טיפול בהקרנה אחת נגד סרטן השד - במקום סדרת הקרנות

טיפול חדש לסרטן השד: לאורך השנים חלו התפתחויות רבות בכירורגיה של השד, וכיום סיכוייה של אישה שמגלה גוש סרטני בשד להמשיך ולחיות חיים ארוכים ובריאים הם גבוהים. זאת בעקבות המודעות הגבוהה לגילוי מוקדם ופיתוח שיטות טיפול מתקדמות.

לאחרונה הצטרף אל חדרי הניתוח אחד החידושים המעניינים בתחום – קרינה תוך ניתוחית של החלל שבו היה הגידול, הנעשית עוד במהלך הניתוח עצמו אחרי כריתת שד חלקית ואשר מחליפה את סדרת ההקרנות הארוכה שהייתה נהוגה עד כה.

קיראו עוד

חדש בישראל: מכשיר החוסך הקרנות לגידול סרטני

חלית בסרטן השד? 11 החלטות קשות שצריך לקבל

ואז הכירורגית יצאה אליי עם חיוך ואמרה – יש לך סרטן

ה"אינטרה-בים" (INTRABEAM) מבוסס על קרינה ממוקדת הנשלחת היישר לאזור ממנו הוצא הגידול. "מדובר בפעולה המתרחשת בחלק האחרון של הניתוח", מסביר ד"ר רפאל פפר, מנהל המכון האונקולוגי באסותא רמת החייל. "לאחר הוצאת הגידול וניקוי המקום, מוחדר המכשיר לחלקו הפנימי של השד ולאורך כ-20-50 דקות מוקרן האזור, מה שמאריך את זמן הניתוח בכחצי שעה בממוצע.

"עם סיום ההקרנה, מוצא המכשיר והניתוח מסתיים. מבחינת המטופלות, מדובר ביתרון עצום שכן 'תמורת' חצי שעה נוספת בחדר ניתוח הן חוסכות מעצמן את הצורך להגיע לסדרה ארוכה של טיפולים במכון האונקולוגי".

הטיפול שחוסך להגיע לסדרת הקרנות

אחד הקשיים העומדים בפני מטופלות שעברו ניתוח להסרת גידול מהשד, הוא הצורך להגיע באופן יומיומי לטיפולי הקרנות. מדובר בטיפול קצר, אולם בשגרה מעייפת למדי של חמישה ימים בשבוע, לאורך 3-4 שבועות. "ההקרנה לאורך 20 הדקות במהלך הניתוח, חוסכת מהן את הצורך להגיע לטיפולי ההקרנות ובכך מאפשרת למטופלות להחלים בבית, להימנע מהיטלטלות יום יומית למכון וחזרה נוחה לשגרת החיים", מסביר ד"ר פפר.

"מטרת הטיפול בגידולים סרטניים בכלל ובסרטן השד בפרט, היא להסיר את הגידול ולהגיע לגבולות נקיים סביבו, ובהמשך להיעזר בטיפולים משלימים לאחר הסרתו, על מנת להבטיח שהגידול לא יחזור ולא יתפשט", מסביר פרופ' משה פפא, כירורג בכיר באסותא ובאוניברסיטת תל אביב, היוזם והמקים של מרכז "מירב" לבריאות השד בשיבא, שהשתלם בשיטה בברלין. "טיפולים כימותרפיים, תרופות נוגדות הורמונים וביולוגיים, מונעים את חזרת המחלה בעיקר בשאר הגוף , ויתרונה של הקרינה הממוקדת הוא במיגור הצמיחה המקומית של הגידול".

השימוש בקרינה ממוקדת, אומר פרופ' פפא, ידוע וקיים כבר משנות ה-80', אך היה פחות ממוקד ויותר מסורבל. "למרות זאת, עד לאחרונה היה מקובל שבמקרים של גידולי שד הוקרן השד כולו בשילוב עם החלל הניתוחי גם במקרים בהם התגלה גידול מקומי בעל מאפיינים שאינם אלימים. בהמשך, הובן כי בחלק מהמקרים אין צורך להקרין את כל אזור השד אלא די בהקרנה מקומית באזור הגידול שהוסר על מנת להרוס את התשתית הסרטנית במקום על מנת למנוע את חזרתו", הוא מסביר.

איך זה שהקרנה אחת שוות ערך לעשרות הקרנות עתידיות?

"באינטרה-בים, משתמשים בקרני רנטגן ההורגות את התאים הסרטניים במידה ונשארו באזור הגידול ומפחיתות את הסיכון לחזרה של הגידול בעתיד", מסבירה ד"ר תניר אלוייס, כירורגית שד באסותא, מנהלת מרכז בריאות השד במרכז הרפואי קפלן ויו"ר יוצאת של החברה הישראלית למחלות השד.

"ההקרנות החיצוניות נעשות באורך גל שונה. על מנת להצליח לחדור את העור החיצוני עד השד, יש להגיע למינוני קרינה גבוהים ועל כן יש לחלק את ההקרנות למספר פעמים כדי לא לגרום כוויות למטופלות. בהקרנה התוך-ניתוחית היתרון הוא שההקרנה נעשית בתוך חלל השד תוך שימוש בקרנית רנטגן ממוקדת ולכן הקרנה אחת שוות ערך למספר רב של הקרנות חיצוניות".

יתרון נוסף של ההקרנה הממוקדת הוא בחיסכון בנזק באיברים חיוניים ליד השד. "ההקרנה התוך ניתוחית אינה פוגמת ברקמת העור סביב האזור המוקרן ואינה גורמת נזק לאיברים פנימיים חיוניים כמו הלב או הריאות המצויים בסמוך לשד", אומרת ד"ר אלוייס. "זהו טיפול מקסימאלי, במינימום תופעות לוואי".

אינטרה בים. טיפול מקסימלי במינימום תופעות לוואי(צילום: באדיבות מדיסון פארמה)

קבוצת איכות

בשלב זה השימוש במכשיר יעיל בקבוצת אוכלוסייה מסוימת בלבד. "ההקרנה התוך ניתוחית מתאימה לנשים בנות 60 ומעלה, עם גידולים קטנים וממוקדים בגודל של עד 2 ס"מ", מסבירה ד"ר אסנת ברסוק, אונקולוגית שד באסותא ובמכבי.

מה הסיבה לכך שרק קבוצה מסוימת יכולה ליהנות מהמכשיר?

"מדובר בקבוצת גיל שבה בדרך כלל הגידולים קטנים, פחות אלימים, ממוקדים יותר ובעלי פחות נטייה להתפשט לבלוטות הלימפה באזור בית השחי. אצל נשים בוגרות הפרוגנוזה בדרך כלל טובה יותר מאשר בקרב צעירות והסיכון לחזרתו של הגידול נמוכה יותר".

יתרון קיצור משך הטיפולים, אומרת ד"ר אלוייס, משרת אף הוא היטב את האוכלוסייה הבוגרת. "מדובר בנשים שחלקן לא נוהגות ונאלצות לנסוע באופן יום יומי בתחבורה ציבורית למכון האונקולוגי. בארץ זה עוד פחות דרמטי מאשר בחו"ל – שם המרחק מהבית למכון עלול להיות של שעות נסיעה ארוכות.

שיטת ההקרנה הממוקדת תוך כדי ניתוח, חוסכת את ההגעה היומיומית למכון, מאפשר לנשים לנוח ולחזור לתפקוד מלא מבלי לחוות מדי יום את המפגש עם בית החולים. אמנם מדובר בקבוצה סלקטיבית, אך עדיין, כ-20-25 אחוז מהנשים, כ-200-300 נשים בשנה המגיעות לקבלת טיפולים באסותא, יכולות ליהנות מהשיטה וזה לא מעט".

גם לאיברים אחרים

ד"ר דפנה ברסוק נחשפה לראשונה לקרינה התוך ניתוחית במילאנו, לפני למעלה מעשור, בבית החולים האירופאי לאונקולוגיה בראשות פרופ' אומברטו ורונזי. "ורונזי נחשב לאורים ותומים עולמי ולפורץ הדרך בתחום הכריתה החלקית", אומרת ד"ר ברסוק.

"כיום, נערכים על בסיס המעקבים שלו מחקרים רבים בנושא. לאחרונה הסתיים מחקר שארך כחמש שנים ובו נבדקו כ- 5,000 נשים – למחציתן ניתנה קרינה רגילה ומחציתן קיבלו את הקרינה התוך-ניתוחית. בקרב כל הנשים נמצאו שיעורים נמוכים של הישנות הגידולים, אולם בנשים שקיבלו הקרנה חיצונית היה שיעור החזרה מעט יותר נמוך. יחד עם זאת – היתרונות של ההקרנה התוך-ניתוחית היו רבים יותר כיוון שהם כללו את החיסכון בשבועות של הקרנות, את ההימנעות מכוויות וגם התוצאות הקוסמטיות של צורת השד היו טובות יותר".

ממצא נוסף היה שיעור נמוך יותר בטווח הארוך בתמותת הנשים שקיבלו הקרנה תוך ניתוחית. "הסבר אפשרי לכך הוא שיתכן ושיעורי ההישרדות היו גבוהים יותר עקב כך שלא הייתה פגיעה באיברים פנימיים סמוכים לשד, כמו גם בכלי דם חיוניים באזור", מסבירה ד"ר ברסוק.

"מדובר בחידוש מבורך", מסכימה עם הדברים ד"ר אלוייס. "יש בשיטה 'פינס' שקשה להסביר – אולי זה בגלל שהגוף פשוט סופג טראומה קטנה יותר. בכל מקרה, כיוון שאחוזי התמותה נמוכים יותר מאשר במקרי קרינה חיצוניים – מדובר בשיפור חשוב".

מה לגבי מעקבים אחרי המטופלות?

"המעקבים הם בדיוק אותם מעקבים כמו במקרים שלאחר קרינה רגילה", אומר פרופ' משה פפא. "בתום הניתוח, מקבלים תשובות פתולוגיות ואם הן שונות מאלה שקיבלנו לפני ההקרנה – אותן נשים יצטרכו לקבל גם קרינה חיצונית, אם כי במינון נמוך יותר".

מה לגבי טיפול בגידולים במקומות אחרים?

"הכנס בגרמניה עסק בעיקר בסרטן השד, אם כי כיום כבר מדברים על האפשרות לפתח את הקרינה התוך ניתוחית לסוגי גידולים בעמוד השדרה, במוח, במקרים של סרטן עור וכדומה", אומרת ד"ר אלוייס.

"במקור, פותחה השיטה לטיפול בגידולי מוח, בגלל חוסר היכולת להגיע לאזורים שונים, אך היא ננטשה עם השנים כיוון שנמצאו שיטות נוחות יותר", מסבירה ד"ר ברסוק. "כיום האינדיקציה היא לטפל גם בגידולים ברקטום באזור פי הטבעת, שם קשה יותר להסיר את כל הגידול בניתוח ובעתיד הלא רחוק אפשר לדמיין שיהיו אפליקציות גם לטיפול בגרורות".

"הרפואה מתקדמת לכיוון של טיפולים רב-מערכתיים", מסכם פרופ' פפא. "כבר כיום דורש הניתוח שילוב של הצוות כולו – כירורג, מרדים, אונקולוג, פתולוג ופיזיקאי וכמובן צוות האחיות – עובדים בשיתוף פעולה מלא. ההתמחות בסוג כזה של ניתוח מקצר את משך הטיפול, מדייק אותו ומאפשר שימוש קל, בטוח ונוח למטופלות. אין ספק שהוא ייטיב את אחוזי הריפוי ואת איכות החיים שלהן ללא היכר".