"יותר ידיים עובדות". הסיבות לביטול מדיניות הילד האחד

ילדים בסין. התרגלו למציאות של חיים בלי אח או אחות(צילום: shutterstock)

ד"ר זלצר-לביד מנסה להסביר מה יהיו ההשלכות הכלכליות והחברתיות של ההחלטה הזו על האוכלוסייה בסין. "צריך להבין משהו על ההחלטה הזו", היא מבקשת להבהיר, "כבר מתחילת שנות ה-80 מותר בכפרים להביא שני ילדים לעולם, כך שלהחלטה הזו לא תהיה השפעה על הכפרים. גם בערים כבר קיימת רפורמה מנובמבר 2014 לפיה זוג הורים, ששניהם ילדים יחידים, יכולים ללדת יותר מילד אחד, אלא שהסינים לא כל כך קפצו על זה. דיברו על גידול של שבעה מיליון ילדים נוספים בשנה, וזה שום דבר במונחים של סין". 

תינוקות בסין. לא בטוח שהרפורמה תיושם כל כך מהר(צילום: AFP)

לדברי ד"ר זלצר-לביד, "החשיבות של ההחלטה הזו היא לטווח הרחוק מבחינה כלכלית, שיהיו יותר ידיים עובדות, יותר כוח עבודה משכיל שיוכל להשתלב בעוד 20 שנה בשוק העבודה. אם האוכלוסייה מצטמצמת ומזדקנת, זאת אומרת שהם מאבדים את כוח העבודה המשכיל העירוני - והפירמידה הולכת ומתהפכת. יש מעט מאוד צעירים שמרוויחים ומשתכרים והם אמורים לשלם מהמשכורות שלהם את הוצאות הפנסיה והביטוחים של נתח אדיר של אוכלוסייה מזדקנת. המטרה היא לשנות את המאזן בעיקר בערים, ולעודד עוד משפחות, שגם ככה יש להן את יכולת כלכלית, ללדת עוד ילד אחד. כך יוכלו לראות בעוד כמה שנים מהפך בפירמידה של הזדקנות האוכלוסייה".

מדוע המדיניות הזו לא השתנתה עד כה, למרות שנים של האטה כלכלית וחשש מאוכלוסייה מזדקנת?

"המדיניות השתנתה, אבל לאט לאט. לא רצו לצאת בהכרזות גורפות כמו ההכרזה של היום, כי מריצים את הרפורמה הזו תקופה לא קצרה. הייתה הרפורמה שיצאה ב-2013 ולפניה היו כל מיני פיילוטים בערים מסוימות, בהן אפשרו למי שרצה ללדת יותר מילד אחד. עכשיו נתנו לזה גושפנקה רשמית, אבל צריך להבין שלא מדובר בשינוי כל כך דרמטי ביחס למה שמתרחש באמת בשטח".  

"הציבור הסיני הפנים מאוד את המדיניות של תכנון הילודה"(צילום: רויטרס)

זלצר-לביד אמרה כי יהיה מעניין לראות מה תהיינה ההשלכות החברתיות של ההחלטה הזו על החברה בסין. "כל החברה הסינית השתנתה, תחשבו על חברה שלמה שאין בה דודים, אחיינים ואחים. הם כבר לא מכירים משהו אחר בעיר, ואת זה אנחנו כבר רואים בשטח. מה יקרה מעכשיו הלאה – זו באמת שאלה מעניינת.

(צילום: AFP)

"התחושות של הסינים ביחס להחלטה הזו מאוד מעורבות. ראינו את זה כשהכריזו על הרפורמה ב-2013, ממה שראיתי, המדיה הסינית לא קרסה מהתלהבות. דיברו על זה שיוקר המחיה לא יאפשר יותר מילד אחד, על כך שהם גדלו כילדים יחידים ולזה הם רגילים, ולכן העריכו שהגידול לא יהיה כפי שצפו. אני חושבת שזו אחת הסיבות מדוע החליטו על שינוי המדיניות כעת, כי הם יודעים שזה לא יעורר כרגע בעיה דמוגרפית או כלכלית. הציבור הסיני הפנים מאוד את המדיניות של תכנון הילודה ולכן לא בטוח שהשינוי יהיה מיידי. ייתכן שיעברו כמה שנים עד שנראה את ההטמעה של זה ואת השינוי במשפחה הסינית".

עוד עובדים וחיילים

ד"ר לו צ'אן גואנג, רופא סיני שנולד בסין ועובד כיום בישראל, אמר ל-ynet כי החוק החדש חשוב מאוד לסין ולאזרחים ומדובר בשינוי משמעותי ומבורך לאזרחים. "זה ייתן כוח למשפחה. בנוסף, כדי להתפתח המדינה צריכה עוד עובדים וחיילים, ילד אחד לכל משפחה זה לא מספיק", אומר ד"ר צ'אן גואנג, שנולד הרבה לפני שנת 1979 שבה החלה בסין הגבלת הילודה.

אזרח סיני נוסף שנשוי לישראלית אומר שהוא לא מאמין לממשלה הסינית בכלום. "זה סתם תעלול תקשורתי, כל מי שיש לו כסף בסין יכול לעשות מה שהוא רוצה, ללדת כמה ילדים שהוא רוצה. הם רוצים להשתלט על העולם, בונים איים מלאכותיים בים ואין להם מספיק חיילים".

אזרחית סינית נוספת שחיה בישראל מצטערת שהחוק הזה הגיע מאוחר מדי בשבילה. "יש לי חברות טובות ובנות דודות, ממש כמו אחיות שגדלנו יחד, אבל הייתי רוצה שתהיה לי אחות אמיתית".