פגיעה בהטבות המס עלולה להבריח אוכלוסיה חזקה מהפריפריה
החשש מוצדק: צמצום הטבות המס עלול להשפיע באופן דרמטי על הרשויות בצפון ולהבריח אוכלוסיות חזקות. גם מבט על הנתונים מוכיח זאת. דעה
החל משנת 2003, מעניקה המדינה הטבות במס ליישובים המרוחקים מישוב עירוני גדול (ישובי פריפריה) וכן לישובים בקו עימות משתי סיבות עיקריות: הראשונה הינה כי האוכלוסיות המתגוררות באזורים אלו לרוב זקוקות לסיוע זה יותר מישובים עירוניים חזקים (כך לפי עמדת רשות המסים), והשנייה הינה הרצון לעודד הגירה ליישובים אלו (לרבות מניעת הגירה שלילית מאותם ישובים). הרעיון הוא כי אנשים יעדיפו להתגורר במקום בו, במרבית המקרים, הכנסתם נטו גבוהה יותר.
הטבות המס אשר מעניקה המדינה ליישובי הפריפריה ניתנות על דרך של הקטנת תשלום המס שעל אדם היה לשלם על הכנסתו (זיכוי ממס), כאשר חישוב הטבת המס (או במילים אחרות, מהו השכר החודשי אשר רק מעליו ישולם מס הכנסה) תלוי בהכנסתו של היחיד וכן בגובה ההטבה שנקבעה לאותו יישוב בו הוא מתגורר (נציין כי הטבה זו מצטברת ומצטרפת להטבות נוספות החלות על כל אזרח אחר במדינה, כגון נקודות זיכוי בגין ילדים).
עד עתה הוענקו הטבות המס לרשימת ישובים ספציפיים אשר נמנו בדין. במהלך שנת 2012 קבע בג"ץ כי מתן הטבות לקבוצת ישובים סגורה מהווה אפליה ואינה עומדת בהוראות הקבועות בחוקי היסוד שחוקקה המדינה, (בייחוד לאור העובדה שמרבית הישובים הינם ישובים יהודיים), וכי על המחוקק לקבוע קריטריונים לקבלת ההטבות ולא להעניק את ההטבות רק לישובים ספציפיים שקובע המחוקק.
לאור התערבות בג"ץ, החליטה המדינה לקבוע קריטריונים ברורים למתן ההטבות, דבר אשר גורר לכך שתשתנה מהותית את "מפת ההטבות" ובשל כך קיימים ישובים אשר תושביהם לא ייהנו יותר מהטבות המס לאחר שנהנו מהטבות אלו במשך שנים רבות, ובמקרים רבים אף אנשים היגרו לישובים אלו בייחוד בשל הטבות מס אלו. כמובן שמנגד יתווספו תושבי ישובים רבים אחרים וייהנו אף הם מעתה מהטבות המס שמעניק המחוקק ליישובי פריפריה.
מהי הטבת המס?
ההטבה ביסודה הינה הטבה של זיכוי ממס, כך, שבכדי שיוכל אדם מהיישוב ליהנות מהטבה זו, עליו להגיע להכנסה חייבת בתשלום מס. במילים אחרות, הטבת המס הניתנת ליישובי הפריפריה הינה הקטנת המס (אם הם חייבים בתשלום) ולא תשלום כספים בפועל.
בכדי להמחיש את האמור, ניקח לדוגמא זוג נשוי אשר להם שני ילדים בני 6 ו-8. במצב זה, מכיוון שלבני הזוג הטבות מס שאינן קשורות בעצם היותם תושבי יישוב בפריפריה, הגבר לא ישלם מס בפועל למשכורת שנתית של 58,860 שקל (כ- 5,000 שקל בחודש) והאישה לא תשלם מס בפועל עד למשכורת שנתית של 106,825 שקל (כ-9,500 שקל בחודש), וזה כאמור ללא כל קשר להיותם תושבי פריפריה.
במקרה שכזה, בני הזוג אינם נהנים מהטבת המס ליישובים, שכן משכורות אלו אינן מגיעות כלל לסף המס במילים פשוטות בכל מקרה הזוג שבדוגמא לא ישלם מס ללא קשר ליישוב בו הוא יגור.
מסוג ההטבה שהוחלט להעניק לתושבי הפריפריה ניתן להבין כי ההטבה לא עוזרת לבעלי הכנסות נמוכות ועל כן ניתן להבין כי עיקרה של ההטבה הינה במתן זיכויים ממס למעמד הביניים ולמעמד הגבוה באותם יישובים, כך שללא ספק מדובר בהטבה אשר ניתנת לשכבות העליונות של אותם יישובים ולא לקהל ה"שקופים" (כדברי השר דרעי).
מטרת הטבת המס
הרעיון הוא שהמעמד הבינוני ומעלה (אשר לרוב בעל השכלה אקדמית ובסיס כלכלי יציב) הוא מעמד יצרני מחד וגם זה שיש לו את היכולת לשנות את מקום מגוריו ולכן את אותו אדם יש לעודד להגר ליישובי הפריפריה (ההנחה היא שלדייר עמידר ממוצע אין באמת יכולת להחליט על שינוי מקום מגוריו).
במהלך השנים, בעקבות ההחלטות על הטבות המס שפורטו, אנשים רבים המנויים על מעמד זה, שעל אוכלוסייתו נמנים בין היתר אנשי החינוך ביישובים, עובדי הפיתוח והמחקר במפעלים האזוריים וכן בעלי עסקים ויזמים היוצרים תעסוקה באזורים אלו, בחר להתיישב (בהחלטה מושכלת, בין היתר לאור זאת שניתנת לו הטבה במס) ביישובי הפריפריה.
האם המפה החדשה תשיג את המטרה?
המפה החדשה להענקת הטבות המס תיקבע לפי קריטריונים אובייקטיביים יחסית ולכן מדובר בהטבה שניתנת על בסיס יותר שוויוני (כך בכל אופן התאם לעמדת בג"ץ), אך מנגד כניסה של יישובים רבים נוספים בשערי ההטבה החדשה תביא למצב בו "ייהנו" הרבה יותר אנשים, בעוד התקציב המופנה להטבה זו לא צפוי לגדול משמעותית ועל כן גודל הטבה לתושב תפחת.
יתרה מכך, מתן הטבות לפי קריטריונים תכניס למפת ההטבות גם יישובים המצויים במחלוקת (פנימית ועולמית) - ישובים בשטחים שמעבר לקו הירוק. כאן יכולה לעלות השאלה כי מאחר וההטבה נועדה לעודד התיישבות ביישובים הזכאים להטבה הרי שמדובר בעידוד להתיישבות בשטח כבוש, דבר אשר לבטח יעורר מחלוקות בעולם.
נציין כי הטענה של התושבים בפריפריה לגבי מתן הטבות לתושבי יהודה ושומרון אינה משפטית כלל אלא כלכלית - מתן הטבה לכל כך הרבה יישובים יפחית בצורה משמעותית את ההטבה לכל תושב ולכן הגדלת מספר היישובים הזכאים להטבה בהכרח גורם לפגיעה ביישובי הפריפריה ה"קלאסיים" (כגון נהריה), כאשר ההערכה היא שהעלות של מתן ההטבות לישובים שמעבר לקו הירוק הנה בין 500 ל- 600 מיליון - יותר ממחצית הסכום המוקצב להטבה זו. בכל מקרה אין ספק כי שאלה זו הינה פוליטית כפי שהיא כלכלית ועל כן חורגת ממטרתו של מאמר זה.
נמחיש את טענת התושבים המתגוררים ביישובים אשר יצאו מהמפה החדשה (כדוגמת נהריה) במספרים. לצורך הדוגמא, אדם תושב נהריה אשר מרוויח כ- 15,000 שקל בחודש ישלם מעתה 1,650 שקל יותר מדי חודש בתשלום מסים. אין ספק כי מדובר בפגיעה לא קטנה, והיא אף גדלה ככל ושכרו של האדם גדל (עד לגובה ההטבה המקסימלי שעומד לתושב נהריה על 2,210 שקל). ביישובים כמו עכו שם הטבת המס צפויה לרדת עוד יותר הפגיעה תהיה משמעותית.
למותר לציין כי ככל ומדובר בשני בני זוג עובדים, סכום ההטבה הינו בקירוב לשכר המינימום במשק ואין לטעון כי ביטול הטבה ליישובים מסוימים הינה זניחה ויש לקבלה על הסף, שהרי אותם אנשים שיקללו את צעדיהם על בסיס ההטבה במס, בין אם זה במשכנתא אליה התחייבו, ובין אם זה במכוניות אותם רכשו וכן במספר הילדים אותם ילדו. פגיעה זו עשויה לגרום לנטישה של אוכלוסייה חזקה מישובים אלו ובכך להחליש את הישובים הללו עוד יותר.
רו"ח שמעון כהן, לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים ומרצה לכלכלת ישראל
לפנייה לכתב/ת 
