מהיי-טק ויח"צ לרפואה משלימה: קריירה חדשה באמצע החיים

בשיתוף מכללת רידמן

רינה הוד עסקה שנים ארוכות בדוברות ויחסי ציבור, אך כיום היא מטפלת ברפואה הוליסטית. לפני כמה שנים החליפה את המקצוע שלה - צעד שרבים אחרים אולי חולמים עליו, אבל לא תמיד מוצאים את האומץ לעשות אותו. כיום היא אינה חשה כל געגוע לתחום עיסוקה הקודם. "הסיפוק הכי גדול שלי הוא שאני מצליחה לעשות שינוי בחייהם של אנשים", היא מספרת. "מהבחינה הזאת, אני נמצאת בדיוק ביעוד שלי".

הוד, אם לשלוש, שימשה בעבר כדוברת משרד החינוך ובהמשך פתחה עם שותף משרד יחסי ציבור. בדומה לשאר המרואיינים בכתבה, היא עזבה את תחום עיסוקה ועברה לעבוד בתחום הרפואה המשלימה. היום היא מטפלת ברפואה סינית ובמגע, ואף משמשת כמרצה במכלראילת רידמן, בה קיבלה את הכשרתה. אבל המעבר לא קרה ברגע. מה שטרף את הקלפים היה פטירתו הפתאומית של שותפה למשרד לפני מספר שנים. “חוויתי משבר אישי והבנתי שאני לא רוצה לעסוק במה שבחוץ ולכתוב על אחרים, אלא להתמקד בבפנים ולהביא את עצמי ואת הנתינה שלי לעולם”, היא מספרת. 

רינה הוד. "הבנתי שאני צריכה איזון"

זמן קצר לאחר מכן טסה לתאילנד, שם חוותה לראשונה בחייה עיסוי תאילנדי. עם שובה החליטה לעזוב סופית את תחום עיסוקה, ללא יעד ברור. "הייתי במקום שאמר עכשיו או לעולם לא", היא מעידה. "היה לי רצון פנימי לשינוי אבל בשום שלב לא היה לי ברור שאני בדרך שתיקח אותי לאן שאני נמצאת היום. זו לא הייתה בחירה מודעת".

הוד עברה תקופה לא קלה כלכלית, במהלכה נרשמה לקורס עיסוי תאילנדי ברידמן, אך כמעט נטשה אותו. "לא היה לי כסף לכלום”, היא מספרת. "למדתי עיסוי תאילנדי כי נהניתי להרגיש את השפה והתקשורת הזו בין המטפל למטופל ורציתי להעמיק בזה, אבל בסך הכל התייחסתי לזה כאל גחמה שלי. בנוסף, רוב האנשים סביבי כבר היו מטפלים ומנוסים והרגשתי שאני לא מבינה כלום". 

מי שהיא חייבת לו את עצם השינוי לדבריה, הוא מי שהיה באותם הימים מנהל המגמה, יוסי רחמני, שלקח אותה תחת חסותו. "הוא אמר לי ‘נכון שהטכניקה שלך היא לא 100%, אבל טכניקה זה דבר נרכש ואני מכיר סוגים של מגע ולך יש לך מגע מרפא’. הוא עבד איתי באופן פרטי ומאז נסקתי".

רינה הוד עם נשיא מדינת ישראל לשעבר, יצחק נבון. לא מתגעגעת ליחסי ציבור

הוד המשיכה להתמקצע בתחומי הרפואה המשלימה, עבדה כמטפלת ראשית במלון קינג דיוויד בירושלים, פתחה קליניקה משלה ובשלב מסוים אף הפכה למורה מהמניין לעיסוי שוודי ברידמן. זאת לדבריה, הודות ליהודית טופל, מנהלת השלוחה של המכללה בירושלים, שנתנה לה את ההזדמנות.

לשאלה אם יש לפעמים געגועים לתחום עיסוקה הקודם, היא משיבה בשלילה מוחלטת. "בעבר נשאלתי איך מי שהיתה אחת ממעצבי המדיניות החינוכית בארץ, עושה עכשיו מסאז’ים", היא נזכרת. "השבתי שמנקודת המבט שלי, שדרגתי את עצמי, כי היום אני עושה את מה שאני באמת אוהבת, בעוד שפעם עשיתי את מה שאחרים אהבו בשבילי".

"שמתי לב שכשאני עושה את מה שאני צריכה - אני מאבדת את האנרגיה שלי, וכשאני עושה את מה שאני אוהבת - אני מתמלאת", היא מוסיפה. "לא הייתי עושה שום דבר שונה. אני עושה את הכל באושר רב והסיפוק הכי גדול הוא שאני מצליחה לרפא ולעשות שינוי בחיים של אנשים. אין לי ספק שזה הייעוד שלי".
 

פעם היי-טקיסט, אחרי זה שף, היום מטפל

יניב לוי (41), מטפל ברפואה סינית ורפלקסולוגיה, גם לא עסק בעבר בטיפול. "אחרי הצבא עבדתי באינטל כמנהל הדרכה ובהמשך פתחתי עם שותפים חברה לאפליקציות באינטרנט", הוא מספר. "תוך כדי התחלתי ללמוד רפלקסולוגיה באופן עצמאי. זה תחום שתמיד עניין אותי, אבל הקשבתי לכל הקולות שאמרו לי ללכת לעשות כסף ולהרוויח. עבדתי בהיי-טק כ-6.5 שנים אבל לא חשתי מסופק והחלטתי להתעסק במשהו שמעניין אותי. בעקבות פציעה שעברתי למדתי בישול והפכתי לשף. עבדתי בארץ, בניו יורק ובפילדלפיה, עד שהגעתי למסקנה שזהו אורח חיים תובעני מדי. חזרתי לארץ והחלטתי להרשם ללמודי רפואה משלימה".

יניב לוי. למד את יסודות הרפואה הסינית - והאסימונים נפלו (צילום: אילן רוזנברג)

לוי החל ללמוד נטורופתיה ברידמן ובמקביל נרשם לקורס ביסודות הרפואה הסינית. במהרה נשבה בתחום זה ובשנה לאחר מכן עבר למסלול רפואה סינית, לא מעט בזכות מנהלת המגמה דאז, דליה אפרת. כיום לוי מנהל קליניקה פרטית בתל אביב.

"כשלמדתי את יסודות הרפואה הסינית, כל האסימונים נפלו לי", הוא מספר. "בעצם החל סיפור אהבה. אני טיפוס טיפולי בהוויה שלי. היי-טק זה עולם מנוכר ומתכתי, וחיפשתי משהו שיאפשר לי לעבוד עם אנשים. יש בזה משהו מרתק בהיבט הנפשי והפיזי, כי אתה חוקר, נכנס לעומק ורואה דברים קטנים. זה לא משהו אמורפי, זה נעשה מולך - מישהו מגיע במצב גרוע, ויוצא במצב טוב".

לוי מוסיף כי "אין בי געגועים. תמיד שואלים אותי אם אני מתגעגע לבשל ואני משיב שאני מעדיף לבשל לחבר'ה. זה היה תהליך מטורף, עם המון מודעות עצמית ברמה פיזית ונפשית, ממה אוכלים מה שותים איך יושבים, איך מטפלים באנרגיה של הגוף ואיך להתבונן באנשים אחרים בצורה שונה. פתאום מקבלים כלים להבחין מה מושך אנשים ומצבים מסוימים ומה דוחה, אפילו בטעמים".

מרפואה קונבנציונאלית - למשלימה

אלה קליינר, כיום נטורופתית ורפלקסולוגית, עברה הסבה מקצועית מסוג אחר. קליינר נולדה ברוסיה ועבדה במשך 12 שנה כרופאת משפחה ובהמשך כמומחית אונקולוגיה. בשנת 2004 עלתה לארץ והתמקדה בטיפול וריפוי ממחלה כרונית קשה ממנה סבלה. זמן קצר לאחר מכן בתקופת השיקום הבינה שהיא רוצה לשנות את חייה.

"במהלך השיקום הבנתי שעל אף שאני אוהבת את העבודה שלי, היא לא מתאימה לי", היא מספרת. "הרפואה הקונבנציונאלית עובדת לפי סכמות ועושה שימוש בתרופות כימיות שעוזרות באותו רגע, אבל יש להן יותר מדי תופעות לוואי, שיכולות להתפתח למחלות כרוניות. הרופאים הקונבנציונאליים הצילו אותי, אבל אחר כך הייתי צריכה גם לחיות. כך למשל, מערכת החיסון שלי נחלשה ולא יכולתי לעבוד. כל הזמן נתנו לי אנטיביוטיקה, אבל זה לא פתרון".

קליינר. פעם רופאה אונקולוגית, היום נטורופתית ורפלקסולוגית(צילום: יוסי לוי, תסריטלי)

"חיפשתי משהו שיאפשר לי גם לעזור לעצמי וגם יספק אותי, אז נרשמתי ללימודי רפואה משלימה", מוסיפה קליינר. "ראשית למדתי תזונה לעומק, שיניתי את התזונה שלי וזה נתן לי כוח. חליתי פחות. אחר כך נרשמתי לקורס צמחי מרפא ורקחתי לעצמי צמחים לחיזוק מערכת החיסון. היום אני יכולה להצטנן כמו כולם בחורף ליומיים מקסימום ולא צריכה אנטיביוטיקה. פעם המליצו לי לא לעבוד כרופאה כדי לא להיות ליד אנשים חולים והיום אני כבר לא מפחדת".

בתום לימודיה לפני כשלוש שנים החלה לעבוד בתחילה כשכירה ובהמשך שכרה חדר בקליניקה פרטית והפכה לעצמאית. החיים שלה השתנו מקצה לקצה. "ביצעתי שינויים דרסטיים בתזונה והתחלתי לבצע פעילות גופנית", היא אומרת. אורח החיים שלי עכשיו בריא יותר וזה מאוד חשוב. אני יכולה להבין היום בני אדם בצורה רחבה יותר ולמצוא את שורש המחלה. העובדה שהייתי רופאה עוזרת - אני מבצעת בדיקות מעבדה, בודקת שילובים בין תרופות לתוספי מזון ויודעת אם ומתי כדאי להפנות לרופאים, אבל לא מתגעגעת לעיסוק ברפואה. היום אני עובדת גם בידיים וצריכה להיות גמישה. הבנתי שאני צריכה איזון, גם זה וגם זה".

השינוי של נטע

החיים של נטע שקד קוחלי (48) נשואה ואם לשניים, השתנו אף הם לחלוטין; אם בתחילת דרכה בשוק העבודה היא עבדה כמנהלת משאבי אנוש בחברות גדולות, כיום היא מנהלת מגמת פסיכותרפיה טרנס פרסונלית במכללת רידמן ומטפלת בקליניקה פרטית. את המעבר היא החלה באמצע שנות השלושים לחייה. "עבדתי כ-10 שנים בחברות גדולות ובמקביל עברתי הליכי חיפוש, תהייה וצמיחה אישית", היא מעידה. "השתתפתי בקורס רייקי אבל רציתי להתחיל ללמוד בצורה מסודרת, אז נרשמתי ללימודי הילינג ברידמן שנמשכו שלוש שנים במהלכם עברתי תהליך התפתחותי אישי משמעותי מאוד".

שקד קוחלי. פחות צינית ופחות סקפטית (צילום: אילן רוזנברג)

בסוף השנה השנייה ללימודים החליטה לעזוב את עבודתה ולחפש אפיקים אחרים. "החלטתי שאני לא רוצה יותר לעבוד בעבודה רגילה, מתשע עד חמש", היא מספרת. "לקחתי חופש לשנה ובמהלכה התחלתי לעבוד כעוזרת הוראה במכללה. בסוף השנה השלישית הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים והשלמתי את לימודי במגמה".

לאחר סיום ההסמכה - החלה לעבוד במכללת רידמן כמרצה מן המניין. "החיים שלי השתנו ב-180 מעלות, באורח החיים, בתחושה הפנימית ובתחום העיסוק", היא מעידה. "הלימודים היו חלק מתהליך התפתחות אישי שלי, אבל לא ידעתי מה אני מחפשת. תוך כדי התגבשה בי ההכרה שזה המקום שלי".

"אם מישהו היה אומר לי פעם שכך ייראו החיים שלי, הייתי שואלת אותו מה הוא לקח, כי פעם הייתי במסלול של ניהול, אבל תוך כדי התהליך הבנתי, שזה לא באמת סוף ההתפתחות שלי כבן אדם", היא מוסיפה. "כיום אני פחות צינית ופחות סקפטית, מצאתי זוגיות אחרי הרבה שנים, הקמתי משפחה עזבתי את אזור המרכז ועברנו לצפון הארץ. זה נשמע כמעט כמו קלישאה, אבל זה מה שקרה".

שקד קוחלי מוסיפה, כי אין בה חרטות. "אני עצמאית כך שאני יכולה להחליט מה אני עושה ומתי, ואני מרוויחה מצוין. כמובן שזה לקח כמה שנים, כמו כל תהליך, אבל היום אני עושה משהו שאני אוהבת ומקבלת סיפוק ממנו". למי ששוקל לעשות שינוי היא ממליצה: "אל תפחדו. הרבה אנשים תוהים איך יתפרנסו וחוששים מפגיעה כלכלית, במיוחד בתחום הרפואה המשלימה, אבל אני אצטט את ג'וזף קמפבל- "כשאתה מגיע ליעוד שלך - הדלתות שפעם נראו סגורות נפתחות מאליהן, היקום מסתנכרן איתך".

לפרטים נוספים - באתר מכללת רידמן