היום שבו הבנתי שאני פסול, כי יש לי אייפון
החבר שלי הודיע שלא יוכל לבקר אצלי יותר, וגם בתו לא תשחק עוד עם בתי. הסיבה: יש לי מכשיר טלפון "טמא". בבית הכנסת השכונתי תלו שלט כי בעל מכשיר סמארטפון לא יוכל לעלות עוד לתורה, וקונטרס שחולק הזהיר אפילו משהייה בחדר אחד עם מחזיקי הסלולר ה"לא כשר". ככה מחליקים במדרון הפונדמנטליזם
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ג' גם הודיע לי, בצער צריך להודות, כי לא יוכל לאפשר עוד לבתו, בת כיתה של בתי, לשחק איתה. מאותה סיבה. ''תבין אותי'', אמר.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מעמנואל שריקי ועד מים ביאליק: הדוסיות והדתל"שיות של הוליווד והסביבה
- הלהט"בים הדתיים נחשפו: "רבנים ממשיכים לעודד 'טיפולי ההמרה'"
- חילונים, תירגעו: אנחנו לא מתכננים להשתלט על המדינה/ עינת ברזילי
הפצרתי, הבטחתי ש"לא נעשה שימוש בטלפון לאתרי 'תועבה', תוכל לבדוק", אבל הוא סירב. הוא ציין כי הרבנים, גדולי הרבנים, אוסרים על כל שימוש בטלפון או באינטרנט שאינו "כשר", ומכנים את החזקתו "ייהרג ובל יעבור", והוא לא מוכן "להסתבך".
"הרבנים דיברו באופן ברור ביותר על מי שמחזיק מכשיר שאינו כשר", הוא קבע, ואני יצאתי לבדוק את מקורותיו של ידידי, אולי לשעבר, וגיליתי כי הוא יודע על מה הוא מדבר. לפני כמה שבועות האחרון הופצו בריכוזים החרדיים עשרות-אלפי עותקים של חוברת הנושאת את הכותרת: "בירור הלכה בדין פסול עדות במחזיקי המכשירים האסורים''.
המון "ערווה" ו"עריות" סביב דיוני הסמארטפונים
לפי המסקנה העולה מן הבירור ההלכתי, יהודי הנושא עמו מכשיר טלפון "אסור" – כזה שאינו מסונן מפני
גישה לאינטרנט - אינו יכול לשמש כעד בהליך משפטי או דתי, כשהכוונה בעיקר היא לטקסי גטין וקידושין.
בשער החוברת נכתב: "אם עד עתה היה נדמה לנו כי דברי הרבנים וגדולי הדור, ביחס למחזיקי האייפונים למיניהם - הפסולים לעדות – נאמרו כמטאפורה בעלמא... לכשנעיין בדברים הבהירים שבקונטרס, ניווכח כי חומרת הדברים מעוגנת ביתדות של חז"ל, ו'אין להיכן לברוח'".
לפי מחברי הקונטרס, מי שמתעקש להמשיך לעשות שימוש בטלפון ה"פרוץ", עלול לעבור על שבעה איסורים הסובבים בעיקר סביב האזהרה להימנע מאיסור "ערווה". המינוח הזה, וגם "עריות", נוכח מאוד בדיון סביב הטלפון הכשר.
"אתה יודע שאתה נחשב ל'פרוץ', ואסור לאישה להתייחד אתך ועם עוד גבר?" שאל אותי החבר ברצינות. בדקתי, צודק. קיים פרסום הלכתי כזה. על פיו, מי שמחזיק במכשיר "לא כשר" נחשב ל"פרוץ" מן ההיבט המיני, וחל על נשים האיסור לשהות עמו בחדר סגור גם כאשר יש שם אנשים נוספים. כלומר, אסור להיות אתי בחדר סגור. אני מסוכן כי יש לי אייפון.
לא לעלות לתורה, לא לתקוע בשופר
והאיסור ההלכתי פונה לערוצים נוספים: בבית הכנסת השכונתי פורסם כי מי שנושא "מכשיר שאינו כשר" אינו רשאי לעבור לפני התיבה (כלומר, לשמש כחזן), ואף לא לעלות לתורה. בהמשך דרשה מודעה שנתלתה מעל לראשו של החזן, כי על הגבאים לאכוף את הכלל הזה.
פוסק בכיר מבני ברק נשאל האם בעל "אייפון" (שם קוד לכל מכשירי הסלולאר שאין עליהם חותמת כשרות בד"צ), רשאי לתקוע בשופר. הוא השיב כי ''אפילו בדיעבד לא יצא ממנו, ויחזור ויתקע פעם שנייה".
אב בית דין מוכר גם כן ברחוב החרדי, נשאל האם יש להשיב מכשיר "טמא" שנמצא ברחוב לידי בעליו, ולקיים את מצוות השבת אבידה, והשיב ללא כחל ושרק: "המוצא מכשיר תועבה כאייפון או בלקברי, יסלקם לפח הזבל מפני הסכנה שבהם".
כרוניקה של פונדמנטליזם
תהיתי האם אני צריך להיפגע מן החבר? האם אני אכן טמא, פרוץ ופסול לעדות? מה זה אומר עלי
כאדם חרדי, או כמי שמשתייך, לפחות סוציולוגית, למגזר הזה?
"פונדמטליזם" הוא היצמדות לעיקרי הדברים, ליסודם, לטקסטים המקבלים קדושה, ומתקבלים כפשוטם. אין לפונדמנטליסטים יכולת לפרשן את הטקסט, או לעשות לו אדפטציה. הטקסט קדוש.
ההיצמדות של החבר שלי למכתבים ולפסקים של הרבנים, הובילה אותו להחריב - ללא בחינה פנורמית ומקיפה יותר - את הגשר שחיבר בינינו, כשבכך הוא פוגע בי ובמשפחתי. לא ניתן להאשים אותו, שכן הטקסטים של הרבנים גלויים וברורים, רק שההיצמדות שלו אליהם היתה אבסולוטית.
החרדים שלא מבינים מה זה סייג
אבל האם הרבנים התכוונו לדבריהם? האם מי שמחזיק אייפון מוטב לו שישליך עצמו לכבשן האש, כמו
היהודים במסעי הצלב שהוכרחו להמיר את דתם? האם יש רב כלשהו שחושב באמת שכל הגטין והקידושין שנערכו במדינת ישראל בשנים האחרונות, הינם חסרי תוקף - ומכאן שילדיהם ממזרים - רק בגלל שלרוב האנשים הדתיים במדינת ישראל יש מכשיר סמארטפון? מסופקני.
רב בכיר במודיעין עילית הסביר לי כי הדברים נאמרו "למגדר מילתא", ובעברית: כסייג וגדר. הפסקים אודות פסול לעדות, ואיסור שהייה עם גבר הנושא אייפון, נועדו כדי לסייג את המון העם מהמכשיר עקב ההשלכות שעלולות להיות הרסניות, בעיניהם - אך אין בכך איסור או פסול אובייקטיבי. רק שהפונדמנטליזם לא מבחין בגוונים של איסור. הוא נצמד לטקסט המקורי, ומתרעם באופן עמוק על כל ניסיון לרכך אותו.
מה שמפחיד בכל הקונספציה הזו היא לא העובדה שאיבדתי חבר, אלא ההכרה כי ישנם אנשים עם תפיסה זהה ביחס לטקסטים, רק שאופיים קצת פחות רגיש אף מזה של ג'. הם כבר לא יסתפקו בלאסור על בנותיהם להתחבר עם בנות "מחזיקי האייפון", או ימנעו מהם מלגשת לפני התיבה. הם כבר יפעלו נגדם באופן אקטיבי. הם יטפסו על סקלה חדשה, מפחידה, מסוכנת, כזו שבקצה שלה ממתין להם בחיוך רחב ובזרועות פתוחות יהודי בשם ישי שליסל.
