הלכות ביצית: כשהרפואה פוגשת הלכה
האם תורם זרע נחשב הלכתית כאבא? מותר להינשא לילדיה של האם הפונדקאית? כמה מורפיום לתת לחולה נוטה למות? וכיצד "מפילים" עובר פגום בלי לעשות הפלה? הרב פרופ' אברהם שטיינברג, מומחה לאתיקה רפואית, התייצב כאן להשיב על הכל - במלאת 70 לפרויקט "האנציקלופדיה התלמודית" שבראשו הוא עומד
האם תורם זרע נחשב כאבא?
לאור התפתחויות מדהימות בטכנולוגיות פוריות – כיצד יוגדר אב לילד שנולד ללא מגע מיני, כגון בהליך של הזרעה מלאכותית, וכיצד יוגדר אב שזרעו הוקפא והושתל באישה לאחר מותו?
<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>
תשובה: האב היהודי בהלכה מוגדר כמי שתורם את הזרע שממנו נוצר הוולד, ואין הבדל אם הזרע הגיע לרחמה של האישה בדרך כל הארץ, או בהזרעה מלאכותית. לדעת הרבה מהפוסקים גם אם הזרע הוקפא בחייו של בעל הזרע, והושתל ברחם לאחר מותו - הוא נחשב כאבי הילד. אמנם דבר זה איננו מוסכם כאשר הזרע נלקח מהאיש אחרי מותו.
מי האמא: היולדת או תורמת הביצית?
פונקציית האמהוּת מורכבת משני חלקים – תרומת הבֵּיצית שהיא המרכיב הגנטי המשלים לזרע, ונשיאת ההריון והלידה. כיום ניתן לפצל את האמהוּת לשתי נשים שונות – אחת תורמת את הביצית, והאחרת נושאת את ההריון ויולדת, כדוגמת פונדקאית. מי משתי הנשים היא האם של הוולד?
תשובה: שאלה זו שנויה במחלוקת בין הפוסקים, והנטייה כיום לומר שאין הכרעה הגדרתית מי האם במצב כזה, ולכן מתייחסים הלכתית לשתי הנשים כאמהות לחומרה. משמעות הדבר, בין השאר, שלצאצא אסור להינשא לילד של כל אחת משתי הנשים, והם נחשבים לאחיו, ואם אחת משתי הנשים איננה יהודיה – הצאצא חייב בגיור לחומרא.
כיצד יש לטפל בחולה הנוטה למות?
תשובה: חולה הסובל ממחלה קטלנית וחשוכת מרפא, שצפוי לחיות עד שישה חודשים, והוא איננו רוצה שיאריכו את חייו – מותר להימנע מטיפולים מאריכי חיים כמו הנשמה, דיאליזה, כימותרפיה וכדומה.
יחד עם זאת, חייבים להמשיך ולהזין אותו. כמו כן, אסור לבצע פעולה אקטיבית להחשת מותו, כמו אותנזיה אקטיבית, סיוע רופא להתאבדות, או ניתוק בפועל ממכשיר הנשמה.
מותר לטפל במורפיום בחולה נוטה למות שסובל מכאבים עזים?
תשובה: חובה להקל על סבלו וכאביו של החולה בכל דרך מועילה, ובכלל זה טיפול במורפיום. זאת, אף על פי שלעתים הטיפול במורפיום עלול להחיש את מותו, אך בתנאי שהטיפול ניתן לפי סטנדרטים מקובלים, ואין כל כוונה להמית את החולה.
כיצד מטפלים בנפגעים רבים באירוע רב-נפגעים?
תשובה: לעתים, כאשר יש נפגעים רבים בדרגות פציעה שונות, הצוות הרפואי איננו מסוגל להעניק טיפול
אופטימלי לכולם בבת-אחת. במצב כזה יש לקבוע קדימויות לטיפול.
הכלל ההלכתי והאתי הוא שהראשונים לקבל טיפול רפואי הם פצועים בדרגות פציעה המסכנות את חייהם, ויחד עם זאת ניתן להעניק להם טיפול מציל חיים מהיר. לדוגמה: שטף דם עורקי הוא מצב מסכן חיים, והטיפול מציל-החיים הוא מהיר בעצירת שטף הדם.
כמו כן, אם יש אפשרות להציל רבים - הרי שהפעולות הנדרשות לכך קודמות לפעולות הנדרשות להציל מעטים באותו אירוע.
אבחון מומים והשמדת ביציות
זוג שידוע כנשא של מחלה גנטית קשה, ואיננו מעוניין להגיע למצב שבו יידרש להחליט על הפסקת הריון. מה האפשרויות העומדות בפניו?
תשובה: יש כיום שיטה הנקראת אבחון טרום-השרשתי, שבה מבוצעת פעולה של הפריה חוץ-גופית, ולאחר שהביצית המופרית בזרע מתחלקת במעבדה, נוטלים תא בודד ובודקים בו את הגן למחלה הקשה.
אם נמצא שהביצית המופרית הנבדקת איננה מכילה את הגן – ניתן להשתיל אותה ברחמה של האשה, ולהבטיח לה שלא ייוולד ילד עם המחלה הגנטית הקשה. אם נמצא הגן הפגום בתא הנבדק – מותר לפי ההלכה להשמיד את הביצית המופרית הנגועה. בדרך זו קיימת אפשרות מותרת על פי ההלכה, למנוע לידת ילדים עם מומים קשים, בלי להגיע לצורך של הפסקת הריון.
- הרב פרופ' אברהם שטיינברג הוא מנהל מוסדות "יד הרב הרצוג" והאנציקלופדיה התלמודית,
נוירולוג ילדים בכיר, ומנהל היחידה לאתיקה רפואית בבית החולים "שערי צדק".
"האנציקלופדיה התלמודית" מציינת השנה 70 שנות פעילות אינטנסיבית. ומהווה אוצר בלום של כל מה שנכתב בענייני הלכה - מלפני 1,800 שנה, עם כתיבת המשנה - ועד לימינו. עד כה נכתבו מעל 1,300 ערכים, וצפויים להיכתב עוד כ-1,000 ערכים. ערכי ההלכה באנציקלופדיה התלמודית גדושים באלפי מקורות, ומהווים בסיס לדיונים הלכתיים בכל תחומי החיים, ובתוכם בנושאים רפואיים-אתיים אקטואליים.
לפנייה לכתב/ת 
