חותם המלך חזקיהו: עדות לחיים יהודיים שוקקים בני 3,000
יום לאחר חשיפתה של אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות - מספרת ד"ר אילת מזר, שעומדת מאחורי הגילוי הנדיר, על ההתרגשות - והחשיבות ההיסטורית: "כמה קרוב אפשר להגיע לדמות כמו חזקיהו?" נשיא המדינה שביקר באתר: "ההיסטוריה של העיר מורכבת מתגליות שמוכיחות לעולם, כי רק פה יכולנו לבנות את ביתנו"
מאחורי אחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות של העת האחרונה - גילוי טביעת חותם המלך חזקיהו שנחשפה אתמול (יום ד') - עומדת ד"ר אילת מזר. "זאת ההתרגשות של כולנו", היא אומרת בראיון לאולפן ynet. "אי אפשר להגיע קרוב יותר לדמות כל כך חשובה במקרא".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ד"ר מזר, חוקרת מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חשפה לראשונה טביעה של מלך מישראל או מיהודה, בחפירות ארכיאולוגיות מדעיות. על הטביעה נכתב בכתב עברי קדום: לחזקיה אחז מלך יהודה, שמשמעו הצהרת בעלות: שייך לחזקיהו בן אחז, מלך יהודה.
"את זה החזיק המלך חזקיהו, ועם זה חתם על מסמכים", היא מתרגשת. "אנחנו רואים את מה שהוא רצה שנראה: הסמל המלכותי עם סמל החיים, שעמו חתם במו ידיו. כמה קרוב אפשר להגיע לדמות כמו חזקיהו?"
העיר ללא הפסקה מימי המלך שלמה
התגליות נמצאו באזור שעל פי הערכות שימש כשפך אשפה בימי חזקיהו
או זמן קצר לאחריו, בבניין מלכותי ששימש לאכסון מוצרי מזון. בניין זה הוא חלק משורת מבנים מהמחצית השנייה של המאה העשירית לפני הספירה. עם החותם הזה נמצאו עוד 33 חותמות שונות, חלקן נושאות שמות עבריים ועל גבן סימני אריג גס וחוטים עבים, שככל הנראה חתמו מוצרי מזון.
"אתר העופל שבו מצאנו את הבולה, הוא אתר ארכיאולוגי מדרום לכותל הדרומי, שבו יש שרידים מרשימים ביותר של הרובע המלכותי שאותו הקים המלך שלמה בימי בית ראשון, והתקיימו ללא הפסקה עם חיים פעילים. המבנים שמשו את יתר מלכי יהודה עד לחורבן הבבלי. היום אנחנו יכולים לחשוף אותם עד מחת לפני השטח, לגובה השתמרות של עד חמישה-שישה מטרים".
כל גילוי שכזה, מחזק את הטיעונים בדבר נוכחות יהודית קדומה בירושלים, על רקע מאבקי הבעלות על האזור. "אין טוב ממראה עיניים", מבהירה מזר, "והארכיאולוגיה מדברת בעד עצמה. אנחנו חוקרים ומגלים כתובות עבריות המתייחסות לשרי הממלכה. לפני כמה שנים גילינו כתובת על גבי אחד הקנקנים, שהיה שייך לשר האופים שהיה אחראי על המחסנים המלכותיים, כך שהכל שם".
חפיפה בין המקרא - לשטח
מזר מוסיפה כי "בעניין המלך חזקיהו, זה משתלב באופן מרשים עם
התיעוד החיצוני למקרא, כמו הדו"חות האשוריים שבהם המלכים האשוריים מתפארים", ולדברי מזר,הם מספרים בדיוק את אותם הדברים שהמקרא מספר והארכיאולוגיה מאשרת אודות המלך חזקיהו.
עם חשיפת הממצא סיפרה מזר, כי "הסמלים על טביעת החותם מעידים שנעשה שינוי בערוב ימיו של חזקיהו כאשר סמלי השלטון הממלכתי וסמלו של המלך השתנו מדגם של חרפושית (חיפושית זבל) מכונפת - סמל של עוצמה ושלטון - לדגם של שמש מכונפת, סמל המדגיש את החסות האלוהית המקנה לשלטון את עוצמתו - דבר שרווח גם במזרח הקדום ואף שימש כסמל השלטון למלכי אשור".
על פי החוקרים, השינוי והכנסת סמל החיים מחזקים את ההשערה שחזקיהו הבריא ממחלת השחין שאיימה על חייו, כך שסמל החיים הפך למוחשי מאוד עבורו (704 לפנה"ס). "התחושה היא שחשפנו וגילינו רק את ההתחלה. אני מניחה שבהמשך תתבצע עבודה נרחבת. זה לא רק לדור שלנו. בירושלים צפונות תגליות רבות, ואני מניחה שיישאר עוד מספיק גם לדורות הבאים".
הנשיא: "מתרגש כירושלמי בן ירושלמים"
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, שעודכן בדבר הממצא הנדיר
והמיוחד, ביקש לראותו במו עיניו ונסע אל האתר ב"ארמון המלך דוד" בגן הלאומי עיר דוד שליד הכותל, בתום פגישת העבודה האחרונה במשכנו היום. "זו תגלית מסעירה", אמר הנשיא. "היא מרגשת אותי במיוחד כירושלמי בן ירושלמים".
הנשיא הוסיף: "זכינו לחזות בירושלים בירתנו, בימים ההם - בזמן הזה. ההיסטוריה של העיר מורכבת מתגליות שכאלו, שעמדו במבחן ההיסטוריה, שמוכיחות לעולם כולו כי רק פה יכולנו לבנות את ביתנו. גילוי שכזה מחזק את תחושת השייכות שלנו אל בני עמנו שחיו כאן לפני שנים רבות", אמר.
צוות החפירה בראשות ד"ר אילת מזר מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, סיפר לנשיא על המיקום בו אותר החותם והציג לו את הכיתוב "לחזקיהו (בן) אחז מלך יהודה" הטבוע בו. הנשיר הודה לחוקרים, וכינה אותם "חבורה סבלנית ומיוחדת".
לפנייה לכתב/ת 
