מה יש בילד השני שגורם לנו לחולשה?
מוותרים לו יותר, מתמוגגים ממשפטי החוכמה שלו, ואז צצים רגשות אשם על כך שמתייחסים אחרת לאחיו. למה זה קורה ומה כדאי לעשות כדי שכל אחד מהילדים ירגיש אהוב ומיוחד?
אנחנו רוצים לאהוב את ילדנו אותו הדבר אבל אמהות רבות מדווחות על הקסם שקורה עם בואו של הילד השני לעולם. בהורות לילד השני את רגועה יותר וקל לך יותר לתקתק ולתפקד כי את כבר מנוסה. כך את מתחילה את האימהות לילד השני - עם יותר בטחון ודרך ברורה.
עוד בערוץ הורים:
כך תעלו את הערך העצמי של הילד ב-7 צעדים
טעויות שאתם עושים כשהחבר של הילד מגיע
יכול להיות שהילד השני דומה לך יותר, מזכיר לך את עצמך ואת מרגישה שנוצר חיבור מיוחד איתו. ואולי עם הגדול קשה לך ואת מרגישה לפעמים חסרת אונים ולא בטוחה איך לנהוג. והנה מגיע ילד שהכל זורם חלק איתו ואת מרגישה המון סיפוק ושמחה בגידול שלו.
הדבר היחיד שמפריע לך הם רגשות האשם שלך והתחושה הרעה כלפי הילד הראשון. כאילו בגדת בו. הרי הבאת אותו לעולם והוא היה כל עולמך, ועכשיו ילדת לו אח ואת מעדיפה אותו? מתחברת אליו יותר? את לא מבינה איך קורה כזה דבר?
אז מה עושים ואיך מאזנים את המצב שנוצר?
1. קודם כל לנשום עמוק. זה טבעי ונורמלי לחוש רגשות שונים לכל ילד ולהתחבר אליהם אחרת. כמו שיש אנשים שאנחנו אוהבים יותר ואנשים שפחות. אנחנו בני אדם, לא רובוטים, ולכן תחושות שונות טבעיות לגמרי.
2. רגשות אשם טבעיים בהורות ובאים להגיד לנו שאולי יש משהו שצריך לתקן או לשנות. מעבר לנקיטת פעולה בנושא, המשך הייסורי מצפון מיותר וגוזל מאיתנו אנרגיות. יסורי מצפון שלנו מעבירים מסר לילדים שהם מסכנים וזקוקים לפיצוי ואת זה אנו לא רוצים להעביר להם.
לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
3. אם אפשר להודות בפני עצמנו ולהכיר ברגשות השונים שלנו כלפי הילדים שלנו זה כבר יעזור לנו קצת, ואם יש חברה טובה או בן זוג שאפשר לספר להם, שמסוגלים להקשיב לתמוך ולהכיל את הרגשות שלכם מבלי לשפוט ולבקר זה יעזור לכם מאד.
4. אחרי שהכרנו בתחושות, קיבלנו אותן כטבעיות, ושוחחנו עליהם עם אנשים אמפטיים ותומכים אפשר להתחיל לחשוב מה לעשות כדי לשפר את המצב. כדאי לחשוב על דרכים להתקרב לילד הבכור וליצור זמנים של כיף משותף וייחודי. ככל שניצור חיבור עם הבכור, כך נוכל לאזן את ההבדלים בהרגשה כלפי הילדים שלנו.
5. אל תזניחו את הילד המועדף עליכם ואל תלכו לקיצוניות השניה בנסיון לאזן וכך להתעלם מהילד שאתם מתחברים אליו יותר כדי "לכפר״. שימו לב שאתם מעניקים לו גם.
6. נסו לא להשוות ולא לשים תווית על הילדים. ״הוא עצלן״, ״הוא ילד קשה״. להיפך! תנו לילדים להראות לכם כל מיני צדדים שלהם וחפשו אצלהם התנהגויות שונות וחיוביות שניתן להאיר ולהדגיש כדי לאפשר לילד להרחיב את ההתנהגויות שלו ולמצוא בעצמו תכונות שונות ומגוונות.
אל תקבעו אותם בתפקידים ובהגדרות. זה מאד חשוב כי ילדים משתנים וככל שנאפשר להם ולא נגדיר אותם, כך תראו שהם משתנים ומתפתחים לכם מול העיניים. ילדים מאד מושפעים ממה שאנו אומרים וחושבים עליהם אז שימו לב לכך. למילים יש כוח!
7. אל תצפו מעצמכם ציפיות לא ריאליות של ״הכל אותו דבר״ או ״שווה בשווה״ כי זה לא נכון ויוצר תחרות וקנאה בין הילדים. הבהירו לילדים (ולעצמכם) שכל ילד הוא שונה יחיד ומיוחד ובעל צרכים שונים בזמנים שונים. לכן כל ילד מקבל את מה שהוא צריך וללא קשר לאחים שלו.
8. נסו להבין מה קורה לכם עם הילד שיותר קשה לכם. נסו להבין מה קשה לכם? למה קשה לכם? מודעות עצמית היא כלי בהורות ויכולה לעזור מאד בהתמודדות.
9. אל תצהירו בבית הצהרות כגון: ״הוא ילד של אמא״ ,״היא ילדה של אבא״ הילדים קולטים ומבינים וגם אתם מתקבעים בתפקידים. אפשרו גם לילדים וגם לכם כהורים להחליף תפקידים ולשנות את ההתנהלות בבית כך שיתאפשר ליצור חיבור וקשר עם כל אחד מהילדים בהזדמנויות שונות ובדרכים שונות.
10.זכרו תמיד שהחיים הם דינמיים. שינוי אפשרי תמיד. וההורות מאפשרת לנו לגדול ולצמוח דרך הילדים שלנו והקשר איתם. כל קושי הוא הזדמנות לשיעור שלנו על עצמנו ומאפשר לנו להתפתח כהורים וכבני אדם.
ומה עם אהבה בין אחים? צפו ברגע שאיימי פוגשת לראשונה את אחותה התינוקת:
לפנייה לכתב/ת 
