שר החוץ הצרפתי: הסכם האקלים - נקודת מפנה היסטורית
בתום ועידת פריז נערכים בבירה הצרפתית לאישור ההסכם שגובש להפחתת פליטת גזי החממה. השר פביוס מסר, כי הנוסח הסופי יגביל את ההתחממות הגלובלית הרבה מתחת ל-2 מעלות צלזיוס, ואולי אף 1.5 מעלות. לדבריו, ההסכם יהיה "נקודת מפנה היסטורית" אם יאומץ בידי המדינות
ועידת האקלים השנתית של האומות המאוחדות בפריז, מסתיימת לאחר שבועיים בהשגת הסכם שנועד להיאבק בשינויי האקלים ולהפחית את פליטת גזי החממה. שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, שהוביל את השיחות מסר בצהריים (שבת) במסיבת עיתונאים בה הוצגה הטיוטה הסופית של ההסכם, כי הנוסח הסופי הוא שאפתני ומאוזן. לדבריו, אם ההסכם יאומץ יהווה "נקודת מפנה היסטורית" בניסיון לשמור על עליית הטמפרטורות בעולם מתחת ל-2 מעלות צלזיוס. ההסכם גובש לאחר מו"מ ממושך שנמשך עד השעות הקטנות של הלילה, לאחר שצוותי המו"מ והשרים עמלו על ניסוחו.
החברות הישראליות שמנסות להציל את העולם
השר גבאי בפריז: ישראל תסייע בפיתוח טכנולוגיות
לדברי שר החוץ הצרפתי, ההסכם, שכמעט 200 ממשלות נדרשות כעת לאשרו, מהווה את "האפשרות הטובה והמאוזנת ביותר". פביוס הוסיף, כי ההסכם מבקש להשאיר את עליית הטמפרטורות בעולם "הרבה מתחת" ל-2 מעלות צלזיוס, ואם אפשר גם להגביל אותה ל-1.5 מעלות. דברים אלה זיכו אותו במחיאות כפיים סוערות. "היום זה רגע האמת", הדגיש השר הצרפתי.
נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, אמר במסיבת העיתונאים כי ההסכם הוא "הזדמנות לשנות את העולם". הוא קרא למדינות לאמץ את ההסכם: "עלינו לקחת את הצעד האחרון, הצעד שיאפשר לנו להשיג את המטרה. וזה יהיה צעד מכריע".
ועידת האקלים נמשכה כמעט שבועיים והשתתפו בה כ-150 נשיאים וראשי מדינות, בהם נשיא ארה"ב ברק אובמה, ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. חשיבות מרכזית ניתנת לנכונותן של המזהמות העיקריות - כולל ארה"ב, סין והודו, לחתום על ההסכם.
ההסכם מחייב את המדינות להפחית את פליטת גזי החממה שלהן, על מנת לעמוד ביעד עליית הטמפרטורה שנקבע. בנוסף, הטיוטה האחרונה של ההסכם מכילה כללים לשקיפות ומעקב אחר ההתקדמות. כמו כן, ההסכם נועד לסייע למדינות הנפגעות ביותר משינויי האקלים. לפני שש שנים, בוועידת קופנהגן, הבטיחו המדינות העשירות לגייס בכל שנה 100 מיליארד דולר, החל משנת 2020, כדי לסייע מדינות המתפתחות לבצע את השינויים הנדרשים בתחום האנרגיה, ולהתמודד עם השלכות ההתחממות הגלובלית. אולם עדיין לא ברור כיצד יגויס הכסף, והמדינות המתפתחות דורשות התחייבות להגדלת הסכום אחרי 2020.
סוגיה חשובה נוספת היא כיצד לפצות את המדינות המתפתחות שייפגעו במיוחד מההתחממות הגלובלית, למרות שהנזק שהן גרמו הוא נמוך ביותר. בוושינגטון חוששים, כי דרישה לפיצוי עלולה להעמיד חברות אמריקניות בפני הליכים משפטיים עתידיים.
אובמה: אנחנו מסכימים כי עלינו לפעול
נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, שהיה ראשון הנואמים בפתיחת הוועידה, אמר כי הטרור וההתחממות הגלובלית הם שני אתגרים שהעולם צריך להתמודד איתם, "מפני שאנחנו צריכים להשאיר לילדים שלנו עולם טוב יותר, נקי מטרור ומאסונות". הנשיא הצרפתי קרא לחתום בסיום הוועידה על הסכם להפחתת הפליטות של גזי החממה.
בהמשך נאם הנשיא אובמה, שאמר: "כמנהיג הכלכלה הגדולה בעולם ומייצרת הזיהום השנייה בגודלה... ארה"ב לא רק מכירה בתפקידנו ביצירת הבעיה הזו, אלא גם מאמצים את האחריות שלנו לעשות משהו בקשר לזה". אובמה ציין, כי ארצו וסין, שתי המדינות המזהמות ביותר בעולם, מודעות לאחריות שלהם לנזק. "אנחנו מסכימים כי עלינו לפעול", אמר בפגישתו עם נשיא סין שי ג'ינפינג.
מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, אמר בפתח הוועידה כי יש לעשות יותר ויותר מהר כדי למנוע מכדור הארץ להתחמם ב-2 מעלות.
המשלחת הישראלית לוועידה הורכבה מכ-70 משתתפים מכל מגזרי המשק. המשלחת המגוונת כוללת נציגות של הממשלה - משרדי הגנת הסביבה, החוץ, הכלכלה והאנרגיה - השלטון המקומי, התעשייה, האקדמיה, החברה האזרחית, הארגונים והירוקים ועוד. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, אמר בפתיחת הוועידה: "ישראל מגיעה לוועידה עם יעדים דרמטיים להפחתת פליטות גזי החממה וזיהום האוויר שיכולים להצעיד את המשק שלנו להתבססות על אנרגיות נקיות יותר כמו גז ושמש במקום דלקים מזהמים. הפתרון המרכזי שאנחנו כממשלה צריכים לקדם הוא גז טבעי במחיר סביר שיגרום לתעשייה ולתחבורה להשתמש בו".
30 השנים החמות ביותר
ההתחממות הגלובלית היא תופעה של עלייה מתמדת בטמפרטורת כדור הארץ המיוחסת להצטברות של עודף של גזי חממה באטמוספרה. גזי חממה הוא כינוי לגזים הנמצאים באטמוספירה ובולעים ופולטים קרינה אינפרה אדומה. קרינה זו משתחררת מפני כדור הארץ לאחר שקרינת השמש פגעה ונספגה בהם באופן חלקי וזמני. גזי החממה, מחזירים חלק מהקרינה המשתחררת מפני כדור הארץ ולמעשה כולאים את האנרגיה (החום) סמוך לפני כדור הארץ, כמו בחממה, וגורמים לכך שהטמפרטורה על פני כדור הארץ תאפשר חיים, ומכאן חשיבותם.
יחד עם זאת, כאשר ריכוז גזי החממה באטמוספירה גבוה מדי, כמות האנרגיה הכלואה בין שכבת גזי החממה לבין פני כדור הארץ גבוהה יותר ולכן הטמפרטורה עולה, תופעה המכונה התחממות גלובלית. הטענה המקובלת כיום היא שמאז תחילת המהפכה התעשייתית הפעילות האנושית היא זו שאחראית לפליטה מוגברת של גזי חממה ולתופעת ההתחממות הגלובלית.
הפאנל הבינלאומי לשינוי אקלים של האו"ם דיווח כי בין השנים 1880 ל-2013 הייתה עלייה ממוצעת של 0.82 מעלות צלזיוס. המספר הזה אולי נראה זניח, אבל יש לו השפעה משמעותית על מזג האוויר בעולם. כמו כן, ההתחממות על פני היבשה גבוהה מזו שעל פני הים, והעלייה הממוצעת בטמפרטורה על פני היבשה מגיעה לכ-2 מעלות צלזיוס. בנוסף, 30 השנים האחרונות היו החמות ביותר מאז החלו המדידות לפני 140 שנה, ובסוכנות מזג האוויר של האו"ם הודיעו כי חודש אוקטובר האחרון והשנה שתסתיים בקרוב הם ללא ספק החמים ביותר בהיסטוריה.
לפנייה לכתב/ת 
