"ירון סנקר ברח כדי שישמעו את הזעקה שלו"
קרובת משפחתו של אסיר העולם שנמלט מאסף הרופא טוענת שכוונתו הייתה למשוך תשומת לב לשביתת רעב שלו: "הוא נסע לדרום כדי להגיע לקבר אביו. אם הוא היה רוצה להיעלם - לא היו מוצאים אותו". זה החדר שממנו ברח
"אם הוא היה רוצה לברוח כדי להיעלם אף אחד לא היה מצליח למצוא אותו. הוא ברח רק כדי שישמעו את הזעקה שלו על התנהגות המדינה כלפיו וכדי לעלות לקבר אביו, כי לא נתנו לו לצאת לאזכרה", כך סיפרה היום (ב') ל-ynet קרובת משפחה של אסיר העולם ירון סנקר, שברח אמש מאשפוז בבית חולים אסף הרופא, ונמצא כעבור כמה שעות בבאר שבע.
הוא אושפז אחרי שפתח בשביתת רעב במחאה על תנאי מאסרו. שלושת הסוהרים שהיו אמורים לשמור על סנקר לא יחזרו לפי שעה לעבודתם עד לסיום בדיקת נסיבות הבריחה. הם נחקרים על ידי המשטרה ושב"ס, ואם יתברר שהתרשלו הם צפויים לעבור שימוע והליך פיטורים.
קרובת המשפחה טוענת שבתקופה האחרונה הייתה איתו בקשר רצוף, אף שלאחרונה פגשה אותו בכלא רק לפני כחצי שנה. "כל פעם שהיינו מדברים או נפגשים הוא התלונן נגד מה שהמדינה עשתה לו", היא מוסיפה. "למרות שהוא שיתף פעולה ומסר פרטים, החמירו בעונשו ונתנו לו שני מאסרי עולם מצטברים ולא חופפים".
לדבריה הוא ביקש שוב ושוב שיאפשרו לו להתראיין, אך נענה בשלילה: "הוא רצה להשמיע את הקול שלו, שיבינו אותו שהוא לא רוצח שכיר כמו שמגדירים אותו אלא אחד שהגן על עצמו. אם הוא לא היה רוצח היו רוצחים אותו. כאשר הוא הבחין שדבר לא זז הוא פתח בשביתת הרעב".
"הוא שובת רעב 90 ימים. הוא החליט לברוח על מנת לקבל תשומת לב ושהנושא שלו יגיע לתקשורת. הוא נסע לדרום רק כדי לעלות לקבר אביו. כשהייתה אזכרה לאביו הוא הגיש בקשה לצאת, אפילו תחת אבטחה כבדה, אך בקשתו סורבה. ככה כל הזמן מתעללים בו. הוא לא יפסיק את שביתת הרעב. הוא ימשיך עד שהרשויות ישבו איתו ויסגרו איתו את כל נושא העזרה שהוא נתן להם ולא קיבל דבר. הוא הולך עם שביתת הרעב עד הסוף".
הקלות הבלתי-נסבלת של הבריחה
ככל שעוברות השעות גוברת ההערכה במשטרה כי סנקר תכנן את בריחתו במהלך שהותו במוסד הרפואי. סנקר, שמרצה שני מאסרי עולם בגין שני מעשי רצח, אושפז בחדר מס' 11 במחלקה ו' בבית החולים בצריפין לאחר שפתח בשביתת רעב. המבנה שבו אושפז סנקר ממוקם בחלק האחורי של בית החולים. מדובר במבנה בן קומה אחת, שהיציאה ממנו לחצר אפשרית באמצעות הזזת חלון. בהערכה הראשונית עלה כי סנקר הצליח להשתחרר מהאזיקים ולהחליק אותם מידיו. כמו כן נבדק אם האזיקים היו רופפים ואם סנקר ניצל את הירידה במשקלו כדי להשתחרר מהאזיקים ולהימלט.
סנקר אושפז במחלקה רגילה עם חולים שהבחינו בשוטרים בסמוך לחדר מס' 11 בקצה המסדרון. אחד החולים סיפר היום כי "בהתחלה לא ידענו אם מדובר באסיר רגיל או אסיר ביטחוני, אבל תמיד ראינו את השומר והבנו שהאסיר בפנים. פתאום בלילה התחילה המולה וראינו אנשים רצים, אז הבנו שהוא ברח להם".
בניגוד לנהלים שמחייבים אבטחה של שלושה סוהרי שב"ס, סנקר מצא את עצמו חופשי בחדר. הוא ניצל את המצב, הספיק אף לגנוב תיק של אחד הסוהרים ונמלט דרך החלון לכיוון תחנת המוניות של בית החולים. הוא נסע במונית לבוש במדי אסיר וירד בראשון לציון. משם הוא נסע במונית נוספת לקריית גת ובהמשך באוטובוס מקריית גת לתחנה המרכזית בבאר שבע. שם זיהה אותו מאבטח והשתלט עליו.
לפי ההנחיות ולנוכח מסוכנותו, סנקר היה אמור להיות מאובטח 24 שעות ביממה על ידי שלושה סוהרים. כשעה לפני שנמלט נערכה ביקורת בחדר והכול היה תקין. בשלב מסוים הוא נותר כאמור חופשי ורק כעבור דקות ארוכות הבינו השומרים כי הוא ברח. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן מינה ועדה לבדיקת המחדל. צוות הבדיקה בהובלת סגן נציב שירות בתי הסוהר בוחן את הפרטים, לרבות התנהלות הסוהרים במהלך השמירה על האסיר.
סנקר טען: הובטח לי מעמד עד מדינה
סנקר השתייך בעבר לארגון פשע ושימש רוצח שכיר. במהלך ריצוי עונשו הוא היה תחת שמירה כבדה. כשהיה בן 31 בעת משפטו, הודה ששימש רוצח שכיר של משפחת אוחנה כחלק ממאבקי העולם התחתון.
בחודש מאי 2003, לאחר שהצטרף למשפחת אוחנה כשכיר חרב, הטילו בני המשפחה על סנקר לרצוח את שמעון זריהן, אחרי שחשדו בזריהן כי הוא מעורב ברצח אחיהם חנניה אוחנה. הם שלחו את סנקר להתנקש בו, אולם הוא נכשל וזריהן נפצע קשה באירוע.
באוקטובר 2003 נשלח סנקר להתנקש בחיים שבי, יעד נוסף שהגדירה המשפחה. הוא הגיע להוד השרון, ושם ירה בשבי, אך באותה הזדמנות ירה למוות גם בתומר שבת, שישב לתומו על מעקה ברחוב. סנקר הורשע ברצח חיים שבי ותומר שבת, וכן הורשע בניסיון לרצח ובשוד מזוין. בית המשפט קבע אז כי מדובר בתיק פשע חמור ש"חומרתו הקיצונית חריגה גם באולם הזה, שיודע תיקי פשע חמורים מן השורה הראשונה".
במהלך חקירותיו במשטרה הודה סנקר בכל המיוחס לו, הביע חרטה על מעשיו ועלה לקבריהם של שבי ושבת וביקש סליחה על מעשיו. עם תחילת המשפט חזר בו מהודאותיו ואף יצא למאבק משפטי על קבילות הודאותיו במשטרה. הוא טען כי הובטח לו מעמד של עד מדינה אך בית המשפט דחה את הטענות, והוא הורשע במעשי הרצח. הוא שבת רעב במחאה על הטיפול של המשטרה בו לאחר שהיה עד מדינה.
לפנייה לכתב/ת 
