שתף קטע נבחר

 

המיילדת היהודייה שמשגעת את העולם

מה הוביל עורכת דין מצליחה מקנדה, ללא כל קשר מיוחד ליהדות - לצלול עד צוואר לחיים היהודיים בוונציה של המאה ה-16? בראיון מיוחד מספרת רוברטה ריץ' איך ביקור מקרי בגטו היהודי, הוליד רבי-מכר שתורגמו כבר ל-13 שפות

המיילדת היהודייה שמשגעת את הקוראים מסביב לעולם: רוברטה ריץ', עורכת דין מוונקובר, הפכה לסופרת רומנים היסטוריים מבוקשת. אחרי שספרה הראשון "המיילדת מוונציה" (הוצאת "כינרת") תורגם לשמונה שפות, נמכר בשלוש-עשרה מדינות, והפך לרב-מכר עולמי - ריץ' משגרת את ספר ההמשך, "המיילדת מההרמון" (אף הוא בהוצאת "כינרת").

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

בראיון ראשון בעברית מספרת ריץ' מה הוביל עורכת דין קנדית עם התמחות בגירושין, וללא קשר מיוחד ליהדות – לברוא דמות בדיונית של יהודייה בגטו הוונציאני של המאה ה-16, ולצלול עד צוואר במקווה של החיים היהודיים.

 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

 

הכל התחיל במקרה לגמרי, לפני כשמונה שנים - בסיור בגטו היהודי בוונציה, הנחשב לראשון באירופה ולעתיק ביותר בעולם. "המדריך נתן לנו מידע מאוד דליל על הגטו", היא סמפרת. "עם זאת, לא היה קשה לראות את ההבדל בין ונציה על בתיה וארמנותיה המדהימים, לבין הגטו הפשוט. רציתי לדעת יותר".

 

"המיילדת מוונציה" היא חנה, הניצבת בפני בחירה גורלית שתשנה את חייה: האם לסייע לאציל נוצרי להציל את אישתו ובנו שטרם נולד, תוך סיכון בעבירה על החוק האוסר על יהודים להגיש עזרה רפואית לנוצרים, ובכך להעמיד את הקהילה בגטו כולה תחת סכנה – אך גם לזכות בסיכוי לשחרר את בעלה שנחטף ומוחזק במלטה.

 

"קראתי מאות ספרים שנכתבו על ונציה ועל הגטו", ריץ' מספרת. "נעזרתי בכתביו של לאון מודנה, רבה של הקהילה הוונציאנית באותה תקופה, שעליו ביססתי את דמותו של רב הגטו בספר. איש מאוד נרגן ופסימי שילדיו לא מכירים בו, הקהילה לא מעריכה את גדלותו, ואישתו רעה אליו. הנרגנות שלו הפכה אותו לדמות מדהימה בעיניי".

 

שבויים יהודים - מצרך מבוקש

אבל חנה, המיילדת העקרה, הייתה הציר שממנו נבנה הסיפור כולו. "לכל אישה בימים ההם היה בעל, ואני

רציתי שחנה תהיה בודדה ומבודדת, כך שהחלטותיה המוסריות תתקבלנה בלי שגבר יגיד לה מה לעשות".

 

את חנה פגשה ריץ' במוזיאון היהודי: "תוך סיור במוזיאון היהודי שבגטו, נתקלתי במצקת מרק מעוקמת כזו, שהזכירה לי מלקחיים. הרעיון של חיי היום-יום הנשיים בגטו ריתק אותי: איך הן בישלו ואיך ילדו, מה בדיוק היה שם.

 

"ניסיתי לדמיין, למשל, מה היה קורה אם הייתה מיילדת שמגלה את רעיון המלקחיים כסיוע ללידה, שנשמר כידוע בסוד גם אצל מי שמוכר היום כממציא שלו. מה היא הייתה עושה? בסופו של דבר, חיפשתי דמות חיונית ובעלת מקצוע וכישורים שיכולה להתברג בכל מקום, ולהתנהל מול כל מעמד, וכך הגעתי למסקנה שזו חייבת להיות מיילדת".

 

במסגרת המחקר גילתה ריץ' כי "שבויים יהודים" היו מצרך פופולארי באותה התקופה, "שכן הקהילה היהודית עשתה הכל על מנת לפדות אותם. כחלק מהאחריות הקהילתית היה אפילו סוכן נוצרי מטעם הקהילה, שהיה מדווח לה על מצב השבוים, ומגניב להם טלית, תפילין או אוכל כשר. לכן גם אם הנוצרים שבו יהודי עני, הם יכלו להיות בטוחים שהקהילה כולה תתאמץ עבורו. כך הפך הבעל הלא-נוכח של חנה, לשבוי יהודי".

 

כשהסובלנות הייתה נחלת האסלאם

ריץ' מספרת שכתבה את סיפורה של חנה בעיקר עבור עצמה. עורכת הדין המצליחה לא חשבה שתהפוך לסופרת רבי-מכר. "לא חשבתי בכלל על קוראים", היא מודה. "זה היה רק סיפור שרציתי לספר. לא היו לי שום ציפיות שזה יתפרסם, ועל אחת כמה וכמה יהפוך לרב-מכר".

 

הלא-ייאמן מבחינתה קרה, והוליד את ספר ההמשך "המיילדת מן ההרמון", המתאר את קורותיה של חנה ובעלה המתאחדים בקונסטנטינופול, כשחנה הופכת לאשת סודה של אם הסולטן. העלילה המפותלת נפרסת בין חדרי ההרמון, לעבר המשפחתי הרודף אחריהם מוונציה.

 

על אף היותה קנדית (ילידת ארה"ב) הרחוקה מיהדות, הצליחה ריץ' להגיע לדיוק היסטורי-יהודי, ולקונפליקטים הלכתיים מורכבים. כמי שעסוקה בספר הראשון ביחסי יהודים-נוצרים, ובשני ביחסי יהודים-מוסלמים, ריץ' מציינת כי יש לא מעט אירוניה בעובדה שבתקופה ההיא, דווקא טריטוריות איסלמיות היו מעוז של סובלנות כלפי בני דתות אחרות - בעוד שבוונציה היו העניינים מורכבים בהרבה.

 

ויש גם תכנון להגיע לישראל: "אחת החוקרות שנעזרתי בה רבות למחקר על הספר האחרון, היא חוקרת ישראלית מאוניברסיטת חיפה. יום אחד, אני מאמינה שאסגור מעגל ואגיע אליכם".

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Roberta Rich (C) Rich Doubleday
לא האמינה שזה יקרה. רוברטה ריץ'
צילום: Roberta Rich (C) Rich Doubleday
"המיילדת מן ההרמון", עטיפת הספר
"המיילדת מוונציה", עטיפת הספר
מומלצים