תיעוד מצמרר: כך מתבצע קציר וסחר האיברים בסין
הסרט"קוצרי האיברים" מציג מציאות מזעזעת, בה השלטונות בסין רוצחים באופן שיטתי אסירים המתנגדים לשלטון, במטרה להשתמש באיברים שלהם ולמכור אותם לחולים. "התעלומה הגדולה היא מדוע העולם ממשיך לשתוק", אומר במאי הסרט
תרומת איברים מצילה חיים - אולם מה קורה כשאנשים נרצחים עבור המטרה הזו? תחקיר של שבע שנים שערך הסופר אית'ן גוטמן, הוביל לסרט תיעודי ששופך אור על החצר האחורית של התעשייה הזו.
קראו עוד בנושא:
די להתחסד: גם תורמי איברים צריכים לקבל תשלום
ח"כ יפעת קריב: "כרטיס אדי מונע סחר איברים"
קצין המשטרה שתרם כליה והציל חייו וראייתו של בן 30
הסרט מציג את הטענה כי בסין מתקיים רצח המוני של אסירי מצפון, בעיקר של מתרגלי הפאלון גונג, שמתמודדים עם יחס מתנכל מצד השלטונות. לדבריו, לאורך השנים מדובר בעשרות אלפי אנשים שנרצחו כדי שאפשר יהיה למכור את איבריהם, ושהדבר וממשיך להתרחש גם עכשיו.
קיימת בסרט גם נקודה ישראלית בדמותו של פרופ' יעקב (ג'יי) לביא מנתח השתלות לב, שבהשראת אביו ניצול השואה, נאבק לשנות את החוק בארץ ולמנוע מישראלים מלהיות שותפים בפשעי קצירת האיברים.
צפו בטריילר של הסרט "קוצרי האיברים":
אי אפשר להתעלם מהעובדות
את הסרט מתחיל הבמאי, קן סטון, במילים אלו: "תחשבו על זה כתעלומת רצח. רצח שכבר התבצע, אולי עשרות אלפי רציחות. התעלומה היא מדוע כל כך מעט אנשים מתייחסים למתרחש".
הסרט התיעודי מספר את סיפורם של מספר אנשים, בין היתר עיתונאי אמריקני (איתן גוטמן), עורך דין קנדי לזכויות אדם (דיוויד מטאס), ומנתח סיני לשעבר (אנוור Tohti). "לכולם יש עדויות וסיפורים שצריכים לגרום לנו לזוז באי נוחות בכסא ולהתעורר לפעולה", אומר סטון ל-ynet, "הסרט אינו מנסה להוכיח בדיוק מה שקורה בסין. אף אחד לא באמת הוכיח את מה שקרה - אבל הראיות כל כך חזקות שאי אפשר להתעלם מכך שקצירת איברים מתרחשת בקנה מידה עצום".
סטון מדגיש כי לפי הראיות שנאספו, מדובר בעשרות אלפי ניתוחים שנעשו לצורך סחר באיברים, ולדבריו הקושי עמו הסרט מתמודד הוא מדוע הנושא עדיין לא זוכה למספיק תשומת לב ציבורית. "יש הרבה אנשים שם בחוץ שמוכנים לדבר, אבל אין מספיק אנשים שמוכנים להקשיב", היא אומר.
הסרט מציג עדויות של אסירים לשעבר, רובם נאסרו בשל התנגדותם לשלטון הסיני, שהתבקשו לערוך בדיקות גופניות מקיפות מדי תקופה, במטרה לבחון האם הם מתאימים לחולים, הזקוקים לאיבריהם להשתלה. לפי העדויות, סין מובילה במספר השתלות האיברים, אך אינה מצליחה לתת הסבר מספק למקור האיברים.
ההבנה כי מדובר למעשה בקצירת האיברים, עלתה לתודעה עם דו"ח מטאס-קילגור, שיצא בשנת 2006. "במהלך השנים כבר קשה לדעת מה הרשויות בסין עושות - או לא עושות - בנושא", אומר סטון.
ללמוד מלקחי השואה
סטון מתאר את תיירות השתלות האיברים במילים קשות: "מטופלים מהעולם הראשון, שהם אמידים יחסית, הולכים למדינות פחות מפותחות כדי לקנות איבר שלא ניתן לקנות במדינות שלהם", הוא מסביר, "אפשר לתאר את זה גם בדרך אחרת: אנשים שהם נואשים ושיש להם כסף וכוח, קונים איברים במדינות שבהן אנשים נואשים כי אין להם כסף ואין להם כוח".
כאמור, ההתעלמות הבינלאומית מהעובדות מטרידה את סטון לא פחות מהעובדות עצמן, בעיקר מכיוון שמדר בנושא פוליטי שצריך לעורר מנהיגים וגם אזרחים לפעולה נחרצת.
"הראיות מצביעות שרוב האיברים שנקצרים הם מפעילים פוליטיים של הפאלון גונג", אומר סטון,"המספרים של השתלות בסין החלו לעלות בחדות זמן קצר לאחר הדיכוי של הממשלה את מתרגלי פאלון גונג בשנת 1999. אבל אף אחד לא יודע זאת בוודאות - מה שמעלה את השאלה: למה אנחנו לא שואלים על זה?".
סטון לוקח את מדינת ישראל כדוגמה חיובית ביחס הבלתי מתפשר כלפי סחר באיברים. "יש קטע בסרט שמתמקד בד"ר יעקב לביא ומה ממשלת ישראל עשתה אחרי שראתה את הראיות שנאספו על ידי דיוויד מטאס ודיוויד קילגור שחקרו את הנושא בשנת 2006.
ישראל היא אחת המדינות הבודדות שנקטה פעולה חזקה ןקבעה שאין לשלם עבור איברים", מדגיש סטון, "ד"ר לביא, בנו של ניצול שואה, אומר שהוא פעל משום שלא מספיק אנשים פעלו בתקופת השואה - והוא מאמין הסיבה ממשלת ישראל בחרה לפעול בנחרצות, נבעה בחלקה, מההיסטוריה של העם היהודי".
הסרט זמין לצפייה ב- yes VOD