"קשר השתיקה": רבין מאת אביב גפן
סרט הדוקו של אביב גפן עוסק בשאלה: מה קרה לנו ב-20 השנים שעברו מאז רצח רבין. אבל למרות מרואיינים מעניינים וניסיון לייצר אמירה ממוקדת על חופש הביטוי בישראל, התשובה שמביא הסרט היא בעיקר: אביב גפן
האם זה מטוס? האם זה ציפור? האם זה המוּפתי? לא! זה אביב גפן, שלקח על עצמו משימה לא פשוטה בסרט הדוקו שלו ששודר אתמול (ה', 22:30, ערוץ 2), "קשר השתיקה". גפן יצא לבדוק "איפה אנחנו נמצאים 20 שנה אחרי הרצח". אז איפה אנחנו? אם לשפוט על פי הסרט התשובה פשוטה: אנחנו נמצאים ביקום שנקרא 'אביב גפן', מלחכים את ההגיגים של אביב גפן, פס-הקול של החיים שלנו מורכב מהשירים של אביב גפן - ובסוף כולנו נמות עם גלביה בים.
20 שנה עברו מאז רצח רבין והתאריך העגול הזה מזמין שפע של תוכניות ותשדירים. כולם עושים מאמץ לאתר זוויות חדשות על התייחסות לרצח ועל ההשלכות שלו, ובאמת אין סיבה שגפן לא יזנק על הקרון הזה ויתן את השנקל שלו בנדון. בכל זאת, הוא היה עם רבין על הבמה באותו הערב, וגם שר שיר עצוב. אז גפן "שובר שתיקה של 20 שנה" ויוצא לבדוק מה קרה לחופש הביטוי בארץ והאם הדמוקרטיה עוד קיימת.
גפן מראיין לא מעט אנשים, חלקם בלי ספק אנשים מעניינים כמו רביב דרוקר, דליה דורנר והנשיא רובי ריבלין, ומאוד משתדל לייצר איזו אמירה ממוקדת על חופש הביטוי בישראל או במילים אחרות - שואל את השאלה האם זה מסוכן להגיד שאתה שמאלני. זה לא קורה. התוצאה היא מעין רצף של קלישאות מנומנמות ("האם התקשורת שמאלנית?") ושיח פשטני ובנאלי. ואם פה ושם צצה אמירה מעניינת שדורשת תגובה (אמילי עמרוסי שמתעקשת ש"כשאנחנו נהיה בשלטון אנחנו לא נעשה לכם את מה שאתם עושים לנו"), היא לא מצליחה לזרוח, כי משהו אחר תופס כל הזמן את תשומת הלב.
זה לא סוד שאביב גפן הוא אמן מרהיב כשזה מגיע למיתוג ושיווק עצמי, אבל עם השנים נדמה שזה התוכן היחיד שהוא מסוגל לייצר. הסרט שעשה על פדופיליה ובריונות ברשת (שנפסל לשידור על ידי הרשות השניה כי הכיל יותר מדי תוכן שיווקי) היה סוג של שיר הלל לגפן ולפועלו הקדוש. המופע "דור רוקסן" שגפן יזם היה פסטיבל אביב גפן וקצת אמנים אחרים. גם "קשר השתיקה" לא מצליח להתחמק מהמלכודת הזאת.
זה מתחיל מזה שיגאל עמיר אמר שהוא הנהג של אביב גפן. אביב גפן שם X על בנט,
ביבי וליברמן. אביב גפן נלחם כדי שאריאל זילבר יקבל את הפרס. אביב גפן טס לראיין את בריאן אינו. אביב גפן מצטט את עצמו ומדבר על עצמו בגוף שלישי כשברקע מקבץ קטעי וידאו מהופעות של אביב גפן.
אין ספק, בכל מקום שאליו גפן פונה - הוא רואה את עצמו. ואולי זה דווקא טוב. אולי בימים כמו אלה חשוב שיהיה מישהו שיצליח להסתכל במראה כל כך הרבה זמן, ועדיין יישאר בחיים.
