"מלחמת הכוכבים" החדש: תקווה ישנה חדשה
הסרט "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", לא יאכזב את הצופים הצעירים - דיסני דאגה לכך - וגם לא את הוותיקים. סצנות אקשן מרהיבות, דימויים יפהפיים וגיבורים חדשים וישנים הופכים אותו למהנה עבור כולם, אבל המעריצים האדוקים במיוחד יבחינו שהממד האפל הופקר. ללא פוליטיקה וללא נבל ראוי שייכנס לנעליו של דארת' ווידר, הכוח עבר לצד של הבידור
המלך ג'ורג' לוקאס מת, יחי המלך החדש. אבל האם הכוח חזק עם ג'יי.ג'יי. אברמס שירש אותו ב"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר"? תלוי את מי שואלים.
צ'ובאקה על השטיח האדום: פרימיירה בהוליווד
פפפפ פם: הכוכבים שרים את הפתיח
אם אתם נחשפים לתופעה יוצאת הדופן הזו לראשונה, הסרט השביעי בסדרה הוא סרט מבדר ומקפיץ - כזה שיכול לפתות אתכם להיכנס לעולם חדש ומלא מכל טוב (יש שיגידו לפתות אתכם לצד האפל של דיסני). אם צפיתם בסרטים הקודמים, סביר להניח שהנאתכם מובטחת גם הפעם, ולו רק בגלל המחוות מהילדות. גם אם אתם מעריצים נאמנים ואדוקים, סביר להניח שלא יהיה לכם על מה להתלונן. אלא אם כן אתם לוקחים את "מלחמת הכוכבים" יותר מדי ברצינות - כמוני.
אז איפה למקם את "הכוח מתעורר" בתוך שבעת סרטי הסדרה? זוהי שאלה מתבקשת נוכח הציפיות העצומות כל כך שליוו את יציאת הסרט - שחידש את ההתרחשויות בעולם המופלא שברא לוקאס אי אז ב-1977, ומאז הספיק לזהם אותו לדעת רבים עם הפריקוולים שלו.
ובכן, בניגוד ל"אימת הפנטום" שפתח את הטרילוגיה השנייה וגרם מפח נפש אדיר למעריצים, "הכוח מתעורר" אינו מאכזב. הוא מותח את המיתולוגיה המודרנית הזאת בדרך מושכלת בין אקשן ודרמה, בין המרחב הפרטי לגלקסיה עצומה רוויית תככים ומזימות. הוא בהחלט יכול להתמקם איפשהו בדירוג האיכות בין "תקווה חדשה", "האימפריה מכה שנית" ו"שובו של הג'דיי", לפני הפריקוולים. אבל הבעיה האמיתית נעוצה לא בעבר אלא בעתיד, בטרילוגיה החדשה שהוא פותח - אבל לכך נתייחס בהמשך, בלי ספוילרים.
"הכוח מתעורר" עומד לנפץ את כל השיאים הקופתיים בארצות הברית ובעולם - זה ברור. הציפייה חסרת התקדים לאתחול של "מלחמת הכוכבים" היא מקדם מכירות יוצא דופן, אבל כך היה גם במקרה של "אימת הפנטום" ב-1999 - סרט מושמץ על ידי כולם והצלחה קופתית אדירה. האתגר שעמד בפני אברמס לא היה פשוט. אין מה לחשוש מפלופ, אבל פוטנציאל האכזבה אצל המעריצים הוא גדול. בניגוד ללוקאס, שבתעוזה רבה, אולי מטופשת, טען את הפריקוולים שלו בתכנים פוליטיים אפלים, אברמס הולך פה על בטוח. למעשה, הוא הולך כל הדרך חזרה עד לסוף שנות ה-70 ו"מלחמת הכוכבים: תקווה חדשה" שהתחיל את הכל.
יש ב"הכוח מתעורר" את כל התבניות שעשו את הסרט פורץ הדרך ההוא לפלא הקולנועי שהוא עד היום. הקו העלילתי אינו שונה בהרבה, ומשובצות לאורכו סצנות דומות באופן חשוד לאלו מ"תקווה חדשה". לא מדובר ברימייק. למעשה, אברמס מסמן בגיבוי דיסני את הטריטוריה החדשה שמותירה את לוקאס מאחור כקיסר שהודח, כמו פלפטין שלו. במקרה של הבורא, האימפריה כבר לא תכה שנית. ואף על פי כן, אברמס ולורנס קסדן (תסריטאי שותף גם ב"האימפריה מכה שנית" ו"שובו של הג'דיי") מאמצים את המורשת העלילתית של הטרילוגיה הראשונית. יש פה המון מחוות שנוצרו בכוונת תחילה, אבל אפשר גם לחשוד בהם בחוסר יצירתיות - או אולי בחוסר תעוזה.
אפשר להבין את אברמס. גם הוא גדל תחת השפעת "מלחמת הכוכבים", גם הוא התבגר מאז, וגם הוא יודע מי הבוס החדש ומה הוא רוצה. אולפני דיסני רכשו את הזכויות על הפרנצ'ייז בתמורה לסכום אסטרונומי של ארבעה מיליארד פלוס כדי לייצר ממנו רווחים. רווחים גדולים. כדי לעשות זאת, הם צריכים לפנות לקהל הטבעי שלהם: צופים צעירים. ילדים ונוער שלא היו שם כשהטרילוגיה הראשונה יצאה. וספק אם זוכרים משהו מזו השנייה. "הכוח מתעורר" הוא הצוהר שלהם ליקום שהפך במשך השנים לחלק מחיי היומיום של הוריהם. ואכן, האיזון מופר ובחסות האולפנים הכל יכולים, הכוח נוטה לצד הבידורי בסרט הזה. הצד האפל מופקר. הוא רדוד יותר, פתייני פחות. מי שאינו מצוי בדרכי הג'דיי אולי לא יבחין בכך, וגם אם כן - יש פה סצנות אקשן מרהיבות ודימויים יפהפיים שיפצו על כך.
אפשר לראות את "הכוח מתעורר" כטקס החניכה של הגיבורים החדשים של הסדרה, שירשו את מקומם של אלו הוותיקים. לשם כך חוזרים למסך האן סולו (הריסון פורד בן ה-73), גנרל ליה אורגנה (לשעבר פרינסס ליה, היא קארי פישר בת ה-59) וצ'ובאקה (בגילומו של פיטר מייהו בן ה-71, כך מספרים לנו - לא שתוכלו לזהות). הם פה בשביל לעורר תחושות נוסטלגיה אצל המעריצים הוותיקים, וכדי להעביר את השרביט - או יותר נכון, את הלייטסייבר - לריי (דייזי רידלי בת ה-23) ופין (ג'ון בויגה בן ה-23), וגם פו דמרון (אוסקר אייזק). אלו הן הדמויות שייקחו את "מלחמת הכוכבים" הלאה. ואיתם הרובוט BB8, שבעצמו זוכה לברכת הדרך מ-C3PO ו-R2D2.
ריי ופין הם הגיבורים המרכזיים של הסרט. היא חיה בכוכב המדברי ג'אקו, שם היא מנסה לשרוד מאיסוף גרוטאות מחלידות, ואילו הוא סטורמטרופר שפיתח מצפון והחליט לערוק. הגורל מאחד ביניהם - או יותר נכון זהו BB8 שמחולל את המפגש. הוא נושא בתוכו מידע חדש בנוגע ללוק סקייווקר קשישא שנעלם - מידע שיש לו חשיבות עליונה הן למסדר הראשון בהנהגת סנוק שרוצה להשליט דיקטטורה בגלקסיה, והן לתנועת ההתנגדות שמובילה גנרל ליה אורגנה, ומבקשת להבטיח את המשך קיומה של הרפובליקה. אתם בטח זוכרים שהיא וחבריה נלחמו על כך כמורדים מול האימפריה בטרילוגיה הראשונה.
רובוט ובו מוצפן מסר חשוב, שנודד לו בנופים מדבריים אינסופיים בעוד סטורמטרופרים רודפים אחריו - מרגיש לכם מוכר? אם צפיתם ב"תקווה חדשה" בוודאי שכן. בזמנו R2D2 שיגר את לוק ואובי וואן קנובי להרפתקה על המיליניום פלקון, הפעם זהו BB8 שמשלח את ריי ופין. כמו לוק הצעיר (וגיבורים רבים רבים כל כך משלל מיתוסים בתרבויות שונות לאורך השנים), גם ריי היא נערה פשוטה שעוזבת את סביבתה הטבעית לטובת מטרה חשובה, לכאורה גדולה עליה, אבל כזאת שתשנה את הכל. פין הוא בסך הכל סטורמטרופר שערק ונס על נפשו, אבל האן סולו פה על תקן המנטור הזקן. הוא לא אובי וואן, הוא לא ג'דיי, אבל יש לו ניסיון בענייני הכוח. הוא מפעם באשתו לשעבר, וזה לא נגמר כאן.
האינטראקציה בין הצעירים לאלו המבוגרים מלאת דרמה, לעתים קלישאתית, וגם מחוות ובדיחות פנימיות באדיבות האן וצ'ואי. BB8 הוא מחולל ההומור העיקרי - במיוחד מהזן הילדותי, וריי זורמת איתו. זה מתחיל על הכוכב ג'אקו שמעורר געגועים לטטואין בשוטים מרהיבים במיוחד של הנוף המדברי ופגרי החלליות שקבורות בחולותיו, וממשיך במילניום פלקון המחלידה (אברמס אימץ את הגישה של לוקאס להפוך את הסביבה של הסרט למחוספסת, גסה ולא סטרילית - בניגוד לנהוג ביצירות מדע בדיוני ההוליוודית). בהמשך, עם התקדמות הסיפור - הצד המלודרמטי פוחת, וזה ההרפתקני עולה דרגה עד לקרב אוויר מרשים לצד מאבקים פנים מול פנים עם לייטסייברים.
הבעיה שמתעוררת ב"הכוח מתעורר", וככל הנראה בהמשך הטרילוגיה, היא הצד האפל הלא מפותח שלו. הלא ממש מפחיד. אדם דרייבר מייצג אותו בתפקיד קיילו רן - הנבל החדש, המעט סכיזופרני והלא מספיק מוצלח. הוא תוהה האם אי פעם יהיה רב עוצמה כמו דארת' ויידר, והוא צודק כשהוא מפקפק בעצמו. הוא לא חזק מספיק, לא מאיים מספיק, וגרוע מזה - מניעיו אינם ברורים. מה מושך אותו לצד האפל? אולי זו גחמה שלו. או של אברמס. זוהי נקודת תורפה די משמעותית כיוון שקיילו רן חשוב מאוד לעלילה, ויותר מכך לייצוג של האימה שהגיבורים - וגם אנחנו - אמורים לחוש במלחמה על הצדק והמוסר ורעיון החופש הדמוקרטי.
בכלל, הממד הפוליטי מוזנח פה לחלוטין. כל הידע שצברנו על קורות הגלקסיה, והתחקיר ההיסטורי שלוקאס הציג בפנינו בפריקוולים, כאילו נגנז. אנחנו מתחילים לגמרי מחדש כשלא ברור מה בעצם אירע מאז נפילת האימפריה וניטרול כוכב המוות בסוף "שובו של הג'דיי".
כל שאנחנו יודעים זה שבמקום האימפריה יש לנו את המסדר הראשון עם מנהיגיו תאבי השלטון (בראשם גנרל הוקס בגילומו של דואנל גליסון, שבסצנה מרשימה אחת כאילו מדמה את היטלר ב"ניצחון הרצון" של לני ריפנשטאל - שהשראתה ניכרת גם בסרטים הקודמים), במקום כוכב המוות יש לנו את הסטארקילר (שזה אותו דבר רק בגדול) ובמקום פלפטין יש לנו את השליט העליון סנוק, שדמותו המסתורית חסרת כריזמה והיא לוקה בעיצובה הדיגיטלי.
לזכותו של אברמס ייאמר שסנוק (בגילומו של אנדי סרקיס ב-motion capture), הוא מעידה בודדת בסרט, ולאורך רוב רובו הוא שמר על הבטחתו לעצב את החייזרים כיצורים מוחשיים על הסט, ואת החלליות כמודלים אמיתיים שייבנו על הסט (גם R2D2 נבנה ככזה על ידי טכנאים מעריצים, אבל בשניות המעטות שהוא מופיע בהן, הוא די נייח).
מטבע הדברים יש שימוש רב באפקטים, אבל הם נעשים באופן אלגנטי ומוטמעים בתפרים דקים ולא מורגשים בסרט - הן בסצנות הקרבות האוויריים המרהיבים והן במקרה של מאז קנאטה - חייזרית סימפטית שמנהלת קנטינה עולצת ומשחיתה מהסוג שהכרנו במוס אייסלי בגילומה של לופיטה נ'יונגו זוכת האוסקר.
"הכוח מתעורר" הוא סרט דור 3 של "מלחמת הכוכבים". כפי שהיוצרים מצהירים בכתוביות הסיום, הוא מבוסס על הדמויות שעיצב לוקאס בעבר, אולם נראה כי המשימה שלשמה נשכר אברמס היא להשאיר מאחור את האב הקדמון של הסדרה ולצאת קדימה - במהירות האור, אם אפשר.
בעקבותיו יגיעו עוד סרטים רבים - סרטי ההמשך שיביימו ריאן ג'ונסון וקולין טרוורו בעתיד, "Rogue One" שיחזיר אותנו לימי כוכב המוות, וסרט ספין-אוף שיוקדש להאן סולו הצעיר ואולי גם ללאנדו קלריסיאן (שנעדר לגמרי מ"הכוח מתעורר"). נראה שהקו החדש שדיסני יכתיבו הוא למצות עד תום את העולם של לוקאס ולייצר ממנו מוצרים בידוריים, כיפיים, משעשעים, קלילים, פחות מכבידים, פחות אפלים, פחות פוליטיים. חבל, כי זוהי סטייה בדרכו של הכוח.
זה לא ספוילר, אבל עשוי להיות: במבט לעתיד, יש סיבה גדולה לדאגה - לפחות עבור אנשים שלוקחים את "מלחמת הכוכבים" ברצינות רבה מדי, כמוני. לא אחשוף מתי, איך ואיפה, ובעצם ייתכן שאברמס כהרגלו מערים עלינו וההנחה שלי כלל לא נכונה. אבל נראה שכדור הארץ עומד להשתרבב ליקום הפנטסטי הזה - ואנחנו ממש לא צריכים אותו שם. לא אתפלא אם בדיסני יש מי שרוצה לדחוף אותו לשם, אפילו בכוח. אולי כדי להפוך את הסדרה לנגישה יותר לצופים - אזרחי העולם.
בכל מקרה, זו נראית אפשרות סבירה ביותר, ומדאיגה ביותר, להמשך הדרך. אברמס שיצא בעבר עם האנטרפרייז מכדור הארץ לחלל בשני סרטי "סטאר-טרק" שביים, עלול לנסות ולנווט את המילניום פלקון כל הדרך חזרה - רק כדי לפגוש אותנו בני האנוש. זה כל כך מיותר. אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו מקרוב יותר דרך התבוננות במה שמתרחש שם, בגלקסיה רחוקה רחוקה.
"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" (ארצות הברית) - במאי:ג'יי.ג'יי. אברמס, שחקנים ראשיים: דייזי רידלי, ג'ון בויגה, אוסקר אייזק, הריסון פורד, קארי פישר, אדם דרייבר, דואנל גליסון, גווינדוליין כריסטי, אנדי סרקיס, לופיטה נ'יונגו, מקס פון סידוב, אנתוני דניאלס ומארק המיל. אורך הסרט: 135 דקות.
