שליש מהמתאבדים בישראל - עולים
4,806 בני אדם התאבדו בין השנים 2013-2000. דו"ח מדאיג שהוצג בוועדת הקליטה של הכנסת חשף כי שליש מהם הם עולים מברית המועצות ומאתיופיה. חברי הכנסת הזהירו: העולים - קורבן של הרפורמה בבריאות הנפש
נתונים מדאיגים: שליש מההתאבדויות בישראל בין השנים 2013-2000 היו של עולים. כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע שהוצג היום (ד') בדיון בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. הדיון התכנס על רקע הרפורמה בבריאות הנפש שנכנסה לתוקף ב-1 ביולי ובמקביל לשביתת הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים במרפאות הציבוריות והתחנות לבריאות הנפש שהחלה השבוע.
על פי הנתונים, כרבע מהמתאבדים היו עולי ברית המועצות לשעבר שעלו משנת 1990 ובין 3 ל-8 אחוזים היו עולי אתיופיה שעלו משנת 1980. באותן שנים נרשמו 4,806 התאבדויות בישראל, מתוכם 1,658 התאבדויות בקרב עולים בגיל 15 ומעלה המהווים 34.5% מכלל ההתאבדויות בשנים הללו. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולי אתיופיה מהווים 1.75% מהאוכלוסייה ועולי חבר העמים מהווים כ-13% מהאוכלוסייה.
עוד עולה מהנתונים כי 77.9% מההתאבדויות בקרב עולים באותן השנים היו של ילידי ברית המועצות לשעבר שעלו משנת 1990, ו-16.6% של ילידי אתיופיה שעלו משנת 1980. במהלך שנת 2013 היו 117 התאבדויות של עולים, שהם כ-32% מתוך כלל ההתאבדויות בשנה זו, 100 של ילידי ברית המועצות לשעבר, ו-15 של עולי אתיופיה.
תחת הכותרת "הפגיעה הצפויה בטיפול נפשי לעולים ובני עולים במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש" דנה היום הוועדה באיכות הטיפול הנפשי שמקבלים העולים לפני הרפורמה בבריאות הנפש ואחריה. יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), הדגיש כי אמנם העברת שירותי בריאות הנפש לקופות החולים במסגרת הרפורמה מטרתה הנגשת השירותים לאזרח, אך רבים לא יוכלו להסתייע במקרים קלים, שבהם נצרך טיפול קצר.
"עולים רבים חווים משבר הגירה, אך חוששים להיות מתויגים כבעלי בעיות בבריאות הנפש", אמר ח"כ נגוסה. "כך הם נמנעים מפנייה לטיפול, ובמיוחד משום שאין ביכולתם לממן בעצמם טיפול נפשי פרטי. על פי הנתונים, אין מתורגמנים בקופות חולים וקיים קושי רב לעולים רבים לקבל טיפול גם במסגרת הרפורמה. על משרד הבריאות וקופות החולים לגייס באופן מיידי מטפלים דוברי שפות".
"מעבר בין ארצות הוא טראומטי"
צח בן יהודה, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציין כי במסגרת הרפורמה הועברה האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש מידי הממשלה לידי קופות החולים, וזאת ללא שינוי בזכאויות או בתנאים שהיו קיימים לפני הרפורמה.
לפי נתוני המסמך שחיבר בן יהודה, שיעור העולים מתוך כלל המאושפזים הפסיכיאטריים עמד בשנת 2010 על 8.81% ואילו בשנת 2014 שיעורם עמד על 5.12% מסך כל המאושפזים. שיעור העולות עמד בשנת 2010 על 9.85% ובשנת 2014 הוא עמד על 5.68% מסך כל המאושפזות.
עוד עולה מהמסמך כי בעבר הצהיר משרד העלייה והקליטה שבמסגרת תקציב תכנית החומש השקיע כמיליון שקלים לטובת 11 עובדים סוציאליים דוברי אמהרית במרכזי בריאות הנפש של משרד הבריאות. מנתוני משרד הבריאות עולה כי במסגרת התוכנית להעסקת עובדים סוציאליים יוצאי אתיופיה במערך בריאות הנפש נקלטו 9 עובדים סוציאליים בהיקף חצי משרה כל אחד בלבד.
לדברי ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) מעבר מארץ אחת לשנייה הוא טראומטי ונמשך שנים. "העולים חשים בדידות, געגועים, דיכאון, קשיי הצלחה, קשיי הסתגלות, פערי-תרבות ועוד. החשש והקושי להיות מתויגים כבעלי אבחון פסיכיאטרי בגלל פנייה לטיפול עקב תופעות אלו – רק מגבירים אותן". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הזהיר כי "העולים הם קורבן של הרפורמה הזאת".
דני בודובסקי, מנהל אמבולטורי לבריאות הנפש במשרד הבריאות, השיב כי קופות החולים מחויבות להציע טיפול חינם במרפאה ומאז הרפורמה בבריאות הנפש ניכר גידול משמעותי במספר הפונים, צמצום ניכר בזמן ההמתנה, זרימת מידע בין רופאים, מרפאות חדשות ושיטות חדשות לטיפול.
חנה שטרום כהן, יו"ר הפורום הפסיכולוגי, הזהירה כי "משרד הבריאות מוליך שולל" ואמרה: "לא יהיו כאן פסיכולוגים בעוד כמה שנים". אשר רחמים, מהמרכז הישראלי לטראומה, טען כי בני הקהילה האתיופית לא מוצאים מענה לבעיותיהם.
"גם השירותים הקיימים כיום אינם נגישים לנו", אמר רחמים. "אסור לנו להתעלם מכך שבכל בית יש אדם אחד לפחות שנמצא במצב נפשי לא פשוט. המשפחות לא יודעות כיצד להתמודד עם זה, ומי שלא רואה את הקשר בין מצב נפשי לבין מצב העוני, מפספס עניין משמעותי".
לפנייה לכתב/ת 
