להתאהב מהרגע הראשון: 10 טיפים לבונדינג עם התינוק
עוד לפני הלידה, אנחנו מתכוננים לטיפול בתינוק. נדמה לנו שההתאהבות וההיקשרות יגיעו בעצמן. בפועל, כמו בכל קשר, גם בקשר עם ההורה צריך להשקיע. כמה פעולות פשוטות שיעמיקו את החיבור ביניכם לבין התינוק שלכם
עד הלידה אנחנו עסוקות בעיקר בעצמנו - הנשים ההריוניות והיולדות. אנחנו קוראות ספרים, מתכתבות ומדברות על איך אנחנו מרגישות ומה עלינו לעשות, אך דבר אינו מכין אותנו לרגע שאחרי הרגע הגדול. תינוק בא לעולם, ואז מה? ברגע אחד כל הפוקוס משתנה – עוזב אותנו ועובר אליו.
הגעתו של תינוק חדש לחיינו היא אושר גדול וזה פלא הבריאה, אבל למען האמת זה גם הלם לא קטן. החיים שלנו נהפכים על פניהם ברגע. בהתחלה אנחנו לומדים מה צריך לעשות כדי לתפעל את הדבר הזה, ורוב התקופה הראשונה בהורות אנחנו עסוקים בפן הטכני: לחתל, להאכיל, לרחוץ, להרדים, לנדנד, ובעיקר, לא להירדם בעצמנו תוך כדי... ולא דיברנו עוד על אהבה.
קראו עוד על הריון ולידה:
תוכנית לידה: איך מכינים ולמה היא חשובה?
איך מתמודדים עם העייפות? 11 עצות ליולדת הטרייה
לא תמיד מרגש: פוסט-טראומה לאחר לידה
מה, האהבה הזו לא אמורה לבוא באופן טבעי? ובכן, כן ולא. לאהוב זו פעולה. האהבה לתינוק מתרחשת לא רק כתוצאה מההורמונים שמציפים אותנו (כי הם לא תמיד ולא אצל כולן, בוודאי לא אצל הגברים שבחבורה), אלא גם מהפעולות שאנחנו עושים. פעולות שגורמות לתינוק להרגיש שייך למשפחה שלנו, פעולות שבונות את הקשר בינינו, פעולות שבזכותן התינוק – ואחר כך הפעוט והילד – לומד על עצמו, על ייחודיותו, על היותו, על כוחותיו ויכולותיו.
תחשבו על התינוק החדש שלנו. הוא כמו עולה חדש בכוכב זר לחלוטין. הוא לא מבין את השפה, את המנהגים, מי הדמויות ומה צריך לעשות כדי לקחת חלק, כדי להיות שייך כאן. אנחנו המדריכים שלו בעולם החדש הזה. אנחנו ועדת הקליטה האוהבת שלו. נלווה אותו צעד צעד באהבה גדולה, בתמיכה ובעידוד, נכיר לו את המשפחה, את הבית ואת העולם בכלל.
איך עושים את זה? באמצעות הפעולות הכי טריוויאליות שיש.
הפעולות שיעזרו לנו להיקשר לתינוק
1. לקבל את פניו - בשנייה הזו שהוא יוצא לאוויר העולם ומונח בחיקך, להביט בעיניו ולומר לו את המילים הראשונות, זה יכול להיות משהו כמו "ברוך הבא לעולם, ילד, שמחים שבאת, טוב לראות אותך סוף סוף". לא תמיד אפשר לתכנן את המילים וזה יוצא הכי ספונטני וטבעי. בהמשך, נקבל את פניו באהבה גם כשהוא יחזור מהגן, מבית הספר ומהצבא...
כבר עשיתם לייק לערוץ ההורים בפייסבוק?
2. לגעת בו - התינוק היה ברחם תשעה חודשים, הרגיש את חום הגוף של אמא מבפנים. מגע עור בעור, חיבוק, התכרבלות, עיסוי - כל מגע נעים מביע אהבה, ומטעין גם את המחבקים בתחושה טובה, אפילו כשאנחנו מותשים. המגע כחלק מהקשר נבנה מהרגע הראשון, אך חשוב לשמור עליו גם בשנים הבאות כשהילד גדל, ומטבע הדברים הולך ומתרחק. הילד צריך לדעת שיש מקום שאליו תמיד יוכל לחזור לקבל חיבוק.
3. לדבר איתו - בדקות האלה שבהן את עוד שרועה על מיטת חדר הלידה והצוות הרפואי מחלץ ממך את השילייה, הבייבי מונח בעריסה, זה הרגע הראשון של הבונדינג עם אבא - אבא מדבר והתינוק מקשיב, סופג, קולט. גם בימים הבאים אנחנו נדבר איתו בגובה העיניים, כאילו ננהל שיחה. בהתחלה הוא רק יביט בנו בעיניו הגדולות, אחרי כמה שבועות נשים לב שהוא מתחיל לענות בשפתו התינוקית ומנהל איתנו דו שיח של "גוּ-גוּ". נמשיך על פי עקרון הדיאלוג: פעם אנחנו מדברים, ופעם נותנים לו את זכות הדיבור.
4. להביט בו - להסתכל לו בעיניים, כשמתלהבים ממנו, כשמדברים אליו, כשמאכילים אותו. ליצור קשר עין ילמד אותו על חשיבות יצירת קשר עין בתקשורת.
5. לחייך אליו - לוקח בערך חודש וחצי עד שהתינוק מחייך. בהתחלה החיוכים לא רצוניים ואפילו נראה אותו מחייך מתוך שינה, אך ככל שנחייך אליו הוא יבין שחיוך זו מחווה חברתית רצויה, וככל שהוא יחייך ויזכה בתגובה לחיוך מאיתנו, הוא ירצה לחייך עוד ועוד.
6. לשיר לו - נכון שהוא עוד לא בגן, אבל אפילו אם ייקח עוד שנה וחצי עד שהוא ילמד לשיר, שירים מכניסים צבע לחיים. תשירו שירים שאתם אוהבים - לא שירים שמעצבנים אתכם או שאתם חושבים ש"צריך" לשיר לתינוקות, אלא שירים שגם לכם עושים טוב ומעלים את מצב הרוח.
7. להסביר לו - הרי אנחנו לא היינו רוצים שמישהו יעשה בנו מה שהוא רוצה (ירחץ, יחתל, יחסן וכו') בלי לפחות להסביר לנו מה עומד לקרות, נכון? זה מינימום כבוד לאדם, והתינוק שלנו הוא אדם כמונו, רק יותר קטן. אז למה שלא ניתן לו את הכבוד המינימלי הזה? לכן, כל דבר שאנחנו עושים, נסביר: "עכשיו הולכים לאמבטיה", "בוא נחליף לך חיתול", "עכשיו האחות תעשה לך זריקה, קצת יכאב, אמא ואבא כאן". אז מה אם הוא רק בן חודש? נסביר לא רק מה שאנחנו עושים אלא גם מה קורה סביבו, כך שהוא ילמד על העולם: "תראה, יש ציפור על העץ", "הנה הכלב שלנו", "תסתכל, יורד גשם".
8. לשתף אותו - לתת לו להיות חלק מהפעילויות המשפחתיות: ארוחת ערב, שיחה משפחתית, משחק עם האחים הגדולים. ניתן לו להיות נוכח בהתחלה כצופה שמסבירים לו מה קורה, וההמשך הטבעי יהיה שהוא ירגיש חלק מהמשפחה וירצה לקחת חלק בפעילויות המשותפות.
9. להתפעל ממנו - נסתכל על כל הטוב בתינוק שלנו ונאמר לו כמה הוא יפה, חכם, מקסים, מתוק, ייחודי ומדהים בעינינו, וכמה אנחנו אוהבים אותו. מילים עוטפות ואוהבות כאלה ישמח לשמוע כל ילד וכל אדם בכל גיל.
10. לעודד אותו - נכניס את שפת העידוד בבית מהרגע הראשון, והיא תמשיך ללוות אותנו אחר כך בטבעיות בגידול הילדים. התינוק כבר עושה פעולות ראשונות שמגיע לו עליהן עידוד. נשקף לו כמה הוא גדל ומתפתח ומה הוא כבר יודע לעשות: "איזה יופי אתה יונק! כל הכבוד, סיימת את הבקבוק! תראה איך אתה כבר מרים את הראש כמו גדול! ואוו, נשארת חמש דקות במיטה עם המובייל בלי לבכות" - עם חיוך גדול שמסביר, גם למי שעדיין אינו מבין את פירוש המילים, שאנחנו מאוד מרוצים.
להתעמל איתו - התינוק עוד לא מכיר את גבולות גופו, נעזור לו ללמוד שהידיים והרגליים האלה הם שלו. אפשר להציב מולו מראה, אפשר לקחת אותו להתבונן בראי יחד, ואפשר לעשות לו תרגילי "התעמלות": לשכל את שתי הידיים ולפתוח לצדדים, לשכל יד לרגל נגדית ולפתוח, להרים שתי ידיים למעלה ולהוריד כמה פעמים - כל "תרגיל" כזה תוך שירי משחק פשוטים, קשר עין וחיוך - הוא התחלה של בניית זמן איכות להורה ולתינוק.
צפו בתינוק שמתרגש במיוחד כשאמא שלו שרה:
הכותבת היא מאמנת אישית להורים מוסמכת מכון אדלר ומנחת קבוצות
לפנייה לכתב/ת 
