הניצחון העצוב של מאי - אחרי מותה

בקשתה של מאי התקבלה. השבוע נחתמה פרשיית מאי פלג ז"ל הטרנסג'נדרית שהתאבדה, עת פוזר אפר גופתה בחוף ימה של תל אביב לאחר שקבע בית המשפט העליון לשרוף את גופתה כפי שהורתה בצוואתה בניגוד לעמדת אמה הביולוגית שדרשה לקבור אותה בקבורה דתית.

קביעת בית המשפט הייתה נצחון קטן ועצוב למאי פלג ז"ל ששמה קץ לחייה לאחר שנסיבות חייה הקשות סחפו אותה מטה. פלג הבינה את זהותה המגדרית כבר בילדות, היא חיה שנים בפנימיות וברחוב, התמכרה לסמים ולאלכוהול, נישאה והביאה שני ילדים לעולם, היא התמודדה עם פגיעות נפשיות, עם התעללויות מיניות ועם פיברומיאלגיה, מחלה ניורולוגית קשה.

על אף הקשיים היא עמדה בראשות הבית הפתוח והייתה הטרנסג'נדרית הראשונה שעמדה בראשו של ארגון גאה מחוץ לתל אביב, היא הקימה קבוצות תמיכה לנפגעי נפש, חולי פיברומיאלגיה וטרנסג'נדרס וניהלה את פאב ה"מקווה" בירושלים. בת 31 הייתה במותה. סיפורה של מאי פלג העלה על פני השטח את המציאות העגומה בה חיים ומתים טרנסג'נדרס בישראל ואת זו שאנו עוד עלולים להתגלגל אליה.

קיראו עוד

הטרנסג'נדר הצעיר בעולם: בת 5 הפכה לבן

"מגיל 4 ידעתי: אני אישה בגוף הלא נכון"

(צילום: עידו ארז)

לפני הכל צריך לדאוג לסביבה בטוחה

"הסיפור של מאי פלג משקף בצורה מסוימת, אנחנו נופלים בין הכיסאות וזו דוגמה קיצונית לכך", מודה אלישע אלכסנדר מנכ"ל עמותת מעברים לטרנסג'נדרס "הקשיים מול שירותי מדינה זה בדיוק איפה שטרנסיות וטרנסים נופלים בין הכסאות. למשל טרנסית בהוסטל שהמטפלים שלה אומרים קודם נטפל בסכיזופרניה, נניח, ואחר כך נתיחס לזהות המגדרית. כל עוד הם לא יתייחסו אליה כאשה, ידאגו לסביבה בטוחה - שום מסגרת וטיפול לא יסייעו לה באמת. חייבים להנגיש את כל שירותי המדינה לקהילה הטרנסית. בריאות הנפש, הרווחה, החינוך, הבריאות".

נורה גרינברג היא פעילה ותיקה לזכויות הציבור הטרנסג'נדרי בישראל, יועצת ותומכת לטרנסג'נדרס ובני משפחותיהם. "הבעיה היא קודם כל חברתית זה מתחיל בחוסר הבנה בסטיגמה בהדרה דרך הפליה במקומות עבודה שזו מכה מאוד רצינית וכמובן אלימות.

"אנחנו ציבור קטן ובחלקו הגדול מוחלש וכתוצאה מזה נמנעת גישה למשאבים חברתיים שנחשבים מובנים מאליהם החל ממשפחה וכלה בהתנהגות של גורמי ציבור כמו שוטרים או פקידים במשרדי ממשלה. הפליה בעבודה היא מכה חמורה שאנחנו מתמודדים איתה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הראתה סקר שהצביע על 68% שספגו הפליה במקום העבודה. גם אם נניח שזה פחות, עדיין מדובר בתופעה שכיחה שמתבטאת מבדיחות על חשבונם ועד לפגיעה מילולית ותוקפנות.

(צילום: עידו ארז)

יחד עם זאת הקושי הכי גדול שעומד בפני הציבור הטרנסג'נדרי היום היא התפתחות מדאיגה ביחס של מדינת ישראל שהוא ממש נסיגה שהופכת אותה לאחת הגרועות ביחס שלה אלינו ונוגעת בהכרה בזהות. אני עתרתי לבג"צ יחד עם אנשים נוספים בשנה שעברה נגד שר הפנים בדרישה שיבטל את הדרישה לניתוח לשינוי מין כדי לשנות את סעיף המין בתעודת הזהות והמדינה הקימה ועדה שהציגה תנאים מאוד מגבילים ופוגעניים ביחס לזכויות יסוד של אנשים טרנסג'נדרס שקובעים שרק מי שחי שנתיים בזהות היעד יוכל לפנות למשרד הפנים, בתנאי שהוא מעל גיל 18 ויצטרכו לעבור הערכות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות ואין לדברים האלו אח ורע בכל העולם. אנחנו כמובן מתנגדים לכך ומגבשים דרכי פעולה מול המדינה. אלו דברים שפוגעים בזכות לאוטונומיה לפרטיות ולשויון. זאת מדיניות שמתייחסת לטרנס כאל חולי נפש וזה לא משרת שום תכלית חוקית".

"טרנסג'נדרים לא סובלים ממחלה פיזית או נפשית"

נינה הלוי היא מתנדבת בפרויקט גילה להעצמה טרנסית ומשמשת כנציגת הציבור בו​ועדה לניתוחים לשינוי מין של משרד הבריאות שם היא פה לקהילה במקום שקובע זכאות למימון וקביעת תורים להתאמה המגדרית, ועדה שבמדינות מתקדמות כלל איננה קיימת מתוך ההבנה שלאדם זכות לאוטונומיה ולהגדרה עצמית ללא התערבות המדינה.

"כבר מתוך שמה של הוועדה​ אפשר להבין שאנחנו בצרות, 'שינוי מין' הוא מושג שאבד עליו הכלח, הנובע מתפיסה פטרונית שעדיין באה לידי ביטוי במערכת - אנשים טרנסג'נדרים אינם סובלים לא ממחלה פיסית ולא מהפרעה נפשית, ואין למקצועות הרפואה כל עניין או מנדט 'לשנות' אותם. אנשים טרנסג'נדרים פונים לעזרתה של הרפואה כדי שתסייע להם להתאים את גופם לתחושת הזהות שלהם, ולמערכת בריאות הנפש כדי שתתמוך בהם ותקל על המצוקות שהם חווים כפרטים בציבור מופלה, מודר ומשולל זכויות.

"התורים לניתוחים הם מאוד ארוכים ויכול​ים​ להגיע ​לשנה וחצי ויותר יחד עם הזמן של הוועדה מדובר בשנתיים עד שנתיים וחצי. למרות שמספר הפונות/ים לוועדה גדל מאד עם כניסת הנוהל החדש עדיין מתבצע רק ניתוח תחתון אחד בחודש​ והתור, שהיה תמיד ארוך, התארך מאד. ראוי גם לציין שכרגע נערכים בשיבא ניתוחים ​מזכר לנקבה בלבד, ניתוחים מנקבה לזכר לא מתבצעים בארץ בשלב זה.

"תכלס זה עינוי. יש רופאות ורופאים בוועדה שהם אנשים טובים מסורים ומקצועיים,​ אנשים שבאמת ערים למצוקתה של הקהילה שלנו ורוצים לסייע,​ אבל כל המסלול של הועדה וההתנהלות שלה מאוד ​קשים ושוחקים, ולכן מי שהפרוטה בידיו יי​סע לחו​"​ל ו​יעבור את ניתוחי ההתאמה המגדרית ​על חשבונו.

בשום מקום לא מוגדר במשרד הבריאות מה הם הניתוחים ​'לשינוי מין​' אנחנו ​נאבקים להכליל בתוך הסל הזה כמה שיותר תהליכים שיכולים להקל על מצוקתם של אנשים שונים מגדרית. במקרים רבים, אנחנו ​נאלצים לנהל מול קופות החולים מאבק על הכיסוי לניתוחי התאמה מגדרית, אף שאושרו על ידי הוועדה​ מדהים לראות שלמרות שהו​ו​עדה קיימת ​כבר ​30 שנה​,​ עדיין כל אחת וכל אחד שנכנסים לתהליך ​עדיין נאלצים לנהל את מלחמתם לבד.

"המערכת מצליחה לשמר את עצמה יפה במצב של אפס למידה​ בהתחשב בכך שלפי מחקרים עדכניים, אנשים שונים מגדרית ​מונים כ-0.3% באוכלוסיה, כך שבמדינת ישראל יש כ-24,000 מאתנו, בהחלט נשמרת כאן רמה מרשימה של בורות מערכתית והיעדר פתרונות. גם כיום, יש מעט מאד רופאים ומטפלים המכירים את הסוגיות שלנו ויודעים כיצד לסייע. למרבה הצער, רובם גם נמצאים באזור המרכז, וטרנסג'נדר החי בצפון או בדרום נאלץ, כמעט תמיד, להגיע לאנדוקרינולוגית באיכילוב ולמנתח בתל השומר.

​"למרות הנראות ההולכת וגדלה של הקהילה שלנו, והאהדה הגוברת שאנו מצליחות לגייס, לפחות בתקשורת, אסור לטעות: טרנסג'נדריות וטרנסג'נדרים מוחלשים בתחומים שונים" מבהירה נינה "​גם כיום, במקרים רבים, אנשים שונים מגדרית מועדים לאבד את העורף המשפחתי והקהילתי שלהם, מודרים מהשכלה​,​ ת​עסוק​ה ​ודיור​,​ ו​עקב ​הנוקשות של נוהל שינוי סעיף המין​ בתעודת הזהות​​,​ ​נאלצים להתנהל בעולם עם מסמכי זיהוי שאינם תואמים למופע המגדרי שלהם וחווים מצבי ​הטרדה ואף סיכונים ממשיים עקב כך".

(צילום: עידו ארז)

המשפחות לא תומכות בבני הנוער הטרנסג'נדרים

גורם מספר אחת הוא משפחות בלתי תומכות. חלק מהילדים האלה נתקלים בחוסר תמיכה ולפעמים זורקים אותם מהבית. משרד החינוך לא מדגיש מספיק נושאים של מיניות, מגדר ויחסים בין המינים והרבה פעמים רק אם יש בבית הספר ילד או ילדה טרנסים אז נאלצים לעשות את זה.

הקשיים לא ניכרים רק בתחומי הבריאות הרווחה והחינוך כי אם גם בזכות לחיות במרחב בטוח. בדוח תמונת המצב של האגודה לזכויות האזרח לסיכום השנה שעברה הוקדש תת- פרק ל'טרנספוביה בחסות המשטרה' "המשטרה, האמונה על הגנת האזרחים, "כיכבה" בחלק מהאירועים שדווחו" נכתב בדו"ח ובו סופר על תקיפה אכזרית של אשה טרנסג'נדרית על ידי חיילי צהל ומשמר הגבול שלדברי חברות הקהילה מדובר ב"מסורת" בחיל. העוד ע"פי הדו"ח, המשטרה נאלצה בהוראת בית המשפט להתנצל בפני אשה טרנסג'נדרית שהורחקה מעזרת הנשים שבקבר רחל.

השנה הותקפה טמירה ברין בבית קפה בקרית חיים, כשכתבי ynet ביקשו את תגובתה של המשטרה לאירועים ההתייחסות לטמירה הייתה בלשון זכר. 19% מהדיווחים למרכז ניר כץ למאבק בלהט"בופוביה הם דיווחים של טרנסג'נדרים, אחוז גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסיה. אחת מהקורבנות המצוינות בדוח המרכז היא אשה טרנסג'נדרית אשר הותקפה בביתה לאחר שחלונותיו נרגמו באבנים, על אשה טרנסג'נדרית אחרת נזרקו אבנים עת שהלכה ברחוב בעיר רמלה וכן סיפורים רבים נוספים על התעמרות ואלימות.

"נתוני מרכז ניר כץ מראים שהקהילה הטרנסג'נדרית היא החשופה ביותר גם לתקיפות חמורות וגם להפליה והדרה במקומות העבודה" אומר ד"ר גיל פישהוף העומד בראש המרכז "חשוב לציין שהאירועים מתרחשים בכל הארץ וגם בת"א. הנתונים של מרכז ניר כץ לאורך כל שנות פעילותו מראים שהמקרים שאליהם חשופים טרנסג'נדרס חמורים יותר מבחינת עוצמת הפגיעה".

(צילום: עידו ארז)

"במפגש עם המשטרה הנתונים חמורים. פעמים בעת הדיווח על פגיעה או תקיפה חווים השפלה והתייחסות במגדר לא תואם ואנחנו למדים שדיווחים רבים שמגיעים למרכז ניר כץ לא דווחו כלל למשטרה על אף חומרתם. אנחנו מלווים ותומכים בעידוד וליווי של פנייה למשטרה".

ד"ר גילה שטופלר היא חברת הנהלת האגודה לזכויות האזרח ומרצה למשפט חוקתי וזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן "אם נסתכל קדימה מה עלול לקרות מהתחזקות מגמות דתיות בנושא של זכויות טרנסג'נדרס אז למשל כעת מקודמת הצעת חוק של הבית היהודי לפיה על בית המשפט להכריע לפי עקרונות המשפט העברי בכל עניין בו אין חקיקה או פסיקה מפורשת.  

משפחתה של מאי פלג עתרה נגד שריפת הגופה שלה ואחת מהטענות בעתירה היתה שעל פי המשפט העברי אסור לשרוף גופה ולפזר אותה בים ללא מקום קבורה. ביהמ"ש דחה את הטענה בנימוק שאף כי החוק הישראלי אינו מסדיר את הנושא, הרי שאין שום דבר בחוק האוסר על שריפת גופה ולכן יש לכבד את רצון הנפטרת. אם הצעת החוק תעבור התוצאה תהיה שכשאין תשובה בחוק הישראלי הולכים לפי המשפט העברי ולפיו אסור לשרוף את הגופה ולפזר את אפרה ובימ"ש לא יכול לפסוק כפי שפסק. זו דוגמה טובה לנזק של התיקון הזה לחוק: בכל מקום שתתעורר שאלה לגבי זכויות טרנסג'נדרים שאין לה תשובה ברורה בחוק נצטרך להקיש מהמשפט העברי. התיקון נראה תמים אך הוא מאוד לא תמים. זה יחייב את כל בתי המשפט לסטנדרט דתי.

"אם הצעת חוק כזו, המקודמת על ידי סיעה מרכזית בקואליציה וששרת המשפטים תומכת בה, או הצעות דומות לה, תעבורנה, אז בהחלט כן. הנה דוגמה קונקרטית. ככל שתחום יותר פרוץ, ההסדרה החוקית שלו פחות ברורה והעמדות של המשפט העברי לגביו יותר שמרניות הסכנה בסעיף כזה היא יותר גדולה והתחום של זכויות טרנסג'נדרים הוא בדיוק כזה".