קמפיין המזוזות: האליטיסטים החילונים נכנסו לפעולה
"מטומטמים" ו"חתיכת פלסטיק שפועל ערבי הרכיב": אלו היו מקצת התגובות ל"קמפיין המזוזות" של איגוד רבני הקהילות. כדי להבין את התגובות האינסטינקטיביות - צריך להודות באומץ שהממסד הדתי, וההתעלמות שלו מהציבור המסורתי והחילוני - אחראי גם הוא לקיטוב שיצר שני מחנות בעם
המתקפה של בכירי הסלון החילוני-אליטיסטי נגד המזוזה, בעקבות הקמפיין לבדיקת מזוזות - משקף הלך רוח רע והסתגרות של קבוצות אוכלוסייה קוטביות.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"מטומטמים" ו"חתיכת פלסטיק שפועל ערבי הרכיב" היו רק חלק מההתבטאויות המזלזלות שהשמיעו נתן זהבי וגבי גזית נגד האפליקציה החדשה, שמאפשרת לציבור הרחב לבדוק את כשרות המזוזה.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- אחרי 25 שנה: סרבן הגט התגלה ככומר באורוגוואי רב הכותל: ירידה דרמטית במספר המבקרים. בואו לכותל
- אלפים בקבר רחל: "אמא שומרת עלינו"
כדי להבין את שורש ההתנגדות והתגובות האינסטינקטיביות שצצו ברשתות החברתיות ובתכניות הסאטירה, קשה שלא ללכת אחורה ליחסי דת ומדינה בחברה הישראלית: בשנים האחרונות עם התעצמות השיח בנושא דת ומדינה, קשה להתעלם מעוולות הממסד הדתי, הבירוקרטיה שמלווה אותו וההתעלמות שלו מהציבור המסורתי והחילוני.
שני מחנות
תנועות כמו ש"ס מחוקקות חוקים ומעבירות החלטות שפוגעות בציבור הרחב, ואילו רבניהם מתבטאים בבוטות נגד הציבור החילוני. אין-ספור דוגמאות ניתן למצוא לזה. יאיר לפיד
ביקש לאחד את תפקידי הרבנים הראשיים, לזכה לכינוי "רשע" מצד הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, שהוסיף כי "יש חילונים שאסור לסמוך עליהם, אם יבוא אליך לפיד ויגיד שמשהו כשר, אל תסמוך עליו".
גם ראש מועצת חכמי התורה של ש"ס לא חסך את שבט לשונו, כאשר כינה את הציבור הדתי "עמלק", והוסיף שלל קללות נוספות על ראשם. בצד המעשי מקפידים גורמים חרדים לצאת נגד ההקלות ההלכתיות שניתן ליישם במסגרת יחסי דת ומדינה.
במצב הדברים הזה, אין פלא שהציבור הולך ומתחלק לשני מחנות - וכל צד משחק את תפקידו באופן אוטומטי. עיתונאים יוצאים נגד בכירי הציבור ש"העזו" ליטול בו חלק, והקמפיין זוכה לכינויים מזלזלים המייחסים את המזוזה למיסטיקה ולמאגיה.
ומה שנותר זה שני ניצים משני עברי המתרס – מצדו האחד, החרדים שמגוננים על המערכת, ומנגד החילונים והמסורתיים שבורחים לקצה השני. כך יוצא שכל רעיון יהודי, מסורתי ומקורי זוכה להתנגדות אוטומטית, משל היה "כפייה דתית", או מינימום החלטה להטיל עוצר על כל המדינה בשבת.
בעידן של יחסי דת ומדינה נורמאליים, רעיון האפליקציה לבדיקת מזוזות היה אמור לייצר תמיכה מכל הציבורים: שהרי מצד אחד זוהי מצווה מסורתית, ומצד שני - אפליקציה חדשנית שיכולה להתאים לכולם.
הזלזול של הסלון החילוני-אליטיסטי הוא המשך ישיר לנאום גרבוז, ולהפסד של הקולות השפויים בחברה הישראלית. כשהנושא הופך להיות מאבק דתי וזלזול בערכי יסוד, אין פלא שהתגובות הן אוטומטיות, והמחנות הופכים להיות קוטביים.
לפנייה לכתב/ת 
