האיש שלא מפסיק לרוץ: סיפורו המטורף של ג'יימי וארדי
חלוצה של לסטר התחיל את דרכו בליגה מהדרג ה-11 באנגליה, שיחק עם אזיק מעקב אלקטרוני שאילץ אותו לברוח הביתה באמצע משחקים והשתכר 30 ליש"ט בשבוע. למרות הכל, הוא הצליח לפלס את דרכו לראש טבלת הכובשים של הפרמייר-ליג ולהרכב של נבחרת אנגליה. המסע המופלא של "התותח משפילד", שעשה את הבלתי ייאמן
אם כבר שמעתם על הדיווחים לפיהם ריאל מדריד מעוניינת בג'יימי וארדי, בוודאי הגבתם בגיחוך. הרי איך יכול להיות שקבוצת פאר שכזו תעלה על דעתה לצרף את חלוצה בן ה-28 של לסטר, שרק בעונה שעברה הגיע בפעם הראשונה לפרמייר-ליג ורשם ארבע הופעות בינלאומיות בלבד? לא נשמע אמין. אבל אם היו מספרים לכם על חלוץ שלפני שבע שנים שיחק בליגה מהדרג ה-11 באנגליה והיום נמצא בראש טבלת הכובשים של הליגה הטובה בעולם - הייתם מאמינים?
הסיפור הזה הוא אמיתי לגמרי, על אף שנשמע כלקוח מתוך סרט. סיפור על שחקן שעד גיל 25 לא דרך בליגה מקצוענית, ובתוך שלוש שנים הפך לחלוץ הכי חד בליגה האנגלית. אבל בעוד שבסרט בוודאי היו מציגים את הגיבור כאחד ששכנע את עצמו שלא לוותר על החלום למרות המכשולים, נדמה ש-וארדי לא ממש התעסק בפסיכולוגיה חיובית. הוא פשוט רץ הכי מהר שהוא יכול, עם הראש קדימה, כדי לנגח כל מה שנקרה בדרכו.
כי זה הסגנון של וארדי, "ערס אנגלי" קלאסי. עם הכדור או בלעדיו הוא חייתי ומשולח-רסן, בעל פנים מחודדות ועיניים שנראות כועסות כמעט באופן תמידי. באנגליה מכנים אותו "התותח", בין השאר בגלל הכוח המתפרץ והאנרגיה הבלתי-נדלית שלו, אבל מדגישים שמדובר בתותח לא יציב כלל, כזה שיכול להתפוצץ בכל רגע, ועל כך יעידו הסתבכויותיו לאורך השנים.
התחתית של התחתית
ב-2002, כשהיה בן 16, וארדי שוחרר משפילד וונסדיי בטענה שהוא נמוך מדי (1.40 מטר באותם ימים). כעבור חודשים ספורים, כך סיפר בעצמו, הוא צמח ב-20 סנטימטרים. הוא לקח הפסקה מכדורגל ועבד בכמה עבודות מזדמנות, בין השאר הרכיב סדים אורטופדיים, אבל במהרה חזר למגרש הכדורגל והתחיל מחדש, מהתחתית של התחתית.
כעבור פחות משנה הוא הצטרף למחלקת הנוער של סטוקברידג', ששיחקה בליגה מהדרג התשיעי באנגליה. את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הראשונה ערך רק בגיל 21 ולפני כן בילה שלוש עונות בקבוצה השנייה של המועדון, ששיחקה בדרג ה-11. השכר שלו, שבתחילה עמד על 30 ליש"ט בשבוע, עמד בשיאו על 100 ליש"ט בלבד.
הכישרון של וארדי תמיד היה שם, אבל בתחילת דרכו היה זה האופי הבעייתי שאיים להרוס הכל. עוד כשהיה בקבוצת המילואים של סטוקברידג' הוא הסתבך בקטטה בפאב מקומי, שהסתיימה בתא המעצר. בעקבות אותו אירוע הוא חויב להגיע לביתו בכל ערב לא יאוחר מ-18:30, ולהסתובב עם אזיק אלקטרוני שיאפשר למשטרה לאתר אותו. כתוצאה מכך, היו לא מעט משחקים בהם הוא שותף במחצית אחת בלבד, עזב את האצטדיון ומיהר הביתה כדי לא להפר את התנאים שהוצבו לו.
כעבור זמן מה הוא הצליח להגיע לקבוצה הראשונה ובמהרה הפך לבורג משמעותי שכובש שערים ללא היכר. הוא חוזר על-ידי כמה קבוצות ובהן קרו אלכסנדרה ורות'רהאם יונייטד, אבל נשאר בסטוקברידג' עד 2010. הוא סייע לה לעלות לדרג השמיני, ואז נרכש תמורת 15 אלף פאונד על-ידי הליפקס טאון, ששיחקה בדרג השביעי.
"יכולת מיד לראות שמדובר בשחקן עם פוטנציאל אדיר", סיפר ניל אספין, מאמנו של וארדי בהליפקס. "אבל כבר לאימון הראשון הוא הגיע עם נעליים לא מתאימות. שאר השחקנים, שלא הכירו אותו, הסתכלו עליו ואמרו 'את השחקן הזה החתמנו?'. אבל ברגע שהוא התחיל לשחק כולם הבינו שמדובר במשהו מיוחד".
"כבר אחרי משחק אחד השתכנעתי. הוא היה נהדר, רמה אחת לפחות מעל כל השאר. כששאלו אותי עליו אמרתי מיד שהוא יכול לשחק בצ'מפיונשיפ, אבל התגובות היו 'אתה סתם מגזים כדי למכור אותו במחיר גבוה'".
סימנים של צמיחה
אחרי עונה מוצלחת הוא עבר לפליטווד טאון מהליגה החמישית באנגליה, שהיא חצי-מקצוענית. חתיכת התקדמות בשביל שחקן כמו וארדי, התקדמות שהוא ומשפחתו כנראה לא היו מוכנים אליה. באותו יום בו חתם על החוזה הוא כבר ערך את הופעת הבכורה שלו, ולכבודה ארגן לו המועדון לילה במלון מקומי בבלקפול אליו הגיע עם אביו. במהלך ארוחת הערב ניגש וארדי האב למנכ"ל המועדון ושאל "אנחנו יכולים לקחת מה שאנחנו רוצים ולא לשלם?". כשנענה בחיוב, פנה לג'יימי ואמר: "בחיי, בן. ממש הסתדרנו כאן". היום, אגב, וארדי מרוויח כמעט ארבעה מיליון דולר בעונה.
התקופה בפליטווד הייתה נהדרת עבורו. הוא התעסק יותר בכדורגל ופחות בשטויות, זאת בהנחה שאתם מתעלמים מהאירוע בו הקיף בריצה את מתחם האימונים של הקבוצה כשהוא עירום, אחרי שהפסיד בהתערבות. הרמה מסביבו הלכה ועלתה עם הדרגים השונים, אבל העליונות שלו על השאר נותרה כשהייתה. בעונה הזו הוא כבש 34 שערים ב-40 משחקים, שסידרו לו את ה-קפיצה.
כבר בחודש מאי 2012, עוד טרם נסתיימה העונה, הוא חתם בלסטר סיטי, אז בליגת המשנה. הסכום ששולם לפליטווד עמד על כמיליון ליש"ט, הסכום הגבוה ביותר ששולם אי-פעם לקבוצה שאינה נמנית על הליגות המקצועניות באנגליה. עם תג המחיר הזה הוא הגיע לקבוצה השאפתנית של נייג'ל פירסון, שחלמה על הפרמייר-ליג, אבל עונת הבכורה שלו בכחול לא עברה חלק.
ב-29 הופעות הוא רשם חמישה שערים וארבעה בישולים, התקשה לשמור על יכולת גבוהה והרבה לקבל ביקורות מהאוהדים והתקשורת. הוא לא היה רגיל לזה. לא לריבוי העיניים שעקבו אחריו, לא למספרים המאכזבים ולא להיעדר העליונות שלו על אלו ששיחקו סביבו. השמועות אמרו שהוא שקל לעזוב את הכדורגל המקצועני, אבל שוכנע להישאר על-ידי פירסון.
עונת 2013/14 הייתה טובה בהרבה, עם 16 שערים ו-11 בישולים, הרבה יותר תמיכה מהאוהדים ויותר מכל - העפלה לפרמייר-ליג. בסופה של העונה החלומית הוכתר וארדי כמצטיין העונה על-פי בחירת השחקנים, וכמובן הגיע עמם לליגה הטובה בעולם כשחקן מוביל.
האיש שהדהים את מנצ'סטר יונייטד
את שני המשחקים הראשונים של העונה החגיגית הוא פספס, אחר כך עלה פעמיים מהספסל, ובמחזור החמישי קיבל סוף סוף את חולצת ההרכב. זה היה כשמנצ'סטר יונייטד הגיעה לאצטדיון קינג פאוור, למשחק שעוד ייזכר לדורות. זה גם היה משחקו הגדול ביותר של ג'יימי וארדי בקריירה, כך הוא בעצמו העיד לא פעם.
וארדי כבש שער אחד, בישל שניים וגם סחט שני פנדלים כשלסטר ניצחה 3:5 את הקבוצה העשירה ועטורת הכוכבים של לואיס ואן חאל, שנותרה פשוט המומה מול המופע האדיר שלו. באותו משחק הוא נראה במלוא עוצמתו, נלחם בכל הכוח ובמלוא העיקשות, לא פחד לשחק מלוכלך ומעל לכל פשוט לא הפסיק לרוץ. לא היה שום דבר אלגנטי או מעודן במשחק שלו, הוא פשוט שיחק כמו כדור שנורה מלוע של תותח.
"זה יכול להיות רגע גדול", צעק השדר מרטין טיילר רגע לפני ש-וארדי שם את הכדור הרביעי ברשת של דויד דה חאה. הוא דהר כל הדרך אל השער, כמעט ממרכז המגרש, אבל זה לא הפריע לו להגביר מהירות בדרך לדגל הקרן אחרי שהכניע את השוער הספרדי, ולחגוג בשאגות מול הקהל ההיסטרי. הרגע הזה הוא ככל הנראה הזכור ביותר מאותו משחק מדהים, ולא במקרה.
את העונה וארדי לא סיים עם מספרים מרשימים במיוחד, בסך-הכל חמישה שערים ועשרה בישולים, כשלסטר מסיימת במקום ה-14 והוא חותם את עונת הבכורה שלו עם יכולת נהדרת בישורת האחרונה - ארבעה שערים וארבעה בישולים בעשרת המשחקים האחרונים. בסוף אפריל, כשלסטר הפסידה 3:1 לצ'לסי, הוא אף זכה לכמה מילים טובות מז'וזה מוריניו, שפנה אליו בסיום המשחק ושאל "אתה מפסיק לרוץ מדי פעם?".
במהלך פגרת הקיץ הוא שב לכותרות מהסיבות הלא נכונות, אחרי שנתפס במצלמת אבטחה כשהוא ממטיר קללות גזעניות לעבר אדם שעמד לידו בקזינו. הוא ישב לצד בת זוגו ושניים מחבריו לקבוצה, ולפתע הסתובב אל אותו אדם, קרא לו להסתלק בטענה שהוא מסתכל על הקלפים שלו וחזר שוב ושוב על המילה "ג'אפ" (כינוי גנאי ליפני). רק בהתערבות חבריו האירוע הזה הסתיים בלי שנשלפו אגרופים, מה שהיה עלול לעלות לו ביוקר. וארדי התנצל, התקשורת הניחה לו בסופו של דבר והוא הגיע בראש שקט לעונת 2015/16, שנפתחה בצורה פשוט מטורפת מבחינתו.
החלוץ החם ביותר בפרמייר-ליג
בעשרת המחזורים הראשונים של העונה כבש וארדי עשרה שערים והוסיף שני בישולים, שבין השאר סייעו ללסטר לפתוח את העונה בצורה יוצאת דופן ולהתייצב במקום החמישי. הוא נמצא בראש טבלת הכובשים של הליגה, במרחק ארבעה שערים מקון אגוארו ואלכסיס סאנצ'ס, ובמחזור האחרון, בו ניצחו השועלים 0:1 את קריסטל פאלאס, הצטרף לשמות גדולים כמו איאן רייט, אלן שירר, תיירי הנרי ורוד ואן ניסטלרוי כשמצא את הרשת בשבעה משחקי ליגה רצופים. בחודש מאי הוא קיבל זימון ראשון לנבחרת אנגליה, ומאז כבר פילס את דרכו להרכב. "הוא פשוט בלתי-עציר", הכריזו העיתונים אנגליה, "וארדי הוא תופעת טבע".
"כמעט בכל יום אני צובט את עצמי כדי לוודא שכל זה אמיתי", הודה וארדי לאחרונה. "מעולם לא חשבתי שאגיע לפרמייר-ליג, השאיפה שלי הייתה להישאר בליגה החמישית,
וכמובן שלא חלמתי על זימון לנבחרת. בגלל המקום שממנו הגעתי, כל זה לא נראה אפשרי".
גם בגילו המאוחר יחסית הוא ממשיך להשתפר בעקביות, ואין פלא שההצעות עליו מתחילות להיערם וגם מועדוני ענק מוזכרים כמתדפקים על הדלת. נראה שבמומנטום הנוכחי כל פסגה היא אפשרית עבור ג'יימי וארדי, נכון לרגע זה השחקן הכי טוב בפרמייר-ליג, ושהכוח העצום שטמון בו עוד יסייע לו לכבוש כמה מהן עד שהקריירה הבלתי-נתפסת שלו תגיע לסיומה. עד אז, הוא לא יפסיק לרוץ.
לפנייה לכתב/ת 
