אפשר להתמודד עם הודג'קין לימפומה

מי האמין שבגיל 24 אתבשר שאני חולה בסרטן, וחצי שנה לאחר מכן אהפוך לשגרירה של הודג'קין לימפומה. הכל החל לפני חצי שנה, כשיום אחד התחלתי לחוש בתחושת גרד משונה. הגירוד התחיל ברגליים, ולא ייחסתי אליו כל חשיבות. רק כאשר הגירוד התעצם והתפשט לאזורים אחרים בגוף, התחלתי להתייחס לזה יותר ברצינות. פניתי לרופא עור שלי, שלא מצא דבר. בסופו של דבר ניתנו לי תרופות נגד אלרגיה.

עוד דעות ב-ynet:

יש מלחמות שבהן הכל ורוד

דווקא עכשיו - דרושה אחדות בעם

גם קק"ל חייבת להיות שקופה

שנת מבחן בהנדסה

התרופות לא סייעו לי, וככל שחלפו השבועות הגירוד הפך למטרד של ממש, ובאזורים נוספים בגוף - כפות ידיים ורגליים, כאשר הגירוד הופיע ב"התקפים" שהיו באים וחולפים. חזרתי לרופאיי והתעקשתי לבצע בדיקות כלליות, בתחילה בדיקות דם, ולאחריהם גם צילומי חזה ואולטרא-סאונד, שהעלו חשד בקרב רופאת המשפחה שלי. עם תוצאות הבדיקות נשלחתי מיד לאשפוז בבית החולים. שם כבר ניתנה לי האבחנה הרשמית - אני סובלת מסרטן הודג'קין לימפומה, עם גידול גדול יחסית באזור החזה.

סרטן לימפומה מסוג הודג'קין הוא גידול סרטני ייחודי מהווה כ-20% מכלל הלימפומות. הגידול מתפתח באחת מבלוטות הלימפה המוכרות בגוף (צוואר, בתי שחי, קרום הריאה, המפשעה, הבטן). שיעור התחלואה של הודג'קין לימפומה בישראל עלה בשנים האחרונות, במיוחד בקרב צעירים בגילאי 18-35. בהתאם, המחלה פוגעת משמעותית במהלך חייהם של החולים וביכולתם לנהל חיי משפחה, לימודים וקריירה לצד המחלה. ההערכה היא כי כ-350 אנשים צעירים מאובחנים עם לימפומה מסוג הודג’קין מדי שנה בישראל.

לא מוותרת

למרות הקושי, החלטתי שאני לא מוותרת לעצמי, ושומרת על אופטימיות. יש לי עוד הרבה תוכניות לממש. הודג'קין לימפומה היא מחלה של צעירים, ויש לך השלכות רבות. אני הרגשתי שבעוד שכולם סביבי מתקדמים, מתפתחים ומגשימים את החלומות שלהם, לומדים לתואר, נוסעים לחו"ל ומתקדמים בקריירה, אני נשארת כמו קפואה בזמן. זו הסיבה שבגללה התעקשתי לפגוש ולדבר עם חולי ומחלימי הודג'קין לימפומה אחרים.

פגשתי לא מעט צעירים שחלו והחלימו מהמחלה, וכן יצרתי קשר עם עמותת "חליל האור", הפועלת למען חולי סרטני הדם והלימפומה בישראל וזה העניק לי המון כח ותקווה, שאפשר להתמודד. התמיכה מהמשפחה ומהסביבה בתקופת המחלה חשובה לא פחות, התחושה שיש מי שנמצא שם בשבילך, מהווה אוזן קשבת ותומך, מעניקה המון כח. בנוסף, יש היום מגוון טיפולים להודג'קין לימפומה, חלקם פורצי דרך ובעזרתם ניתן להתגבר על המחלה ולהמשיך בחיים.

המפגש עם חולים אחרים ועם העמותה הובילה אותי להבין שאין מספיק מודעות היום בישראל להודג'קין לימפומה, בקרב רופאים וחולים כאחד. כיוון שהסימפטומים של הודג'קין לימפומה יכולים להיות מאוד כלליים, כמו גירוד ועייפות, לעתים לוקח זמן רב עד שהחולים מאובחנים. ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם של המחלה, כיוון שככל שהמחלה

 תאובחן מוקדם יותר, כך גדלים סיכויי ההחלמה. זו הסיבה שהחלטתי להירתם ולפעול ככל שאוכל להעלאת המודעות להודג'קין לימפומה בקרב צעירים. בימים אלו אני לוקחת חלק בקמפיין "מרימים לחיים עם מחלימי הודג'קין לימפומה".

מדובר בקמפיין ראשון מסוגו שמתקיים במהלך חודש אוקטובר בשיתוף התאחדות הסטודנטים, במסגרתו הקימה "חליל האור" עמדות בשבעה קמפוסים ברחבי הארץ, שבהם יוזמנו סטודנטים להרים לחיים עם ולמען מבריאי הודג'קין לימפומה. הקמפיין נוצר מתוך ההבנה כי רבים מהחולים הצעירים נאלצים להתמודד עם המחלה בתחילת דרכם, והיא מציבה בפניהם אתגרים וחסמים, חלקם נוגעים ללימודים אקדמאים ולהשלמת תואר לצד התמודדות עם המחלה. זהו צעד נוסף שיסייע בהעלאת המודעות למחלה ובזריעת תקווה בקרב החולים ובני משפחותיהם - אפשר להתמודד עם הודג'קין לימפומה.

לאתר העמותה: http://halil.org.il/