החקלאים מצפים: "נוכל להיות אסם המזון של רוסיה"
כרבע מהרווחים מייצוא חקלאי בישראל כבר מגיעים מרוסיה. הסכסוך עם טורקיה פותח שער להרחבת היחסים הכלכליים, אך המשבר הכלכלי ברוסיה מעכיר את השמחה
רוסיה נוקמת בטורקיה על הפלת המטוס ומגבילה את הייבוא מטורקיה ובכך מאפשרת את הרחבת התלות בחקלאות הישראלית. במשק בישראל הגיבו בשמחה, אך הזהירו - יש צורך בהסכם לטווח ארוך כדי להיערך והמשבר הכלכלי ברוסיה עלול להפוך את הייצוא ללא-כדאי.
מנכ"ל מועצת הצמחים, צבי אלון, אומר כי "בשנים האחרונות רוסיה הפכה ליעד הולך וגדל בחשיבתו למוצרים של החלקאות הישראלית הרחבנו מאד את הייצוא לשם. התחילו לבקש את התוצרת הישראלית וגם בגלל הקשיים שיש לנו באירופה וגם בשל המשברים שאירופה עברה. רוב הגזר ברוסיה מגיע מישראל - לפני 7-5 שנים ייצאנו 20 אלף טונות גזר, כעת בין 150 ל-180 אלף טון, רובו ככולו לרוסיה, כך גם רוב יצוא האבוקדו. הפלפל שהוא ענף מרכזי של ייצוא הגיע ל-150 אלף טון, ולפני שתי עונות הנתח הרוסי התקרב ל-50%. הרווח מהיצוא הטרי לכלל המדינות הוא יותר ממיליארד דולר. אני מעריך שכרבע לזה מגיע מהייצוא לרוסיה".
חמי ברקן, חקלאי ממושב פארן, מגדל פלפלים לייצוא: "בערבה יש יותר מחברת יצוא אחת וכל חקלאי מחובר לחברת ייצוא. היעדים העיקריים הם רוסיה וארצות הברית. הם מקבלים מהארץ פלפלים, עגבניות, מלונים ואבטיחים וגם הרבה פירות, גזר ותפוחי אדמה. רב התוצרת מגיעה למוסקבה ומתפזרת לכל רחבי רוסיה. ככל שרמת החיים עולה שם והיא עולה, כמות הרכישות הולכת ומשתפרת".
בהתאחדות חקלאי ישראל אף טענו כי ישראל יכולה לגדל עבור רוסיה כל מה שאזרחיה צריכים, אם יהיה הסכם מסודר לטווח ארוך. "רוסיה כבר היום היא יעד לחלק גדול מייצוא החקלאות הישראלית" אמר מזכ"ל תנועת המושבים, ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור. "שולחים לה הכי הרבה פירות וירקות - כל הסוגים של פירות, פלפל, עגבניות (כרגע יש מחסור אבל בכללי מייצאים להם - ג.מ), פרי הדר ואבוקדו. בקיץ הם מגדלים בעצמם, העניין הוא בחורף. אנחנו מציעים לרוסים שיראו בנו את אסם המזון שלהם. אנחנו יכולים לגדל עבורם את כל הפירות והירקות".
לדברי צור, הרוסים יכולים לייבא מישראל גם עופות-תרנגולות שקנו מטורקיה. אם ירצו נהיה הספק העיקרי שלהם אבל צריך להיערך לכך וצריך הסכם ארוך טווח יחד עם המדינה, ראש הממשלה, שר האוצר ושר החקלאות. יש כאן פוטנציאל מצוין".
גוף אחר, התאחדות החקלאים והאיכרים, הודיע כי הוא מברך על הצעד הרוסי, וכי בימים הקרובים תצא משלחת חקלאים לפגישות בנושא עם גורמי ממשל ברוסיה. "מדינת ישראל ושר החקלאות מתעלמים מעידוד החקלאות ומעידוד התוצרת המקומית בזמן שרוסיה החליטה היום כי התוצרת הישראלית - היא הראויה ביותר", נמסר.
מוסר תשלומים ירוד
עם זאת, כולם מזכירים את הבעייתיות והפגיעה ברווחיות מהשוק הרוסי בעקבות המשבר הכלכלי במדינה. "רוסיה הטילה אמברגו על יבוא ויצוא מאירופה לאחר שהוטלו עליה סנקציות, וטורקיה מייצאת לרוסיה ירקות ופירות. עכשיו מתפנה בשבילנו עוד נתח שוק שהיה תפוס על ידי הטורקים", הוסיף ברקן, "ברור לגמרי שדבר כזה מייצר לחץ לטובתנו ומאפשר לחברות הישראליות שסוחרות עם רוסיה לשפר את מצבן. השאלה באיזה כמויות. יחס הרובל לדולר לא טוב וזה לא לטובתנו, והתמורה שלנו בדולרים לכן זה בעייתי. נקווה שנהנה מהמצב הזה".
צבי אלון הבהיר גם הוא כי יש להיזהר מהרחבת השוק: "התמוטטות הרובל והמשבר באוקראינה פגעו גם ברווחים שלנו ופגע בכדאיות לייצא. התעקשנו להמשיך ולייצא, אבל אם הרובל יישאר נמוך יהיה קשה להרחיב את היצוא כי הרווחיות נמוכה. אם הרובל יתאושש עוד קצת יהיה כאן פוטניצאל והייצוא יתרחב משמעותית".
גם יאיר מנע, מנכ"ל חברת "מושבי הנגב", חברה חקלאית המוחזקת על ידי 34 מושבים בנגב, אומר כי מוקדם לשמוח בעקבות ההצהרה הרוסית: "לא הייתי תולה בזה הרבה תקוות. בשנים האחרונות השוק הרוסי היה מבחינתנו חבל הצלה, אך בשנה האחרונה זה הפך להיות בלתי נסבל. אנחנו מייצאים לרוסיה בעיקר רימונים, במחירים מאוד נמוכים, ונתקלים במוסר תשלומים מאוד ירוד. גם אין להם יכולת לשלם, בגלל הכלכלה הרוסית ושערי המטבע. נכון שיש הרבה נקודות משיקות בהן אנחנו מתחרים בטורקיה, ולהזיק זה לא יכול, אבל באופן כללי יכולת הייצוא שלנו לשם הולכת ופוחתת עם הזמן".
בנוסף, יש מי שמצנן את ההתלהבות עם טיעונים אחרים. איתי גל, חקלאי ממושב עין יהב שבערבה, שייצא חלק גדול מהתוצרת לרוסיה עד למשבר הכלכלי שהחל שם לפני כשנה, נשמע סקפטי באשר ליכולת לאכוף חרם על סחורה חקלאית. "יש כבר היום חרם של אירופה על רוסיה למשל, אבל כבר מצאו את הדרכים לעקוף את זה. מעבירים דרך מזרח אירופה וזה מגיע לרוסיה מהולנד, ספרד, מכל אירופה. בשנייה ורבע הטורקים יכולים למצוא נתיב עוקף, דרך רומניה, דרך כל מזרח אירופה. אני מעריך שלא תהיה לזה השפעה קרדינלית".
ד"ר איזבלה גינור, מומחחית לעינייני רוסיה ממכון טרומן של האוניברסיטה העברית, מעריכה כי רוסיה תעדיף לפצות על הייבוא דרך הגדלת השוק המקומי. "מאז שהמערב הטיל סנקציות על רוסיה הם מחפשים מקור לכל מיני דברים אצלם באזור ולא בחו"ל. ברוסיה יש משבר כלכלי שהולך ומחריף, לפי מה שראיתי כרגע מדובר על הדפסת כסף חסר להשלמת התקציב השנתי. פעולות כאלו כמו ההודעה על הפסקת קנייה של תוצרת חקלאית יכולים להיות מנומקים כתגובה לפגיעה של טורקיה ברוסיה, אבל למעשה זה צורך פנימי של הכלכלה הרוסית. כמה רוסיה יכולה לפגוע בחקלאות הטורקית? זה לא רציני. גם פגיעה בתיירות בטורקיה היא קטנה יחסית. התגובה יותר מילולית מאשר ממשית".
היא העריכה שהסכסוך הזה ידעך בקרוב. "הטורקים כבר נעמדו על הברכיים וטוענים שלא ידעו שהפילו מטוס רוסי. אז כנראה יש לפנינו נטייה לסיים את הסכסוך בהרבה הצהרות עם פחות פעולה. יהיה ברוגז כמה שבועות ויגיעו למכנה משותף".
לפנייה לכתב/ת 
