מהפך בפולין: הלאומנים ניצחו ויחליפו השלטון

באטה שידלו, מנהיגת המפלגה השמרנית "חוק וצדק"(צילום: AP)

אתמול (יום א') נערכו בחירות בתשע מדינות בעולם, חלקן לפרלמנט חלקן לנשיאות וחלקן לרשויות המקומיות. בפולין נרשם ניצחון מרשים ללאומנים מהאופוזיציה שיחליפו בשלטון את מפלגת השלטון בשמונה השנים האחרונות, ובארגנטינה ניצח מועמד מפלגת השלטון בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות. כך נראו הבחירות בכל מדינה:

עוד חדשות מעניינות בדף הפייסבוק של ynet

פולין: במדינה המזרח אירופית נערכו בחירות כלליות שבסופן נקבע שהשלטון יעבור ממפלגת "המצע האזרחי" (PO) מהמרכז-שמאל למפלגת "חוק וצדק" (PiS) האירו-סקפטית מהימין השמרני שתומכת בהגדלת ההוצאות על רווחה למען העניים. אנשי מפלגת "חוק וצדק" יצאו לא פעם נגד האיחוד האירופי ואם תקום בפולין ממשלה בראשותם היא תעשה בעיות רבות לגוש האירופי, בין היתר בסוגיית המהגרים.

על פי מדגם של מכון Ipsos, רק חמש מפלגות קיבלו מספיק קולות בשביל להיכנס לפרלמנט: מפלגת "חוק וצדק" השמרנית; "המצע האזרחי" מהמרכז; מפלגת ימין בראשות הרוקיסט לשעבר פאבל קוקיז; מפלגת "פולין מודרנית" החדשה ו"מפלגת האיכרים הפולנית".

פרלמנט בלי מפלגות שמאל

לראשונה בהיסטוריה של המדינה מאז העידן הפוסט קומוניסטי, אף מפלגת שמאל לא קיבל מספיק קולות בשביל להיכנס לפרלמנט. בעקבות הנהירה הגדולה של האזרחים לכיוון הימני של המפה, בחרו הפולנים בפרלמנט שלא יכלול את "ברית השמאל הדמוקרטית", ממשיכת דרכם של הקומוניסטים לשעבר, ומפלגות שמאל אחרות.

עם סגירת הקלפיות פורסמו מדגמי הטלוויזיה, לפיהם מפלגת האופוזיציה של קצ'ינסקי מובילה עם 39.1 אחוזים מהקולות לעומת 23.4 אחוזים ל"מצע האזרחי". קצ'ינסקי עצמו לא חיכה זמן רב והכריז על ניצחונו בבחירות הכלליות. "אנו נפעיל את החוק, אבל לא תהיה שום נקמה. לא יהיה יישוב חשבונות אישיים", אמר קצ'ינסקי. "לא נבעט באלה שנפלו באשמתם שלהם ובצורה מאוד צודקת". קצ'ינסק'י ייחס את הניצחון בבחירות לאחיו המנוח, הנשיא לשעבר לך קצ'ינסקי, שנהרג בהתרסקות מטוס ברוסיה בשנת 2010 ביחד עם כמה מבכירי ממשלו.

אם התוצאה תהיה כפי שחוזים המדגמים הרי שמפלגת PiS תחזיק ב-242 מושבים בבית התחתון של הפרלמנט הפולני, שבה 460 מושבים, ויאפשר למפלגה לשלוט לבדה ללא צורך בהרכבת קואליציה עם שותפות פוליטיות אחרות. ראש הממשלה אווה קופץ' ממפלגת "המצע האזרחי" גם הגיבה במהירות לתוצאות הבחירות והודתה בהפסד מפלגתה בבחירות.  

לא הייתה יכולה להתמודד שוב לנשיאות ארגנטינה. קירשנר(צילום: AFP)

באטה סידלו, אתנולוגית בת 52 ודמות חדשה יחסית בזירה הפוליטית הפולנית, נחשבת למועמדת המובילה להפוך לראש הממשלה מטעם מפלגת "חוק וצדק". עם זאת, יש ספקולציות המדברות על האפשרות שראש הממשלה לשעבר קצ'ינסקי עשוי להחליט לקחת בסופו של דבר את התפקיד לעצמו. אף שקצ'ינסקי הושאר מאחור בשלבים הראשונים של הקמפיין, בימים האחרונים הוא נראה פעיל הרבה יותר, והדבר מגביר את ההשערות שהוא רק השתמש בסידלו כפנים הרכות יותר שיביאו קולות למפלגתו.

ניצחון של מפלגת "חוק וצדק" מעניק למפלגת הימין בפולין הזדמנות ליישם פוליטיקה שהיא מאוד פרו-נאט"ו, אך גם אירו-סקפטית. המפלגה מתנגדת לאמץ את מטבע האירו והיא מתנגדת נחרצות לכניסת מהגרים לשטח פולין.

מפלגת "חוק וצדק" הבטיחה להפוך את ההחלטה הלא-פופולרית להעלות את גיל הפרישה ולשים יותר כסף בכיסים של המשפחות קשות היום באמצעות הקלות במס, קצבאות חודשיות לילדים מתחת לגיל 18 ותרופות חינם לאנשים מעל גיל 75. המפלגה גם רוצה להעלות מסים על בנקים בבעלות זרה ועל סופרמרקטים במדינה, ולהעניק הטבות מס לעסקים קטנים ולאלה שמאמצים טכנולוגיות פולניות. הכנסייה הקתולית העניקה תמיכה לא פומבית למפלגת "חוק וצדק", כפי שעשו פולנים רבים אחרים שלא זכות ליהנות מהצמיחה הכלכלית הגדולה של פולין, שהשנה צפויה לעמוד על 3.5 אחוזים.

מפלגת "המצע האזרחי" הובילה את פולין במהלך תקופה של צמיחה כלכלית ויציבות פוליטית, אפילו בזמן המשבר הכלכלי העולמי ב-2009-2008 והתרסקות המטוס ועליו הנשיא קצ'ינסקי. אלא שהבחירות לנשיאות שנערכו בחודש מאי אותתו שהמפלגה סובלת מכמה בעיות כשמועמד "חוק וצדק" אנדז'יי דודה גבר על הנשיא נציג "המצע האזרחי" ונבחר לנשיא.

ארגנטינה: הארגנטינאים התלבטו בין המשכיות לבין תיקון כלכלי בשעה שצביעו לאדם שיירש את הנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר וישים סוף לשושלת קירשנר במדינה. קירשנר, המנהיגה השנויה במחלוקת, שלטה במדינה במשך שתי כהונות (שמונה שנים) לאחר שבעלה - שכיהן ארבע שנים כנשיא - הלך לעולמו ב-2010.

ארגנטינה: נפרדים ממשפחת קירשנר

הנשיאה הארגנטינאית לא הייתה יכולה להתמודד לכהונה נוספת בשל הגבלות החוקה, אבל היא העמידה במרוץ לנשיאות מועמד מטעמה, את דניאל סיולי, מושל מחוז בואנוס איירס וסגן הנשיא לשעבר. על פי הערכות וסקרים אחרונים שפורסמו לפני הבחירות, סיולי ממפלגת השמאל השלטת היה המועמד המוביל לנצח בבחירות את מועמד קואליציית הימין מאוריסיו מקרי. גם מדגמי הטלוויזיה מראים שסיולי ניצח בסיבוב הראשון.

מקרי אמר לאחר פרסום התוצאות שהמדינה הולכת לסיבוב שני ומתוצאות האמת מסתמן כי צדק. מספירת כ-70% מהקולות עולה כי מקרי מוביל במעט עם 36.24% מול 34.70% לסיולי. בבחירות לנשיאות ארגנטינה, מועמד שמקבל 45 אחוזים מהקולות נבחר לנשיא, אך גם 40 אחוזים יכולים להספיק לו להיבחר במידה שהוא מוביל בהפרש של עשרה אחוזים לפחות.

מועמד מטעם קירשנר. מושל בואנוס איירס דניאל סיולי(צילום: AFP)

מועמד קואליציית הימין "הבה נשנה" מאוריסיו מקרי(צילום: רויטרס)

מתמודדת בבחירות לנשיאות. הגברת הראשונה לשעבר של גואטמלה, סנדרה טורס(צילום: AP)

גם היא הצביעה בבחירות לנשיאות גואטמלה. כלת פרס נובל לשלום ריגוברטה מנצ'ו(צילום: EPA)

מועמד לנצח בגואטמלה על רקע המיאוס מהפוליטיקאים. הקומיקאי ג'ימי מוארלס(צילום: רויטרס)

לא מתמודד הפעם. נשיא האיטי מישל מרטלי(צילום: EPA)

יותר מ-50 מועמדים במדינה הקריבית הענייה. המועמד ג'וד סלסטין מצביע(צילום: EPA)

(צילום: AFP)

צפוי לנצח בבחירות על רקע הפילוג באופוזיציה. נשיא חוף השנהב אלסאן אאוטרה(צילום: AFP)

אזרחי חוף השנהב הלכו להצביע לראשונה מאז הבחירות שקרעו את המדינה לפני חמש שנים(צילום: AFP)

קולומביה : אנריקה פנלוסה, כלכלן שנוהג לרכוב על אופניים, ניצח בבחירות על המשרה השנייה בחשיבותה במדינה הדרום אמריקנית – ראש עיר הבירה בוגוטה. הוא זכה ב-33 אחוזים מהקולות וגבר על מועמד השמאל שעמד בראש העיר ב-12 השנים האחרונות. פנלוסה כבר כיהן בתפקיד מ-1998 במשך שנתיים וזכור כמי ששינה את מערכת התחבורה בעיר. בחירות נערכות במדינה גם על כמה משרות מושל.

המשרה השנייה בחשיבותה בקולומביה. נזירה מצביעה לראשות העיר בוגוטה(צילום: רויטרס)

הרפובליקה של קונגו: במדינה האפריקנית עורכים משאל עם בשאלה חוקתית: האם הנשיא הוותיק דניס ססו נגוסו יכול להתמודד לכהונה נוספת. תחת החוקים הקיימים ברפובליקה של קונגו, לנשיא בן ה-71 אסור להתמודד לכהונה נוספת לאחר סיום כהונתו השנייה בשנה הבאה. אזרחי המדינה מתבקשים במשאל העם להסכים לשינוי החוקה כך שתציב מגבלה של שתי כהונות ומגבלה של גיל (70) למועמדים לנשיאות. תוצאות המשאל עשויות להתפרסם ביום שישי.

ברפובליקה של קונגו מצביעים במשאל עם אם לאשר לנשיא דניס ססו נגוסו (בתצלום) לרוץ לכהונה נוספת(צילום: רויטרס)

טנזניה: שיעור הצבעה גבוה במיוחד צפוי בבחירות הכלליות בטנזניה, שבהן "מפלגת המהפכה" השלטת שנמצאת בשלטון במשך עשורים, ניצבת הפעם בפני אתגר גדול מצד אופוזיציה מאוחדת. מועמד מפלגת השלטון, ג'ון מגופולי נאבק בבחירות באדוארד לוואסה, ראש ממשלה לשעבר שערק לאופוזיציה בתחילת השנה. על פי פרשנים רבים, הבחירות בטנזניה צמודות ביותר וקשה לחזות מי ינצח בסופן. התוצאות צפויות להתפרסם בעוד שלושה עד ארבעה ימים.

קרב צמוד ביותר בטנזניה. מועמד מפלגת השלטון ג'ון מגופולי(צילום: AP)

מועמד האופוזיציה בטנזניה, אדוארד לוואסה(צילום: AFP)

(צילום: EPA)

(צילום: AFP)

אוקראינה: באוקראינה הלכו האזרחים לבחור 10,700 מועצות מקומיות וראשי ערים. הבחירות נתפשות כמבחן עוצמה לנשיא פטרו פורושנקו ולממשלתו וכן לאוליגרכים שרגילים לנהל אזורים במדינה.

באוקראינה הצביעו לרשויות המקומיות, למעט באזורים במזרח המדינה שנשלטים על ידי המורדים הפרו-רוסים(צילום: AP)

(צילום: רויטרס)

שוטרים בקייב עצרו אדם שהגיע להצביע בתחפושת של צ'ובאקה ממלחמת הכוכבים(צילום: רויטרס)

ההצבעה לא התקיימה בחלקים במזרח אוקראינה שנמצאים תחת שליטת המורדים הפרו-רוסים, כמו למשל בדונייצק ובלוהנסק, והיא בוטלה ברגע האחרון במריופול, עיר נמל חשובה שאותה מנסים המורדים לכבוש במשך יותר משנה. 

הבחירות באוקראינה הן הפעם השלישית שבה הולכים האזרחים להצביע מאז המהפכה הדרמטית בפברואר 2014 שבה הודח הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ', סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה של ולדימיר פוטין ופרוץ המלחמה בין המורדים הפרו-רוסיים לבין כוחות הממשלה שבה נהרגו יותר מ-8,000 בני אדם.