השכן התנכל להורים. בית המשפט: הבת אחראית
מכוניתה של ב' הוצתה על ידי השכן של הוריה והשריפה גרמה נזק גם למכונית שכנה. חברת הביטוח של המכונית השכנה שניזוקה, העדיפה שמישהו אחר ישלם את הנזק ובחרה לעשות לעצמה חיים קלים - במקום לתבוע את העבריין המצית, היא תבעה את ב'. למרבה הצער, השופט נפל בפח
הוריה של ב' סובלים מזה שנים רבות מהתנכלויות של שכן הלוקה בנפשו. השכן מהלך עליהם אימים בכל הזדמנות. תלונות במשטרה לא הועילו. גם לא צו למניעת הטרדה שהוציא בית משפט.
- הגיעו מים עד נפש: אין פיצוי על עגמת נפש
לפני כעשר שנים הוצתה מכוניתם של ההורים. איש לא הועמד לדין למרות שכל הסימנים העידו מי המצית. מאז ההורים לא רכשו מכונית אחרת מחשש כי תוצת גם היא.
באחד הימים, כאשר שהתה בחופשת לידה, ביקשה ב' מהוריה כי ייקחו את המזגן שבביתה לתיקון ויחזירו אותו למחרת. לצורך זה ולמשך יממה אחת בלבד היא נתנה להם את מכוניתה.
מתוך חשש שהשכן יצית את המכונית ההורים לא החנו את המכונית באותה יממה בחניית הבניין בו הם מתגוררים אלא בחניה ציבורית של בניין סמוך. למרות כל אמצעי הזהירות שנקטו השכן הבחין בהם. הוא סידר לעצמו אליבי. נסע לעיר אחרת ושלח חבר אשר שבר את חלון המכונית והחדיר לתוכה בקבוק תבערה בוער. המכונית נשרפה כליל. האש התפשטה למכונית אחרת שחנתה בסמוך למכונית המוצתת.
המכונית האחרת הייתה מבוטחת בחברת הביטוח הראל. זו האחרונה שילמה את הפיצויים עבור הנזק למכונית וכינסה את עורכי דינה לטכס עצה את מי לתבוע כדי להשיב להראל את כספי הפיצויים.
"אמצעים למניעת הסיכון"
להגיש תביעה נגד המצית לא כדאי, חשבו עורכי הדין. זה עבריין השוהה בכלא. פחד אלוהים להתעסק אתו. הם יעצו להראל להגיש תביעה נגד השכן ששלח את המצית. הראל פעלה כמצוותם ואף קיבלה נגד השכן פסק דין אזרחי ללא קושי על בסיס פסק הדין שהרשיע אותו בפלילים.
אולם השכן לוקה בנפשו. גם הוא שוהה בכלא ושם מצבו הנפשי התדרדר. ספק אם אפשר להוציא ממנו משהו. עורכי הדין של הראל החליטו לנסות את מזלם בתביעה נגד ב'. העובדה שהיא עצמה נפלה קורבן למעשי העבריין שנשלח על ידי השכן הלוקה בנפשו לפגוע בהוריה לא הפריעה להם. במדינת ישראל, כבר ראינו, הכול תלוי בשופט.
הראל הגישה אם כן כתב תביעה נגד ב'. בפני הרשם אורן כרמלי טענו נציגי הראל כי ב' אשמה בכך ש"התירה שימוש במכוניתה להוריה המאוימים שידעו שרכב שלהם הוצת בעבר. בחירת ההורים להחנות את הרכב בחנייה ציבורית מעידה על פזיזות, אדישות, קלות דעת וחוסר אכפתיות לתוצאות המעשה".
כשמדובר בהצתה, קבע הרשם כרמלי, קיימת חזקה שבעל המכונית המוצתת התרשל והוא אחראי לכל המכוניות הנוספות שנשרפו עם מכוניתו. אם הוא רוצה לקבל פטור מאחריות עליו להוכיח כי ההצתה לא הייתה בגדר סיכון צפוי או שנקט בכל האמצעים הסבירים למניעת התפשטות האש למכוניות האחרות.
אמנם, הודה הרשם, אין מקום לקבוע מראש, אפריורי כלשונו, כי הצתת מכונית היא בגדר סיכון צפוי רק משום שמדובר בסכסוך שכנים מתמשך. אף על פי כן, כדי לפטור את ב' מאחריות היה עליה להביא עדות על אופי מערכת היחסים בין ההורים לבין השכן בסמוך למועד ההצתה. לצורך זה היה עליה להביא את הוריה למשפט כדי שיעידו אם אירוע ההצתה היה אירוע מפתיע לאחר תקופה שקטה ביחסים בין הניצים או שמא ההצתה הייתה חלק מגל אלימות ששיאו בהצתה.
אכן, הודה הרשם, ב' הסבירה כי ההורים ביקשו שלא לשתף אותה במלוא פרטי הסכסוך עם השכן, אולם בהעדר עדותם לא ניתן לשלול כי הייתה כאן התרשלות מצדה של ב'. "למעלה מן הצורך יוער כי ממילא גם לא הובאה כל ראייה לגבי אמצעים שננקטו למניעת הסיכון".
בסופו של יום, הרשם אורן כרמלי פסק כי ב' התרשלה כאשר מסרה את מכוניתה להוריה וחייב אותה לשלם את מלוא נזקי המכונית המבוטחת בהראל.
הנה כי כן פיתוח ייחודי ישראלי של "אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה". הילדים אחראים לא רק לחטאי ההורים אלא גם למעשי עבריינים המתנכלים להורים.
לפנייה לכתב/ת 
