להתעלות - בלי ליפול
דבר תורה לפרשת וירא
מי שביקר פעם בלונה פארק, סביר להניח שפגש באטרקציה הזו, בה אנשים נכנסים לבית מיוחד שצורתו ואופי הדברים הנמצאים בתוכו מיועדים להפחיד את המבקרים. חושך, קולות מוזרים, גורמים מוזרים מפתיעים – כל אלו ודומיהם מתוכננים בידי אנשים שחשבו והצליחו להגיע לנוסחה המוצלחת שתפחיד את המבקרים ברמה המקסימלית.
ולא, לא ריק שם. האטרקציה ה'נפלאה' הזו לא נופלת מחברותיה במספר המבקרים. תוכלו למצוא תור מלא בכניסה ל"מבוך האימה", מלא באנשים (גם מבוגרים!) שמעוניינים - - לפחד קצת. אולי קצת הרבה. והאמת היא שהחיים סביבנו מלאים בחיפוש ריגושים ומצבים יוצרי אדרנלין. אפילו בדיחות, צפייה בסרטי מתח וקריאת ספרים עלילתיים יכולים להיכנס בקטגוריה הזו.
עומד אדם הגיוני מהצד ושואל את עצמו: מה הולך כאן? מה גורם לכל כך הרבה אנשים לרצות לפחד?
מעניין, אבל התיאוריה הפסיכולוגית אומרת שרוב בני האדם מחפשים תדיר משהו שיוציא אותם מהשגרה ומשלוות החיים שלהם. הפחד יוצר ריגוש חזק מאוד הממלא את האדם ויוצר אצלו הנאה מסוימת. ובשביל זה אנשים מוכנים להגיע למצבי-קצה מבחינת פחד או לחץ שלאחריו הם מרגישים טוב יותר.
גם מבחינה טיפולית-נפשית יש מושג דומה. לעיתים אנו פוגשים מצבים בהם אדם נמצא במצב-קצה מבחינת חיים נורמליים, והוא מחכה לרגע הקשה שיגרום לו לעשות שינוי דרסטי לחיים נורמליים. קחו לדוגמא אדם שמעשן חומרים מסוכנים. במשך הזמן הוא נעשה מודע להשפעות השליליות שיש לזה על חייו, אבל הוא ממשיך ואפילו מתמכר. רק כאשר מגיע רגע-שבירה מסוים ("תחתית"), הוא עושה את השינוי הדרסטי ומפסיק.
האמת היא שלא צריך ללכת רחוק, אחוזים גבוהים מבני-האדם חווים מצב כלשהוא מתוך מודעות לכך שזה לא מצב בריא, כמו דפוס-התנהגות שלילי, ורק רגע-שבירה ומצב-קצה יגרום לשינוי לטובה.
לעומת זאת, ביהדות, אין הדבר כך.
מסופר על רבי שלום-בער שניאורסון (הרבי החמישי של חב"ד, ביום שני הקרוב יחול יום הולדתו), שבגיל 4-5 שנים נכנס לסביו רבי מנחם מענדל (הרבי השלישי, ידוע בכינויו 'הצמח-צדק'), וכשהוא בוכה בדמעות שליש שאל את סביו מדוע ה' נגלה את אברהם אבינו, כמסופר בפרשתנו, ולנו אינו נראה? רבי מנחם מענדל ענה לו, שכאשר יהודי צדיק בן 99 שנים מחליט שעליו למול את עצמו (כאברהם אבינו), ראוי הוא שה' ייראה אליו.
רוח הדברים בסיפור הזה, שונה מהמתואר בתחילת הכתבה. אנו רואים שבתורה, ביהדות, לא צריך לעבור טראומה ומצבי-קצה למיניהם בשביל להשתנות לטובה ולהתעלות.
אברהם אבינו מלמד אותנו שחזרה בתשובה לא בהכרח נובעת מחוויות קשות למיניהם. אפילו אדם כמוהו שחי 99 שנים כצדיק קרוב לה', אינו זקוק למשבר כלשהוא בכדי להתקדם ולהתעלות, אלא מספיק שהוא מחליט שעליו להשתנות והוא כבר ראוי לגילוי ה' באופן הנעלה ביותר.
להתחיל ללמוד תורה בקביעות, להתחיל להתפלל בקביעות או כל החלטה טובה של השקעה נוספת בחיים היהודיים שלנו יכולה וצריכה להגיע בשיא עוצמתה גם מתוך חיים שעל מי-מנוחות.
שבת שלום
לע״נ ישראל בן אברהם ז״ל, ליום השנה לפטירתו כ״ב מר-חשון
רבי שפירא
מומלצים
