האפמן בראיון האחרון: "אני חי בספירה לאחור הסופית שלי"

"אני לא באמת יודע כמה זמן עוד יש לי, אבל אני לא חי באשליות, אני בספירה לאחור הסופית שלי". כך אמר לפני ימים אחדים נייט האפמן, אחד מגדולי הכדורסלנים ששיחקו במכבי תל אביב, לכתבת "ידיעות אחרונות" ציפי שמילוביץ בביתו שבמישיגן, ארצות הברית. היום (ה') הגיעה הבשורה הקשה - האפמן מת ממחלת הסרטן.

האפמן, רק בן 40 במותו ("אני צעיר מדי בשביל הבולשיט הזה") - הותיר אחריו את מישל, אשתו בתשע השנים האחרונות; ואת בנם, כריסיטיאן, שהחודש מלאו לו שש. "בני יודע שאבא חולה ושאבא אף פעם לא יבריא, אבל הוא לא יודע לוחות זמנים. סיפרנו לו רק את מה שחובה לספר. הדבר היחידי שאני פוחד ממנו זה מה שיקרה לבן שלי, איך כל עולמו ייהרס ואני לא אהיה כאן כדי לחבק אותו".

האפמן עם גביע המדינה. "מתגעגע לחבר'ה, בעיקר לנדב הנפלד"(צילום: יוסי רוט)

האפמן הובא ב-1999 למכבי תל אביב על ידי דייוויד בלאט, אז עוזר מאמן, ושינה את ההיסטוריה של הקבוצה. בשלוש השנים שלו במכבי היה שותף לשלוש הופעות בפיינל-פור

ולזכייה אחת בגביע אירופה. "אלה היו שנים מאוד מאושרות", הוא אמר בראיון שמתפרסם ביום שישי במוסף "7 ימים", "ואני מתגעגע לחבר'ה, בעיקר לנדב הנפלד. הרבה שחקנים מהקבוצה ההיא התקשרו בימים האחרונים. אבל הרגשתי כל כך רע, כי לא עם כולם יכולתי לדבר".

חודש בלבד, זה הזמן שחלף מאז נודע להאפמן על מחלתו ועד למותו, היום. "זה לא מקרה שבו אומרים: 'יש לך סרטן, נתחיל להילחם בו ונקווה לטוב'", הוא סיפר בראיון האחרון. "פה אין מה להילחם. ברגע שהבדיקות חזרו, לא היה באמת ספק. את רואה על הפנים של הרופא שכל מה שיש לו זה בשורות רעות. זה בהרבה מקומות בגוף".

איך הגבת?

"אני אדם מאמין, ואני מאמין שלאלוהים יש תוכנית בשבילי. בדיוק כמו שהייתה לו תוכנית כששלח אותי לשחק בישראל. עם הכישרון וההזדמנויות שהיו לי אז, למה שאגיע בסוף לשחק כדורסל במקום כל כך רחוק? זו הייתה התוכנית של אלוהים, ואני אסיר תודה עליה. אז עכשיו לאלוהים יש בשבילי תוכנית מסוג אחר ונראה מה יקרה".

האפמן עם גביע סופרוליג. "אני מסתכל למציאות בעיניים"(צילום: יוסי רוט)

ב־2002 קיבל האפמן את הצעת חייו - לשחק באן-בי-איי, אבל הספיק לשחק רק שבעה משחקים לפני שנפצע ונאלץ לפרוש מכדורסל. עם היוודע דבר מחלתו הוזמן לישראל למשחקי היורוליג,

אבל מטבע הדברים לא יכול היה להגיע לארץ. "אנשי מכבי הזמינו אותי לבוא עכשיו ולהיות איתם במשחק הראשון ביורוליג. אבל די ברור שאני לא יכול לנסוע לשום מקום".

בשבוע האחרון לחייו החל טיפולי הקרנות, שהמטרה היחידה שלהם הייתה לעזור לו להרגיש קצת יותר טוב. על כימותרפיה הוא ויתר."הרופאים אומרים לך את כל האמת בפנים", הוא אומר בקול עייף. "הם היו די ברורים לגבי הסיכויים האפסיים להחלים. הרופא אמר שאפשר לנסות כימותרפיה, וזה אולי ייתן לי מקסימום עוד שנה, אבל ארגיש רע מאוד כל השנה הזו. האפשרות השנייה היא לנסות לראות כמה זמן אחזיק מעמד, ולפחות אחיה חיים יחסית טובים - עד הרגע שבו כבר לא יהיו לי חיים".

שאלת את עצמך למה זה קרה דווקא לך?

"לא, זה מה שטוב בלהיות אדם מאמין. אני מתפלל כל הזמן, אם כי אני לא מצפה שזה יעזור. אנשים אומרים שהם מתפללים בשבילי ואני מודה להם. אומרים שאלוהים קשוב יותר לתפילות המוניות, למרות שאני לא לגמרי משוכנע בזה. אני מסתכל למציאות בעיניים".

הראיון עם נייט האפמן, ביום שישי במוסף "7 ימים"