היטלר והמופתי: תמלול הפגישה מ-1941
"הפיהרר סיכם באומרו שימשיך עד להשמדה מוחלטת של האימפריה היהודית", נכתב בתמלול הפגישה שבמוקד הסערה. לאחר דברי נתניהו, מגיעה ביקורת גם מארה"ב: "אנשי אקדמיה אינם תומכים בעמדתו"
לאחר ששמע ביקורת מרומזת מהממשלה הגרמנית, גם האמריקנים מבקרים את דבריו מעוררי המחלוקת של ראש הממשלה בנימין נתניהו על היטלר והמופתי. "ראינו את הדיווחים ואנשי האקדמיה אינם תומכים בעמדת ראש הממשלה", אמר אמש (ד') דובר מחלקת המדינה ג'ון קירבי, יממה לפני פגישת מזכיר המדינה ג'ון קרי עם נתניהו בברלין.
הדובר האמריקני אמר כי "אנחנו רוצים לראות דיבורים ומעשים שאינם משלהבי יצרים, כאלו שיתרמו לסיום האלימות. זו הסיבה לנסיעת מזכיר המדינה קרי לירדן". קרי ייפגש שם עם אבו מאזן והמלך עבדאללה, לאחר פגישתו עם נתניהו בברלין, שם נועד ראש הממשלה עם הקנצלרית אנגלה מרקל. "אנחנו רוצים שאנשים חפים מפשע יוכלו לחזור ללכת ברחוב בלי פחד וזוהי הסיבה לנסיעת קרי. במקום להיכנס לפרשנות על דברי ראש הממשלה, אנחנו מנסים להגיע למצב שהאלימות תיפסק".
הסערה התעוררה לאחר שאתמול אמר נתניהו בקונגרס הציוני בירושלים שהיטלר לא רצה בתחילה להשמיד את היהודים, אך המופתי אל-חוסייני שכנע אותו לעשות זאת: "המופתי טס לברלין. היטלר לא רצה להשמיד את היהודים באותו הזמן, הוא רצה לגרש אותם. חאג' אמין אל-חוסייני הלך אליו ואמר: 'אם תגרש אותם, הם יגיעו לכאן'. 'אז מה עליי לעשות איתם?', שאל. הוא ענה: 'שרוף אותם'".
יממה לאחר מכן, בברלין, נתניהו שב והאשים את המופתי - אך לא חזר על אותם דברים. "את השאלה האמיתית לא צריך להפנות אליי, אלא לאבו מאזן", אמר נתניהו. "למה הוא והרשות הפלסטינית מהללים רשמית את המופתי כאייקון פלסטיני? זה פושע מלחמה שהיה מבוקש בעוון פשעי מלחמה. זה אדם ששיתף פעולה עם הנאצים ואף על פי כן הוא מהולל בספרי הלימוד של הפלסטינים. לצערי זה משתקף ממש עכשיו בהסתה ובשקרים החוזרים ונשנים".
לפני יותר מ-50 שנה נחשף בארכיון הבריטי תמלול הפגישה בין אדולף היטלר למופתי, שנערכה בסוף נובמבר 1941 - בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, ולאחר תחילת הפתרון הסופי. זהו קטע מהתמלול. לחצו כאן לתמלול המלא, באנגלית.
היטלר והמופתי: תמלול הפגישה
"המופתי החל את דבריו במתן תודה לפיהרר עבור הכבוד הגדול שהרעיף עליו בכך שאירח אותו. הוא ביקש לנצל את ההזדמנות כדי להודות לפיהרר, האהוד בידי העולם הערבי כולו, עבור האהדה שתמיד הפגין כלפי העולם הערבי, ובפרט הנושא הפלסטיני.
"המדינות הערביות משוכנעות שגרמניה תנצח במלחמה ושהאינטרסים הערביים ישגשגו. הערבים הם ידידיה הטבעיים של גרמניה מכיוון שיש להם את האויבים המשותפים לגרמניה, בפרט הבריטים, היהודים והקומוניסטים. מסיבה זו הם היו מוכנים לשתף פעולה עם גרמניה בכל לבם, והיו מוכנים לקחת חלק בלחימה, לא רק על ידי מעשי חבלה והסתה להפיכה, אלא גם על ידי יצירת לגיון ערבי.
"הערבים יכולים לסייע מאוד לגרמניה כבעלי ברית, יותר מאשר עשוי להיראות ממבט ראשון, הן מסיבות גיאוגרפיות והן בשל הסבל הרב שנגרם להם בידי הבריטים והיהודים. יתר על כן, יש להם יחסים קרובים עם כל המדינות המוסלמיות, שבהן יכלו להשתמש בשם המטרה המשותפת.
"יהיה יחסית קל לגייס את הלגיון הערבי. בקשה של המופתי למדינות ערב ולאסירים ממוצא ערבי, אלג'ירי, תוניסאי ומרוקאי בגרמניה תניב מספר רב של מתנדבים הלהוטים להילחם. העולם הערבי משוכנע בתוקף בניצחון גרמניה, לא רק כי הרייך מחזיק בצבא גדול, חיילים אמיצים ומנהיגים צבאיים גאונים, אך גם משום שאלוהים לעולם לא יעניק את הניצחון למטרה שאינה צודקת.
"המופתי הזכיר מכתב שקיבל מגרמניה, שבו צוין כי גרמניה אינה מחזיקה בשטחים ערביים ומבינה ומכירה את שאיפתם לעצמאות וחירות של הערבים, כפי שהיא תמכה בחיסול הבית הלאומי היהודי.
"הפיהרר השיב שהיחס הבסיסי של גרמניה לנושאים הללו, כפי שהמופתי עצמו כבר ציין, הוא ברור. גרמניה מתעקשת על מלחמה בלתי מתפשרת נגד היהודים. זה באופן טבעי כולל התנגדות אקטיבית לבית יהודי לאומי בפלסטין ולפעילות של השפעה הרסנית בידי אינטרסים יהודיים.
"גרמניה הייתה גם ערה לכך שהטענה שיהודים מובילים מהלך כלכלי חלוצי בפלסטין הוא שקר. כל העבודה שם נעשית בידי הערבים בלבד, ולא בידי היהודים. גרמניה נחושה, צעד אחד צעד, לבקש מכל אחת ממדינות אירופה לפתור את הבעיה היהודית, ובזמן הנכון לשגר בקשה דומה גם למדינות מחוץ לאירופה.
"גרמניה בתקופה הנוכחית מצויה במאבק של חיים ומוות מול שתי מצודות של כוח יהודי: בריטניה ורוסיה הסובייטית. תיאורטית, ישנו הבדל בין הקפיטליזם הבריטי לבין הקומוניזם הסובייטי. למעשה, עם זאת, היהודים בשתי המדינות רודפים אחר מטרה משותפת.
"הפיהרר סיכם באומרו שימשיך בלחימה להשמדה מוחלטת של האימפריה היהודית-קומוניסטית באירופה".
המופתי המסית
אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, נחשב למסית לפרעות 1920 - אז היה בן 25 - ונידון בהיעדרו ל-15 שנות מאסר. הוא קיבל חנינה תוך זמן קצר, והתמנה שנה לאחר מכן למופתי, פוסק הלכה עליון בענייני דת. הוא נקט קו קיצוני, דחה כל שיתוף פעולה עם שלטונות המנדט הבריטי, התנגד להקמת בית לאומי ליהודים ושלל כל אפשרות להסכם עם היהודים.
ב-1937 נעשה אל-חוסייני מנהיג יחיד ופתח במעשי טרור גם נגד יריביו שבציבור הערבי. באוקטובר 1937 פיטר אותו הממשל הבריטי והוא נמלט מהארץ והמשיך לנהל את המרד הערבי מלבנון ומסוריה. לאחר מכן עבר לגרמניה, שירת את הנאצים כתועמלן וגייס מתנדבים מוסלמים לצבאם. בזמן שהותו בגרמניה נפגש עם היטלר ותמך בהתלהבות ברעיונותיו לפתרון "הבעיה היהודית", וניסה לסייע לרודן הנאצי באופן פעיל להגשמת חזונו.
המופתי שאף להקים צבא ערבי, שהוא יהיה מפקדו ואשר יילחם בבריטים במזרח התיכון, אך לאחר התבוסות הגרמניות בצפון אפריקה נגוזו חלומותיו. ב-1945 עצרו אותו בעלות הברית, אך הוא נמלט מצרפת ועבר למצרים. ב-1946 מינתה אותו הליגה הערבית שוב לראש הוועד הערבי העליון. לאחר המפלה במלחמת העצמאות הוא ניסה לכונן בעזה "ממשלת פלסטין", אך נכשל. ב-20 שנות חייו האחרונות, עד מותו ב-1974, ישב בקהיר ובביירות והיה נטול השפעה.
לפנייה לכתב/ת 
