נזקי הסערה: האם אתם זכאים לפיצוי?
בתים שהוצפו, עצים שקרסו על רכוש, נזקי רטיבות והפסקות חשמל מזיקות - האם הביטוח יפצה אותנו, את מי ניתן לתבוע ומה לעשות במקרה של נזק? מדריך
הסערה השאירה אצלכם נזקים? אלפי רבים חוו ביממה האחרונה נזקים לא מעטים כתוצאה ממזג האוויר הקיצוני ואולי הסוגיה המטרידה ביותר היא מי יפצה על הנזק?
ישראל סוערת: שעות בלי חשמל, פקקים באיילון
אמנם פוליסות ביטוח הדירה מכסות נזקי סערה, לרבות נזקי גשם, שלג, ברד ושיטפון. עם זאת, הפוליסה הסטנדרטית (מה שמכונה בהגה המקצועית פוליסה תקנית), אינה מכסה נזקים הנגרמים כתוצאה מחדירת מי גשם מהתקרה או מהקירות.
על פי הפוליסה, הכיסוי תקף במקרה של "סערה לרבות גשם שלג וברד שבאו בשעת סערה ולמעט דליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם". במילים פשוטות הפוליסה תכסה מקרי נזק שנגרמו מגשמים שבאו בעקבות סערה בלבד ולא בכל מקרה של גשם.
"ההגיון" העומד מאחורי ההחרגה הזו היא שהביטוח נועד לפצות רק במקרים של נזק שאינו תדיר ולא בכל מקרה שבו יורד גשם. אלא ש"ההגיון" הזה משאיר לחברת הביטוח מרחב תמרון בעייתי ביותר – מי קובע מהו גשם המגיע "בשעת סערה "ומהו גשם "סתם"? מי קובע שאכן הנזק נגרם דווקא כתוצאה מהסערה ומהי בכלל הגדרה של סערה ומי קובע אותה?
חוסר בהירות זה מסייע לחברות הביטוח לדחות תביעות רבות של נזקי מים ורטיבות. במציאות הנוכחית חברת הביטוח יכולה לדחות את התביעה, המבוטח נדרש לפנות לבית המשפט, ובין הייתר להביא מומחים לחיזוק טענתו. לא פלא שרבים מתייאשים ומוותרים על התביעה.
יש לציין כי בפוליסות שהונפקו החל מחודש מיולי יולי השנה, הוסרה המילה "סערה" ובמקומה נרשם "רוח שמהירותה עולה על 30 קשר (55 קמ"ש)" ועדיין חברות הביטוח ממשיכות לדחות תביעות כאלו, בשלל הסברים ופרשנויות.
ואולם כדאי לדעת כי הפסיקה מראה שבתי המשפט אינם ממהרים לקבל את ה"פרשנות המרחיבה" של חברות הביטוח.
כך למשל משפחה מאבן יהודה שבאחד מימי הסערה לפני כשנתיים חדר גשם לגג הדירה והסב נזקים. חברת הביטוח ניסתה להתנער מפיצוי והמשפחה הגישה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב (ת.א. 33728-06-13).
חברת הביטוח טענה כי מדובר בנזקים של דליפה המוחרגים בפוליסה. בין הייתר טענה כי מדובר בנזקים שנגרמו בעקבות איטום לא תקין ולכן אין לחייב אותה בתשלום לתובעים, מאחר שהפוליסה לא מכסה נזקי איטום.
ואולם, השופטת אפרת אור-אליאס קיבלה את התביעה וקבעה שהנזק נגרם בגלל הסערה, אשר יצרה את הפתח שממנו חדרו המים. היא ציינה כי בדיוק מנזקים כאלה חוששים אנשים ולשם כך עושים ביטוח.
בנוסף נקבע כי "מנורה" לא הוכיחה שבמבנה היו ליקויים כלשהם שאינם תולדה של הסערה ואשר בגללם חלחלו המים.
השופטת כתבה כי "פרשנות תכליתית של הפוליסה היא כי, חברת הביטוח מבקשת למנוע מצב בו, בעקבות בעיות שונות במבנה, כדוגמת ליקויי בניה ו/או איטום, יחדרו מים. אולם, מהות הפוליסה, בין היתר, נוגעת לאפשרות של פיצוי בגין נזק שיגרם כתוצאה מסערה, גם אם הוא נזק מים שנגרם כתוצאה מחלחול לקירות או לתקרה, ובלבד שהוא נגרם כתוצאה מהסערה ולא כתוצאה מבעיות שונות במבנה".
השופטת הסבירה כי פרשנות זו מתיישבת עם העיקרון המוכר בחוזי ביטוח, שלפיו יש להעדיף פירוש המקיים את החוזה על פירוש המבטל אותו. בסיכומו של דבר חייב בית המשפט את חברת הביטוח לשלם.
בשורה התחתונה גם אם נגרם נזק לבית בעקבות חדירת מי גשם מהתקרה או מהקירות, כתוצאה ממזג אוויר חריג – ייתכן ותהיו זכאים לפיצוי.
מה הדין במקרה של עץ שקרס על רכוש?
במקרה של עצים שקרסו בסערה וגרמו נזקים לגוף ולרכוש, ראשית, יש לבדוק מי אחראי על העץ שקרס – האם הרשות המקומית או שמא אדם פרטי שהעץ מצוי בחצרו.
אם העצים מצויים באחריותה של הרשות המקומית, יש להוכיח, כי זו הפרה את חובתה לתחזק את העצים, לגזום אותם, לוודא שישרדו בתנאי סערה.
במידה שמוכח כי הרשות המקומית הפרה את חובתה, ניתן לחייבה בתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם. לצורך כך נדרש תובע להוכיח את נזקיו (נזקי גוף, נזקי רכוש, חוות דעת שמאי, הוצאות, אובדן ימי עבודה וכיוצ"ב). כמובן, לא כל עץ שקורס יגרור אחריו הטלת אחריות על הרשות המקומית. אם זו תוכיח כי פעלה כנדרש.
אם העץ שקרס היה בחצר פרטית, יש לבדוק את אחריות בעליו, כמו גם אחריות ועד הבית המשותף, חברת האחזקה/הגננות, והאם רשלנותם גרמה לקריסת העץ.
במקרה שקריסת העץ גרמה לנזק לרכב, ניתן לנסות לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב, בתנאי שיש לכך כיסוי הולם בפוליסה.
ומה אם נגרם נזק כתוצאה מחפצים שעפו ברוח?
חפצים עפים ברוח עלולים לגרום נזקים רציניים ביותר. כך למשל, סערה שגרמה לנפילת פרגולות, סוככים, מבנים קלים, רמזורים, דלתות ועוד.
לנפגע יש זכות להגיש תביעה נגד מי שהיה אחראי על החפצים האמורים, בטענה, כי החפצים לא הותקנו כראוי או לא תוחזקו כראוי.
כך למשל, סוכך של חנות שעף ברוח ופגע בהולך רגל. יש לבדוק את אחריות בעל החנות (שהיה צריך לדאוג לסגירת הסוכך בזמן סערה), אחריות יצרן הסוכך (במידה שהנזק נגרם מפגם בייצור) או אחריות מתקין הסוכך (במידה שהנזק נגרם בשל התקנה לא נכונה).
דוגמא נוספת, קבלן הבונה באתר בניה והותיר במקומות פתוחים חפצים כבדים, העלולים לעוף ברוחות עזות, עלול להימצא אחראי לנזקים.
מה לגבי נזקים כתוצאה מהפסקת חשמל?
הפסקות חשמל אינן מכוסות בפוליסות הביטוח של תכולת הדירה. ואולם, לדברי עו"ד ורד כהן ורענן בר-און ממשרד עו"ד בראון-כהן, ישנם מקרים בהם תישא חברת חשמל באחריות לנזקים, לרבות נזקים למכשירי חשמל שניזוקו כתוצאה מהפסקות חשמל.
לצורך כך, על תובע להוכיח, שחברת החשמל לא פעלה כראוי כדי למנוע את הנזק אותו יכולה היתה למנוע, והתנהלה באופן רשלני.
יש לציין כי על רקע תביעות רבות שהוגשו בעבר כנגד חברת החשמל, כל מקרה של תביעה נגד חברת חשמל – הכריע בית משפט, לנסיבותיו של תיק, ממה בדיוק נגרם הנזק, ובהתאם – האם היה הנזק באחריות חברת החשמל. רק במקרים שהיתה רשלנות מוכחת (לא נערכה כראוי, אי תחזוקה מתאימה וכדומה) של חברת החשמל - היא חויבה בפיצוי.
במקרה שנגרם נזק – מה מומלץ לעשות?
כאמור, יש להניח, כי במקרה של פניה אל חברת הביטוח, תתעורר מחלוקת עם החברה - מהי ההגדרה ל"סערה"/"שיטפון", כאשר חברת הביטוח תנסה להוכיח, כי אין להגדיר את האירוע ככזה, ובדרך זו תנסה לחמוק מתשלום פיצוי. בכל מקרה בו מחליטים ללכת לכיוון של תביעה יש להקפיד על מספר כללים:
• מיד לאחר הפגיעה יש לעדכן בדחיפות את חברת הביטוח או את סוכן הביטוח, ולהימנע מפעולות העלולות להקטין את גובה הפיצוי. למשל, מבוטח שניסה לייבש שטיחים שניזוקו מהצפה, וגרם להם נזק בלתי הפיך, פוצה בסכום נמוך משמעותית מהנזק שנגרם לו.
• חלה חובה לפעול באופן מיידי להציל רכוש וצמצום הנזק. חברת הביטוח לא תשלם על נזק שניתן היה למנוע או לצמצם באמצעים סבירים - כדוגמת הרמת חפצים מהרצפה, על מנת שלא ייפגעו מהצפה.
• חשוב מאוד לצלם ולתעד. לא לחסוך בתמונות אלא לתעד את המקום מזוויות שונות ומרחקים שונים.
• יש להציג בפני שמאי חברת הביטוח את כל הנתונים, לרבות התמונות והמסמכים.
• יש להימנע מהשלכת חפצים שניזוקו גם אם אינם ברי תיקון. מה שנזרק ולא תועד - בדרך כלל לא יוכר כבר פיצוי על ידי חברת הביטוח. רק אחרי תיעוד ובדיקת השמאי ואישורו לכך - ניתן להשליך את החפצים.
• ניתן להמציא לחברת הביטוח חוות דעת שמאי נגדית, במידה שחוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח אינה משקפת, כפי שאתם רואים זאת, את הנזק שנגרם.
• יש לשמור את כל החשבוניות והקבלות בגין תיקונים.
• יש להקפיד לבצע בכתב את כל ההתנהלות עם חברת הביטוח.
לפנייה לכתב/ת 
