השר לא יוכל להתבטא נגד מתווה הגז
השר להגנת הסביבה הביע את התנגדותו למתווה הגז ורצה להופיע בפני ועדת הכלכלה כדי להסביר את עמדתו. היועץ המשפטי לממשלה בלם אותו: "שר נדרש לתמוך בהחלטות הממשלה ולא להתנגד לה"
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט למנוע מהשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, להשמיע את עמדתו נגד מתווה הגז בפני ועדת הכלכלה של הכנסת. עם זאת, השר יגיע לישיבת הוועדה אך ככל הנראה לא יישא דברים בנושא.
בחוות דעת שהועברה לשר גבאי מעוזר היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אסף הראל, נאמר כי "על פי המצב המשפטי הקיים, שר נדרש לתמוך בהחלטות הממשלה ולא להתנגד לה - בין בצורה ישירה ובין אם עקיפה. על פי תקנון הממשלה בהנחיות היועמ"ש חובתו האתית של השר היא לא לחלוק על עמדת הממשלה בדיונים בכנסת. על רקע האמור, נראה כי משהתייצב שר לדיון לפני ועדה של הכנסת אליה זומן, אין הוא רשאי בעת הופעתו בפני הוועדה לחלוק על עמדת הממשלה שנקבעה בנושא העומד לדיון בוועדה, תוך הצגת עמדה נוגדת ושיש בדבר משום הפרה של עקרון האחריות המשותפת".
גבאי התעקש להופיע בפני הוועדה ולהציג את הסיבות להתנגדותו, אולם ראש הממשלה בנימין נתניהו נאבק בו וברצונו זה, ועשה כל מאמץ אפשרי כדי לסכל את ההופעה, תוך שימוש בטענה כי שר נושא באחריות מיניסטריאלית להחלטות הממשלה, ובשל כך הוא אינו יכול לדבר נגד מתווה הגז שאישרה הממשלה. כאמור, משלא נמצאה פשרה בין נתניהו לגבאי הופעל היועץ המשפטי לממשלה שהורה לשר לא להתייצב.
נציגי הממשלה השיבו אתמול בוועדת הכלכלה לשאלה הבוערת ביותר במחלוקת על מתווה הגז הטבעי - איזה מחיר ישלם הצרכן תמורתו בסופו של חשבון. הוועדה אמורה להעביר את המלצתה לראש הממשלה, שיכריע במחלוקת אחרי ההתייעצות שהוא חייב לקיים אותה על פי חוק. עדיפות האופציה של הפיקוח הממשלתי על מחיר הגז, נוכח המחירים הגבוהים שעולים במתווה ההפעלה, בניגוד למגמת ההוזלה בשוק הגז העולמי, חזרה ועלתה מפי חברי הוועדה.
נציגי הממשלה העדיפו לדבר על "שיקולי תחרות" ועידוד המשקיעים בחיפושי הגז, וקימצו בכל דיבור ישיר לגבי כיסו של הצרכן, או שאם כבר דיברו בשני קולות. כך למדו הח"כים מצד אחד ש"פיקוח על המחירים בכלל לא היה עוזר כי אין מקום בעולם שהפיקוח עזר ואם היה - הוא גרם נזק. לא ניתן בו זמנית לפתח שדות גז ולפקח על המחירים", כדברי מוריס דורפמן נציג המועצה הלאומית לכלכלה בצוות שגיבש את המתווה. לעומתו גילו נציגי האוצר, כמעט בדרך אגב, ש"הטלת הפיקוח היא אופציה קיימת רק למקרה שהזכיינים לא יעמדו בתנאי התחרות כעבור שש שנים".
בנקודה זו פקעה סבלנותו של יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) שהטיח בראש אגף התקציבים, אמיר לוי: "אני לא זוכר שנתת לנו הנחות כמו שאתם נותנים בגז. חזרת ואמרת לי בכל ויכוח, כמו על מחירי החשמל, שאנחנו פוגעים בתחרותיות. אתם לא יכולים לסדר את העולם לפי צרכי אגף התקציבים, כשהפירוטכניקה שלכם רק מובילה לעליית מחירים. אני יושב כאן כבר כמה שעות ומרגיש מבוכה, האם אני הטמבל היחיד? בנושא הגז כולם מבולבלים. אף אחד לא יודע מה קורה, אתם מדברים שלא יהיה פיקוח אבל נותנים למונופול הגז לעבוד בתקווה שעוד שש שנים ייווצרו התנאים להטלת הפיקוח".
המתווה אמור לדלל את המונופול של שותפות דלק-אנרגיה ונובל אנרג'י בשדות הגז הגדולים תמר ולוויתן. הוא מציע שחברת דלק תצא מתמר וחלקה של נובל יפחת ל-25%. בתמורה הם יתמקדו בפיתוח מאגר לווייתן הגדול והרווחי יותר, ויפנו את הדרך למשקיעים חדשים גם לפיתוח שני השדות הקטנים יותר, תנין וכריש. דילול התיאבון של דלק-נובל היה גם הרקע להתפטרות הממונה על ההגבלים, ד"ר דוד גילה, שלא ראה במתווה הגז את הקץ לניגוד העניינים המלווה את שליטת שני הטייקונים באוצרות הגז והפקעת מלוא הבעלות עליהם מעם ישראל.
שותף אחר לגיבוש המתווה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, גילה אתמול (ראשון) בוועדת הכלכלה איך לפני שנה בדיוק נשקלה בממשלה האופציה לפזר בכוח את המונופול, אם הטייקונים לא ישתפו פעולה בהסכמה. "החלטנו לחשוב מהראש ולא מהבטן, מרוב הסיכונים המשפטיים והאחרים שבהוצאה בכוח של אחד ממפעילי שדות הגז", אמר ליכט. "לפי חוק ההגבלים מהלך כוחני היה כרוך בהליך משפטי שעלול להימשך אפילו 8-7 שנים. זה היה מהלך עצוב גם אם היינו מנצחים בו, כי לא היה לנו תחליף למפעילים. לכן הוחלט להגיע לפתרון מוסכם של הפלונטר עם השחקנים בשדה, ואז התגלה הקושי העיקרי להעביר את הפתרון בהסכמת כל הגורמים הפוליטיים. אם בסוף סוכם מה שסוכם זה בגלל שיש מחיר לכל פשרה, בשוק הזה כל שינוי בתנועה היה מחייב צעדים אגרסיביים. כל רגולטור רואה רק את הצד שלו ואין חובה שכולם ישבו יחד בכל עניין. זהו עולם מורכב שקשה לפעול בו אבל מצבנו המשפטי עם המתווה טוב היום יותר מאשר בלעדיו".
לפנייה לכתב/ת 
