעבר דמוקרטיה. ועדת נובל נתנה לקוורטט התוניסאי אשראי על כך שיצר דיאלוג לאומי בין המפלגות האיסלאמיסטיות לבין החילוניות על רקע המשבר הפוליטי והכלכלי במדינה ב-2013.
רשימת המועמדים לפרס נובל לשלום חשאית, אך מדי שנה דולפים ממנה כמה שמות על ידי אנשים או ארגונים שמנסים לקדם את המועמדים שלהם. בין המועמדים שעליהם הימרו כי יקבלו את הפרס השנה היו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, נוכח טיפולה במשבר הפליטים באירופה; הכומר מוסי זראיי מאריתריאה, שנודע בעולם בסיוע שהוא מעניקים לפליטים; העיתון הרוסי "נובאייה גאזטה" שנודע בקידום זכויות אדם ודמוקרטיה ברוסיה ובביקורתו החריפה כלפי הקרמלין והנשיא ולדימיר פוטין; ד"ר דניס מקווגי מקונגו, פעיל למען זכויות נשים שטיפל בנשים שהיו קורבנות לתקיפה מינית; האפיפיור פרנסיסקוס, שלטענת רבים מוביל מהפכה שקטה בכנסייה; שרי החוץ של איראן וארצות הברית מוחמד ג'וואד זריף וג'ון קרי, בהתאמה, מאדריכלי הסכם הגרעין ההיסטורי בווינה שנחתם בין הרפובליקה האיסלאמית לבין שש המעצמות; נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס ומנהיג מחתרת FARC טימולאון חימנז, שהודיעו לא מזמן כי יחתמו על הסכם שלום בתוך חצי שנה ובכך ישימו סוף למלחמת האזרחים הארוכה ביותר שידעה דרום אמריקה, מאז 1964, ושגבתה את חייהם של 220 אלף קולומביאנים.
בשנה שעברה זכו בפרס היוקרתי הנערה הפקיסטנית מללה יוספזאי ופעיל זכויות הילדים ההודים קאילאש סאת'יארטי. מללה, בת 17, הגיעה לתודעה העולמית בזכות מאבקה למען חינוך לנערות, בייחוד באזורים מוכי מלחמה, ונגד ארגון
הטליבאן. סאת'יארטי, בן 60, המוביל תנועת מחאה בהודו נגד העסקת ילדים מאז שנות ה-90. ארגונו שחרר יותר מ-80 אלף ילדים מצורות שונות של עבדות, והצליח לשקם אותם ולהעניק להם שילוב מוצלח מחדש בחברה והשכלה.
ב-2013 זכה בפרס נובל לשלום הארגון לאי הפצת נשק כימי, נוכח מאמציו הנרחבים להשמיד את הנשק הכימי בעולם. חברי הוועדה הנורבגית הסבירו כי "בעבודתם הם הגדירו את השימוש בנשק הכימי כמשהו אסור לפי החוק הבינלאומי. האירועים האחרונים בסוריה, שם נעשה שוב שימוש בנשק כימי, הדגיש את הצורך להגביר את המאמצים לפירוק הנשק הזה".
לפנייה לכתב/ת 
