ניו יורק: כולם רוצים לזכות בדירה של 25 מ"ר
צעירי ניו יורק ההוללים, כמו אלה של ת"א, נדחסים לדירות יותר ויותר קטנות, וזה לא חדש. אבל עכשיו גם העירייה נותנת לזה יד ומשנה חוקים של 30 שנה כדי לבנות עוד ועוד חללים קטנים וקומפקטיים בעיר שבה 1/3 מהתושבים הם רווקים. 60 אלף כבר נרשמו
הדירות בבניין אחד במנהטן כוללות מרפסת קטנה, תקרות גבוהות, מדיחי כלים ושטח אכסון, והכול – ב-33 מטר רבוע או פחות. זה ה-Micro-living בעיר הגדולה ביותר בארה"ב, או אם תרצו "החיים בקטן", והניו-יורקרים עשויים להיתקל בזה בקרוב יותר ויותר. גורמי הרשויות האחראים על תכנון מציעים לשים קץ להגבלה על האופן שבו ניתן לבנות דירות קטנות, ולפתוח את הדלת ליותר דירות-קטנות שהתומכים בהן טוענים כי הן אופציות בנות-השגה יותר עבור האוכלוסייה ההולכת וגדלה של רווקים בתפוח הגדול. המתנגדים למהלך מפקפקים בכך שחללים קטנים יותר אכן יהיו יקרים פחות עבור שוכרי הדירות.
Carmel Palace הוא הבניין שמסמל את הניסיון הראשון של העיר זה עשרות שנים בבניית דירות סופר-קטנות. הוא אמור להיפתח בתחילת השנה, ויש בו 55 דירות שהגודל של כולן הוא 33-25 מ"ר. כפרויקט ניסיוני הוא קיבל שטח בעיר והיתר שלא לעמוד בהגבלה של העיר ניו יורק שלפיה דירות חדשות חייבות להיות בגודל של 37 מ"ר לפחות. החוק הזה נקבע ב-1987. אם ההצעה להסיר את ההגבלה הזו תאושר, הדבר יאפשר ליצור דירות סטודיו קטנות יותר בבניינים שבהם יש תערובת של דירות בגדלים שונים, אבל בניינים שלמים של יחידות דיור קטנטנות עדיין יצריכו קבלת היתר מיוחד.
ל-40% מהיחידות יש מחירים שנקבעו על ידי תוכניות לדיור בר השגה והן עולות כ-1,500 דולר לחודש, אבל הדירות במחיר השוק עולות בין 2,650$ ל-3,150$ בחודש, פחות או יותר כמו דירות סטודיו רבות בשכונת מרי היל הסמוכה. כ-20 איש כבר הגישו בקשה רשמית ומאות אחרים ביקשו מידע על שמונה דירות במחיר שוק עד כה, ואילו יותר מ-60 אלף איש נכנסו להגרלה עבור הדירות ב"מחירים בני-השגה".
המתנגדים: המחיר יישאר, הגודל יקטן
לדברי תוכנית השיכון של ראש העיר ביל דה בלזיו, Carmel Place ופרויקטים אחרים מראים שהמפתחים יכולים לבנות יחידות דיור קומפקטיות שהן אופציות נוחות, בריאות ובטיחות עבור משקי בית קטנים.
דירות קטנטנות בניו יורק אינן דבר חדש כמובן. השמאי הוותיק ג'ונתן מילר מעריך שיש כ-3,000 דירות ישנות יותר ברחבי העיר שגודלן פחות מ-37 המטרים הרבועים הנקובים בחוק. כמה סוכני נדל"ן אומרים שהמקצוענים הצעירים של ניו-יורק מחפשים יותר ויותר דירות סטודיו קטנות, ומוכנים להסתפק בחלל קטן רק כדי להיות קרובים לעבודה או לא להיאלץ לחלוק דירה עם שותפים.
ערים שונות בארה"ב, מסן פרנסיסקו ועד בוסטון, כבר נתנו אישור לכמה פרויקטים של דירות קטנטנות בשנים האחרונות בתקווה להתמודד עם הקושי במציאת דיור הולם. בארה"ב 28% ממשקי הבית הם של אנשים החיים לבדם – עלייה של 13% מאז 1960. השיעור גבוה אף יותר בכמה ערים, כולל ניו יורק, שבהן כשליש ממשקי הבית הם של רווקים.
יש מי שרואים בדירות-מיקרו שיפור לעומת השטח הקטן שאיתו נאלצים להתמודד חלק מהצעירים בדירות שהם חולקים עם שותפים. "בניו יורק אנשים מוציאים 1,800 דולר בחודש על שכירת חדר של 3 מטר רבוע וחיים עם אנשים זרים שהם הכירו
בקרייגסליסט", אומרת שרה ווטסון, סמנכ"לית ארגון Citizens Housing Planning Council.
מנגד, המבקרים סבורים כי המיקרו-דיור הוא צעד אחורה בהתמודדות של ניו יורק עם בעיית הדיור, ושהדירות עדיין יהיו יקרות – רק קטנות יותר. "במידה מסוימת, זה מעליב: הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים לשכן אנשים היא לדחוס אותם לארון", אומרת חברת הקונגרס של ניו-יורק, דבורה גליק מהמפלגה הדמוקרטית.
לפנייה לכתב/ת 
