כמה מוציאים ישראלים בקניות אונליין בחו"ל?
טרוף הקניות הבינלאומי שמאפיין את חודש נובמבר רק החל, אבל עם כל הכבוד לגאדג'טים הסיניים - את עיקר ההוצאה און ליין מעבר לים מבצעים הישראלים דווקא בתחום התיירות. אז כמה באמת אנחנו מוציאים על רכישות ברשת, מה אנחנו קונים ולמה זה מעניין את חברות האשראי הבינלאומיות?
חודש הקניות הגלובאלי, לא פוסח גם על הציבור הישראלי. מ"חג הרווקים" הסיני שהתקיים ביום רביעי האחרון ועד ה"בלאק פריידי" וה"סייבר מנדי" שיתקיימו לקראת סוף נובמבר - בהלת הקניות ברשת קיימת גם אצלנו.
אמנם, חודש נובמבר בולט במיוחד ברכישות און ליין, אך הגידול בקניות של ישראלים בחו"ל באמצעות האינטרנט, בא לידי ביטוי בכלל לאורך השנים האחרונות.
מלבד פסטיבלי הקניות ברשת, העובדה שניתן לרכוש מוצרים זהים במחיר זול הרבה יותר מעבר לים, מבלי לקום מהכיסא וכן העובדה שהציבור הישראלי מוטה טכנולוגיה ומרגיש יחסית די בנוח לרכוש און ליין, משפיעים לא מעט על הזינוק ברכישות.
סקר שערך לאחרונה סיטי בנק מעלה בין הייתר כי למעלה מ-90% מהישראלים מעידים כי הם נוהגים לרכוש מוצרים או שירותים באמצעות האינטרנט בתדירות כלשהי.
הגידול הדרמטי ברכישות מחו"ל באמצעות האינטרנט משפיע באופן ניכר על כמות העסקאות מעבר לים ושיעור הגידול במחזורי העסקאות באינטרנט עומד על כ-30% מדי שנה, בשנים האחרונות.
בדיקה שערכנו לאחרונה ב ynet ומבוססת על נתוני חברות האשראי ופרסומי בנק ישראל העלתה כי היקף הרכישות של ישראלים בחו"ל זינק תוך פחות מ- 5 שנים מ-15 מיליון עסקאות בשנה ב-2010 ל-45 מיליון עסקאות בשנה (מחצית 2014 עד מחצית 2015), עלייה של 200%.
סכומי העסקאות זינקו גם הם בתקופה זו אך בשיעור מעט מתון יותר, מ-7.5 מיליארד שקל בשנת 2010, ל-16 מיליארד שקל (כמחצית מהן ברכישות ברשת). לשם השוואה, בשנת 2013 מספר העסקאות עמד על כ-33 מיליון, בסכום כולל של 12.5 מיליארד שקל. יש לציין עם זאת כי הסכומים כוללים גם רכישות בחו"ל שאינן באמצעות האינטרנט.
אז כמה מוציא באמת הישראלי על רכישות ברשת? בהתבסס על הנתונים הללו, ההערכה היא שהישראלי הוציא בממוצע בשנה האחרונה בין 2,000 ל-2,500 שקל ברכישות און ליין בחו"ל. עם זאת בחודשים מסוימים קיימת הוצאה גבוהה יותר מאשר אחרים.
כך, על פי נתוני חברת כרטיסי האשראי כאל, שנאספו עבור ynet, סכום עסקה ממוצעת לכרטיס בעסקאות אינטרנט חו"ל, עמד בחודש יולי (שבו מתבצעות עסקות רכישה רבות בתחום התיירות ובסכומים גבוהים יחסית) על 202 שקל, גידול של 15% בהשוואה לחודש יולי אשתקד.
ההוצאה הממוצעת ברכישות מקוונות לכרטיס בחודש יולי , עמדה על 712 שקל, גם כן גידול של 15%.
מה מאפיין את הרוכש הישראלי? מנתוני חברת כאל, עולה כי בפילוח על פי קבוצות גיל, 29% מהרוכשים, הם בגילאי 31-40, 27% הם בגילאי 41-50 ו- 9% בגילאי 61-70. מהנתונים עולה עוד כי רוב הרוכשים (70%) הם גברים.
אולי זה יפתיע חלק מאיתנו, אך בחינת ענפי העסקאות הפופולאריים ברכישות באתרים בחו"ל מעלה כי בראש הרשימה נמצא תחום התיירות (29% מכלל העסקאות) הכולל בין הייתר, רכישת כרטיסי טיסה, לינה במלונות ועוד, אחריו - פנאי ובילוי (11%), ציוד ומשרד (9%) אופנה (5%) ומוצרי חשמל ומחשבים (3% כל אחד).
"עד לא מזמן, היו ספקים שלא היו מעוניינים לשלוח לישראל מוצרים בעקבות חוסר כדאיות כלכלית, היום המגמה השתנתה לחלוטין ויותר ויותר אתרים בעולם מציעים משלוח לישראל, ואף מציגים את סל הקניות בשקלים", אומרת ל ynet ענת נטיב, סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה בכאל.
"אין ספק שעדיין הקניות באינטרנט הן באחוזים בודדים מול הקניות בחנויות הפיזיות, אבל אי אפשר להתעלם מקצב הצמיחה המרשים ובטח מהפוטנציאל האדיר שעוד נותר לקמעונות המקוונת. היום רמת הבטיחות של הקניות באינטרנט, בטח באתרים המובילים היא בטוחה יותר, ואין סיבה לחשוש יותר ממסירת פרטי כרטיס האשראי".
התגברות הקניות המקוונות מכניסה גם לא מעט כסף לתעשיית התשלומים האלקטרונית. הן חברות המסחר המקוון הגדולות (כגון אמזון ואיביי), חברות הטכנולוגיה (כגון אפל וסמסונג) וחברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות (כגון מסטרקארד וויזה) מעוניינות לנגוס כמה שיותר בכסף הרב המוזרם ואלו מציעות מגוון שירותי תשלום שנועדו להפוך את הקניה לנוחה יותר וגם לבטוחה יותר.
"אנחנו מבינים את הצורך של הצרכן - מצד אחד נוחות ומהירות בתשלום ומצד שני ביטחון. ברור ששניהם חייבים להיות", אומר ל ynet ג'ורג' סיימון, מנכ"ל מסטרקארד באירופה, בשיחה עם ynet.
סיימון, עמו שוחחנו בכנס שקיימה החברה בנושא באירופה, מתייחס לא רק לרכישות ברשת אלא גם לטכנולוגיות תשלום בכלל, בין הייתר באמצעות הסמארטפון, השעון החכם ועוד, "לקח 4 עשורים לעבור מצ'ק ומזומן לכרטיס פלסטיק, אני מאמין שמעבר בין פלסטיק לדיגיטל ייקח שנים ספורות. יש גם הרבה טכנולוגיות יפות ומעניינות אבל אנשים לא כל כך יודעים עליהם".
בהקשר זה יש לציין כי החברות האשראי הבינלאומיות מרוויחות מעט מאוד מעסקאות שמבצעים ישראלים בישראל. את הרווח מהציבור הישראלי הן עושות בעיקר על רכישות בחו"ל. בהתחשב בכך שמתוך מחזור עסקאות של כ-230 מיליארד שקל בשנה, רק כ-16 מיליארד דולר הן רכישות בחו"ל, סכום הגדל, כאמור בכ-30% מדי שנה, בויזה ומסטרקארד מאמינים בפוטנציאל הגלום בציבור הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
