העגלה הריקה התמלאה שרימפס

"איזה אפסים אנחנו". זה המשפט הראשון שהצליח אחי, חיים, לסנן כשצפינו ביריב אופנהיימר מלוהק לתפקיד "מתייוון-מחמד", בסרטון הפרסומת של 'קרוב ללב'. חיים לקח אוויר, ניסה לעכל את המראות הקשים והוסיף: "לפעמים אני מקנא בדתיים ובמתנחלים. קצת כבוד עצמי לא היה מזיק גם לנו".

מכירת חיסול לדימוי העצמי שלנו

הסרטון הזה נראה כמו מכירת חיסול לדימוי העצמי של ישראל הליבראלית. צריך לראות כדי להאמין. הנה תמצית העלילה (אזהרת ספויילר):

השכנים הדתיים של יריב אופנהיימר, מזכ"ל 'שלום עכשיו', מגיעים אליו הביתה עם הצעה כה מפתיעה - להדליק יחד נרות חנוכה. בתגובה, יריב, אשתו וילדיו (ששמותיהם, איך לא: מריה וכריס) קושרים את הדתיים, דוחפים להם שרימפס ובשר עם חלב לפה, משקים את הילד באלכהול, מקעקעים את גופה של הדוסית הצעירה - ולקינוח מלעיטים אותם בסמים. כן, אם לא ידעתם, כך חיים חילוניים: בעוד הדתיים עושים מצוות, אנחנו עושים סמים.

למה להגיד 'עגלה ריקה'? יש לנו מלא שרימפס...

בימים אלו מצווה להביא מדבריו של נשיאנו המנוח, יצחק נבון, שנכח בפגישה ההיסטורית בין בן גוריון ל'חזון איש' (1952) וציטט מתוכה את הדיאלוג המפורסם הבא.

בן-גוריון פנה לרב קרליץ (החזון איש): "באתי לדבר איתך על נושא אחד, איך יהודים דתיים ולא-דתיים יחיו יחד בארץ הזאת, בלי שנתפוצץ מבפנים? השיב לו החזון איש: 'אם שני גמלים נפגשים בדרך במשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל הטעון משא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא - יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך'".

ואני רק שאלה: יש את זה ביותר מתנשא?

יריב יקר,

אני כותבת את הדברים מתוך הערכה עמוקה אליך, ובידיעה שאני בעלת חוב שלך, שכן את מאבקיי הפוליטיים והחברתיים אתה נלחם.

יריב, אתה הפכת מלוחם צבאי ללוחם זכויות אדם. אתה רץ בשמש ובגשם בין התנחלויות, מתוך אהבה למדינה ומחויבות לשמור על דמותה המוסרית ועל זכויותיהם של הפלסטינים. אתה איש משכיל ומשפטן ואני מתארת לעצמי שבביתך יש יותר מספר אחד או שניים. אתה פעיל פוליטי שמבקש להיות מנהיג ורוב הזמן מתנהג בהתאם.

תסביר לי בבקשה: למה מכרת את סגולותיך אלה בנזיד עדשים צמיג ומוזר, ומה חשבת שקיבלת בתמורה?

כן, מותר לשחק עם סטריאוטיפים, אבל צריך להבין את המשחק הזה, ונדמה לי שהפעם נפלת לתוכו במקום לנהל אותו. הסרטון בו השתתפת מזכיר תעמולה אנטישמית. אם תרצה – סרטון אנטי חילונישמי.

האם היית מוכן להשתתף בסרטון בו דתיים מאופיינים כמי שמבצעים פעולות 'תג מחיר' או מלים בכוח תינוקות חילוניים? אני מקווה שלא. אני בטוחה שגם לא היית מוכן להשתתף בסרטון שמגחיך את הפלסטינים ומעצים את הסטריאוטיפים הפוגעניים ביחס אליהם. אבל בסרטון הזה, המאפיין את הדתיים כאנשי משפחה ערכיים ושומרי מסורת, ואותך (כלומר, אותנו) כשותי אלכוהול וצורכי סמים, השתתפת בחדווה.

לא, אותי זה לא מצחיק, זה מבזה.

ולכם, אנשי 'קרוב ללב',

בשביל שבפעם הבאה הסרטונים שלכם ייקחו בחשבון גם את חבריי ואותי (ולא רק את הרוב החילוני המסומם...), אני רוצה לערוך לכם היכרות קצרה עם משפחתי - משפחה ישראלית ליבראלית מודל 2015:

אני מדליקה נרות חנוכה (גם בלי החנוכיות והשכנים שלכם) וגם עושה קידוש, אלא שאני עושה זאת בתנאים שלי, שעיקרם שוויון מגדרי, והימנעות מאמירת 'כי בנו בחרת' ודומיו. אני אוכלת שרימפסים ונותנת צדקה, יושבת בפאבים והולכת להפגנות. אני עובדת קשה, רואה טלויזיה וקוראת ספרים, ואני מוטרדת משאלות מוסריות (ולא רק ברמה התיאורטית).

הבן שלי הדריך קבוצת צמי"ד בצופים, לומד ברצינות לבגרויות ומכין את עצמו לשירות צבאי לא פשוט. אם לא תגלו לאנשי להב"ה, אספר לכם גם שלבתי הצעירה יש חבר טוב שאביו מוסלמי ואמו יהודייה, ואני שמחה בשמחתם.

בקרב חבריי ומשפחתי יש אנשים דתיים, חרדים, חילוניים, מסורתיים, יהודים וגויים, סטרייטים, להטב"קים וכל יתר אותיות הא-ב, ורוב הזמן אנחנו לא מקטלגים אחד את השני, אנחנו סתם נהנים.

נ.ב – מי אתם 'קרוב ללב'?

בדקתי ברשם העמותות ואתם לא עמותה. בדף הפייסבוק ובאתר האינטרנט שלכם אין שמות של אנשים או גופים העומדים בראש המיזם. אתם ממומנים מכספי ציבור? מכספים פרטיים? ולמה אתם מסתירים את עצמכם ואת האג'נדות שלכם? אתם מתביישים? כי אני דווקא אשמח להכיר.