41 שנה לגילוי לוסי. גוגל עושה כבוד
היום מלאו 41 שנה לגילוי השלד של נקבת אוסטרלופיטקוס אפרנזיס שכונה לוסי, המין הראשון בשושלת שהובילה לאדם, שעמד זקוף על שתי רגליו
היום לפני 41 שנה, גילה צוות ארכיאולוגים בראשותו של הפליאואנתרופולוג דונלד ג'ונסון שחפרו בעמק נהר האוואש התחתון במשולש אפאר באתיופיה, שלד שנחשב לשלב חשוב באבולוציה האנושית. לאחר שהעריכו שמדובר בנקבה בשל מבנה האגן, החליטו הארכיאולוגים לכנות אותה לוסי, בהשראת השיר לוסי ברקיע היהלומים של הביטלס. היום (ג') גוגל עשתה מחווה ללוסי והיא מופיעה בדף החיפוש הראשי.
עוד כתבות בנושא באתר הידען:
מרוץ השליחים האנושי / שיחה עם פרופסור יואל רק
לוסי בברוגז: התגלה המאובן העתיק ביותר בקו האבולוציה האנושי
משמעות המילה אוסטרלופיתקוס היא קוף דרומי. השם אוסטרלופיתקוס נטבע על ידי האנטומאי האוסטרלי ריימונד דארט אשר גילה את המאובנים הראשונים מהמין אוסטרלופיתקוס אפריקנוס בשנת 1924 בטאונג שבדרום-אפריקה.
לוסי היתה שייכת למין נכחד של יצור שנראה כיצור ביניים בין אדם לקוף, גילו של השלד כ-3.2 מיליון שנים. השלד של לוסי הוא אחד השלמים ביותר שהתגלו בחקר האבולוציה של האדם, כ-40% מכלל השלד. יתר על כן, כמעט כל חלק החסר בצד אחד של השלד נמצא בצידו השני, ולכן בהנחה סבירה של סימטריה ניתן לשחזר כמעט את כל השלד, להוציא חלקה העליון של הגולגולת ואצבעות הידיים והרגליים. גובהה של לוסי היה 110 ס"מ והיא שקלה כ-29 ק"ג, בערך כמו שימפנזה ממוצע. למרות המוח הקטן, עצמות הרגליים דומות מאוד לאלו של האדם הנבון מה שמראה בביטחון רב כי לוסי ומינים מסוגה הלכו זקוף, אולם גולגולתה ושיניה דומים לאלה של קוף.
כתבות נוספות באתר הידען:
האדם הקדמון לפני 10,000 שנה העדיף קטניות וגידל אותם בחקלאות מאורגנת
כאשר התגלתה היא מוקמה סמוך לנקודת ההתפצלות בין הקוף לאדם, אך כיום יודעים שיש עוד מיני הומנידים קדומים בהרבה, וכי הפיצול התרחש לפני 8 מיליון שנים.
פרופ' יוסף נוימן מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב מבקש להדגיש כי האבולוציה אין לה מטרות. האדם אינו המטרה של האבולוציה, הוא תוצר כמו כל מין אחר. הרעיון שיש איזה סולם לכיוון האדם זה רעיון שגוי. בדיעבד זו חוליה בדרך מקוף האדם שממנו התפצלו שושלות האדם והשימפנזה, אבל רק בדיעבד.
"החשיבות של לוסי היא בכך שהיא פתרה חידה בקרב חוקרי האבולוציה האנושית. במשך זמן רב התנהל ויכוח בשאלה מה קדם למה גדילת המוח, ועימו כמובן גם הגולגולת או ההזדקפות - שני סימנים חשובים המייחדים את האדם. לוסי היתה אחת העדויות החשובות לכך שההזדקפות קדמה לגידול המוח", אמר פרופ' נוימן בראיון לאתר "הידען".
פרופ' נוימן הוסיף: "המוח שלה גדול רק במעט ממוח של קופי אדם. ההזדקפות הייתה
מאוד חשובה כי הדבר שחרר את הידיים ואיפשר התפתחות של פעילות עדינה של הידיים, בפיקוח המוח. ההשערה המקובלת היא שהירידה מהעצים וההזדקפות היתה תגובה להעלמות העצים והחלפתם בסוואנה המלאה בעשבים גבוהים כתוצאה מהתייבשות שמקורה בשינויי אקלים.
"ההזדקפות היתה תשובה מסויימת לחיים בסוואנות כי הראיה למרחק היתה חשובה בהתגוננות מפני חיות טורפות, סכנה שלא היתה לקופי האדם ולקופים שחיו על העצים. אנחנו יודעים היום שהיתה נקודה, שמחפשים אותה, שבה התפצלו השושלות לשימפנזים שהם הכי קרובים לנו, והענף שהוליך להומנידים ובסופו של דבר לאדם. לוסי ממוקמת הרבה אחרי הפיצול." מסכם נוימן.
לפנייה לכתב/ת 
