הפרעות שינה: למה חשוב לטפל ואיך להימנע מתופעות לוואי?
הפרעות שינה הן בעיה שכיחה, שמתגברת ככל שמתבגרים, ועלולה להשפיע על איכות החיים ואף על הבריאות. פנייה לרופא יכולה לסייע לפתרון הבעיה במגוון דרכים , ללא חשש להתמכרות
קראו עוד על הפרעות שינה:
מחקר: מה קורה לגוף אחרי פחות מ-6 שעות שינה?
לכמה שעות שינה אנו זקוקים? 9 אמיתות
מחקרים מוכיחים: קשר בין נדודי שינה ומחלות
הפרעת השינה הנפוצה ביותר היא נדודי שינה. אלו עשויים להתבטא בקושי להירדם, התעוררות בלתי מוסברת או תחושה של עייפות כרונית כתוצאה משינה לא איכותית. כ-15% מהאוכלוסיה הכללית סובלים מנדודי שינה כרוניים, אך מעל גיל 65 השכיחות מזנקת ומגיעה עד שיעור של 50% מהאוכלוסיה. הנטייה לסבול מנדודי שינה שכיחה יותר בקרב משפחות בהם יש יותר פרטים אשר סובלים. ככל שלאדם יש יותר מחלות ברקע, הסיכון שלו לסבול מנדודי שינה גבוה יותר.
מתי לפנות לרופא?
כולנו נחווה במהלך החיים אירוע של "לילה לבן". כאשר נדודי השינה מופיעים סביב אירוע אישי משמעותי, סביר להניח שהם יפסקו מאליהם תוך ימים ספורים לאחר אותו אירוע. לעומת זאת, במקרים בהם לחץ נפשי ומתח הם חלק בלתי נפרד משגרת היום שלנו והם מלווים אותנו גם למיטה עם מחשבות שמדירות שינה מעיננו או במקרים בהם נדודי השינה מופיעים מספר פעמים בשבוע למשך תקופה של חודש או יותר, אין ספק שהבעיה היא כרונית.
האבחנה של נדודי שינה מבוססת על תיאור הבעיה מפי המטופל המתלונן. אין צורך במומחה לשינה ואין מקום לבצע בדיקת שינה על מנת לבסס את האבחנה מאחר שהתלונות, כאמור, הן סובייקטיביות. אין בידינו כיום בדיקת דם או בדיקת הדמיה שיכולה לתמוך או לשלול את האבחון.
חשוב לברר את הסיבה לנדודי השינה. במרבית המקרים ניתן לאתר מצבים רפואיים (מחלות רקע) או שימוש בתרופות מסוימות שמשפיעים על איכות השינה (למשל תכשירים מעוררים כמו ריטלין, סטרואידים למחלות דלקתיות, חוסמי בתא ליתר לחץ דם, וחלק מהסטטינים לטיפול בכולסטרול גבוה) ולטפל בהם. ברוב המכריע של המקרים מומלץ לטפל במקביל למחלת הרקע גם בנדודי השינה, מאחר שאלו פוגעים באיכות החיים, עלולים לגרום למחלות ומקשים על איזון מחלות רקע רבות.
כאשר מדובר בבעיה כרונית לא מומלץ לחכות. לנדודי שינה השלכות פיזיות, נפשיות, קוגניטיביות וחברתיות. נדודי שינה מעלים את הסיכון למחלות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב,השמנת יתר ועוד. בנוסף, הם גורמים ומחריפים מצבים של דיכאון וחרדה, נטייה לאובדנות, דמנציה, הפרעות קשב וריכוז.
כיצד מטפלים?
הטיפול בנדודי שינה צריך לכלול שינוי התנהגותי. בשלב הראשון יתבקש המטופל לתקן את הרגלי שינה שלו ולשמור על סדר יום קבוע, המגביל משמעותית את כמות השהייה במיטה לזמן השינה בלבד.
יש מגוון טיפולי הרפיה כגון ביו-פידבק, דמיון מודרך וכו' שיכולים לסייע בהרפיה הנדרשת לקראת שינה. ההנחיה הרפואית תכלול הימנעות משינה בשעות היום, ללכת לישון בשעה קבועה ויציאה מהמיטה בבוקר בשעה קבועה, כמו גם חשיפה לשמש, ביצוע פעילות גופנית ועוד.
ברוב המקרים אין בכך די ויידרש בנוסף טיפול התנהגותי-קוגניטיבי או טיפול תרופתי. הטיפול ההתנהגותי-קוגנטיבי בנדודי שינה אינו כלול בסל השירותים הממלכתי ועלותו הפרטית גבוהה. אחוזי ההצלחה תלויים במידה רבה בשיתוף הפעולה של המטופל. רוב הסובלים מנדודי שינה נוטים להעדיף פתרון מהיר וקל יותר בעזרת כדורי שינה.
האם כדורי שינה באמת ממכרים?
התמכרות מוגדרת כמצב של תלות פסיכולוגית, ובחלק מהמקרים גם גופנית, בחומר או בפעילות כלשהם. כיום מקובל להתייחס לנדודי שינה כאל מחלה שניתן לטפל בה תרופתית (בדומה לסוכרת שמצריכה שמירה על דיאטה וכן על נטילת התרופות לצורך איזון). כל עוד אדם שומר על הרגלי שינה נכונים ונוטל את התרופות - הוא מאוזן. אם יפסיק את השימוש בתרופה, התלונה עלולה להישנות.
הסתגלות או התרגלות היא מצב שבו אותה כמות של תרופה כבר לא גורמת לאותה השפעה, ולאחר זמן מה התחושות שהמטופל ניסה להימנע מהן מופיעות מחדש.
כדורי השינה מהדור הישן (משפחת הבנזודיאזפינים - לדוגמה ואבן, לוריבן, נומבון, ואליום, קלונקס) אכן גרמו למטופלים רבים לפתח התרגלות וצורך בהעלאת המינון. בנוסף, לבנזודיאזפינים עלולות להיות תופעות לוואי של הרפיית מתח השרירים ושכחה לטווח קצר שעלולים, בעיקר בקרב קשישים, לגרום לנפילות בלילה. קיימים גם דיווחים כי כדורים אלו משנים את חלוקת שלבי השינה.
בשנים האחרונות חלה מהפכה דרמטית בתחום רפואת השינה בזכות דור חדש של תרופות שינה סלקטיביות (משפחת תרופות ה-Z), הגורמת לשינה בלבד, ולכן הן יעילות ובטוחות, ומומלצות לשימוש ללא חשש להתמכרות או התרגלות של הגוף כל עוד נוטלים אותן במינון המומלץ (כדור אחד בלילה לפני השינה).
מחקרים ארוכי טווח, מוכיחים במובהק כי הגוף אינו מפתח התרגלות לתרופות השינה מהדור החדש ועל כן אין צורך בהעלאת מינונים. התרופות החדשות מקבוצת Z, (זולפידם כמו אמביאן CR, סטילנוקס, זודורם או זופיקלון, כגון אימובן או נוקטורנו), שומרות על מבנה השינה התקין ומאפשרות הירדמות מהירה ושמירה על רצף השינה בלילה ובדרך כלל ללא פגיעה בעירנות בבוקר למחרת.
הכותבת היא רופאת שינה ומומחית ברפואת משפחה, מנהלת מעבדת השינה במרכז רפואי כרמל ורופאת שינה בשרותי בריאות כללית מרחב חיפה
מה עושה המוח בזמן שאנחנו ישנים? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
