השינויים שישפיעו על הכיס שלכם ב-2016
מסלולי השקעות חדשים בפנסיה, הנחה במס הכנסה לפריפריה, תעודת זהות בנקאית ורפורמה בביטוחי הבריאות – הכירו את השינויים הפיננסיים שיכנסו לתוקף בתחילת 2016 וישפיעו על הכיס שלנו
שנת המס 2016 הגיעה ועמה לא מעט שינויים הנוגעים לכיס שלנו. מי זכאי להטבות שיחסכו לו כסף, מי ישלם יותר ועל מה, ואיזה שינויים צפוי לעבור החיסכון שלנו. מיפינו עבורכם את השינויים העיקריים.
מסלול תלוי גיל בחיסכון הפנסיוני
החל מהשבוע הבא מי שיצטרף לקרן פנסיה או קופת גמל, ישויך למסלול חיסכון שתמהיל ההשקעות שלו מותאם לגילו.
עד כה, חוסך שהצטרף למשל לקרן פנסיה ולא ביקש להצטרף למסלול השקעה ספציפי (מה שקורה אצל רוב החוסכים), שויך באופן אוטומטי למסלול ברירת המחדל (לרוב מסלול השקעה כללי). במצב זה, חסכונותיהם של רבים מנוהלים ברמת סיכון שאינה מתאימה להם ולטווח החיסכון שלהם.
במסגרת המודל החדש יהיו שלושה מסלולי השקעה שונים - כל אחד מהם מותאם לקבוצת גיל מסוימת. המסלול הראשון הוא לקבוצת גילאי 50 ומטה, השני מותאם עבור גילאי 50-60 והשלישי - מסלול לגילאי 60+.
כאמור, החל מינואר 2016 חוסכים חדשים, שיצטרפו בפעם הראשונה לקופת גמל או קרן פנסיה ולא יבחרו במסלול מתמחה, ישויכו אוטומטית למסלול שמתאים לקבוצת הגיל שלהם ובהמשך, יועברו בין המסלולים בהתאם לגילם.
מה לגבי חוסכים קיימים? למי שכבר יש חיסכון, מבחינתו לא יחול שינוי, אלא אם יבקשו להצטרף למודל החדש.
יש לכם קופת גמל עם סכום נמוך? דמי הניהול יזנקו
לרבים מהחוסכים יש חסכונות קטנים שצברו בקופות הגמל. לעיתים מדובר במאות שקלים בלבד. למעשה מדובר ביותר מ-3 מיליון חשבונות כאלו בסכומים נמוכים, ששוכבים בחברות הגמל.
מרבית החוסכים נמנעו מלמשוך את כספם בשל מס בשיעור של לפחות 35% על משיכה המבוצעת לפני המועד הקבוע לכך בדין. הוראת שעה שנכנסה לתוקפה באפריל שנה שעברה, אפשרה לבצע משיכה בפטור ממס, בחשבונות כאלו שהם אינם פעילים (כלומר שכבר לא מבוצעים אליהם הפקדות). ההוראה הזו הוארכה מספר פעמים עד ש"פג תוקפה" בקיץ האחרון.
לאחרונה קיבלה ועדת הכספים של הכנסת החלטה לאפשר את המשיכה הזו בפטור ממס – ללא הגבלת זמן, אולם עדיין יש צורך בהליך פרוצדורלי מצד משרד האוצר כדי שהתקנה הזו תיכנס לפועל.
מה שלא זקוק לאישור נוסף ונכנס לתוקף היום, הוא זינוק בדמי הניהול באותן קופות, במקרים מסוימים במאות אחוזים בהשוואה לדמי הניהול המשולמים עד כה.
דמי הניהול המקסימאליים בקופת הגמל עומדים על 1.1%. אם ניקח לדוגמה קופת גמל בה נצבר סכום של 1,000 שקל, דמי הניהול השנתיים היו צריכים לעמוד על 11 שקל. ואולם, התקנות החדשות קובעות כי הגוף המנהל את כספי החוסך יכול לגבות (בקופות הקטנות הללו) דמי ניהול שנתיים בסך 72 שקל, המהווים, בדוגמה שהבאנו, לא פחות מ-7.2% מהחיסכון.
גרים בישוב מועדף? מגיעה לכם הנחה במס הכנסה
משנת 2016 תיקבע מפה חדשה של היישובים הזכאים להטבות במס. למרות ששנת המס החדשה כבר כאן, טרם גובשה סופית רשימת היישובים הצפויה לכלול כ-407 ישובים (לעומת 187 בשנת 2015) והיא תיקבע סופית בזמן הקרוב.
שיעור ההטבה משתנה בין הישובים בהתאם למיקומם הגיאוגרפי (קרבה לגבול מזכה בהטבה גבוהה יותר) והמצב הסוציו-אקונומי שלהם.
מה כוללת הזכאות? שיעורי הטבות המס לתושבים ביישובים הזכאים שיכללו במפה החדשה, יחושבו לפי הניקוד שניתן לכל ישוב במדרג הכלכלי-חברתי של מדד הלמ"ס. על בסיס זה יהיו שלוש מדרגות עיקריות: זיכוי במס של 7% מהכנסה שנתית ועד תקרה של 132 אלף שקל; 10% מהכנסה השנתית עד תקרה של 162 אלף שקל; ו- 12% מהכנסה עד תקרה של 192 אלף שקל.
לתושבים בגושי התיישבות מיוחדים יוענקו שיעורי זיכוי נוספים לפי הפירוט הבא: ביישובים עירוניים בנגב יגדל הזיכוי הבסיסי בתוספת של 6% מהכנסה נוספת עד 30 אלף שקל; ביישובים הכפריים הצמודים לקו העימות בצפון יגדל הזיכוי ב-1% מהכנסה נוספת עד 6,000 שקל ובישובים העירוניים הצמודים יגדל הזיכוי ב-6% מהכנסה נוספת עד 36 אלף שקל. ביישובי קו העימות הדרומי (כגון עוטף עזה) הזיכוי הכולל יהיה הגבוה ביותר ויעמוד על 20% מהכנסה, עד תקרה של כ-241 אלף שקל.
באופן כללי נקבע בחוק כי הזכאות להטבות ליישובים המוגדרים כ"סמוכים לגבול" תחול על אלה השוכנים בקו אווירי עד 7 ק"מ מגבולות ישראל עם ירדן, סוריה או מצרים ומגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, או עד 9 ק"מ מהגבול עם לבנון.
אז מה ההנחה תכל'ס? ניקח לדוגמה, אדם המתגורר בישוב הזכאי להנחה במדרגה הראשונה העומדת כאמור על 7% (הנמוכה). נניח כי שכרו השנתי ברוטו עומד על 100,000 שקל. נניח גם כי המס אותו הוא נדרש לשלם (לאחר ניכויים וזיכויים שונים) עומד על 10,000 שקל.
במסגרת התיקון החדש לחוק, תושבי הישוב בו מתגורר אותו אדם יהיו זכאים להטבה מקסימאלית במס של 9,240 שקל בשנה (7% מתוך תקרה של 132 אלף שקל). לכן בדוגמה זו, ישלם אותו אדם, מס של 740 שקל בלבד בשנה (עשרת אלפים שקל פחות 9,240).
תעודת זהות בנקאית
מסוף חודש פברואר "יצוידו" לקוחות הבנקים בתעודת זהות בנקאית – דו"ח מרוכז ותמציתי, הנותן תמונת מצב כוללת של החשבון, במסגרתו יפורטו ללקוח כלל הנכסים, ההתחייבויות והפעילות השוטפת בחשבון, ריביות על פיקדונות, ריביות על אשראי וכן הוצאות בגין עמלות.
לדברי בנק ישראל, מטרת הדו"ח הזה היא לשפר את יכולת המעקב של הלקוח אחר חשבון הבנק שלו, ואת יכולת ההשוואה שלו בין מוצרים ושירותים בנקאיים שונים, מציאות שתשפר גם את תנאי חשבונו.
הרעיון הוא שבעזרת הדו"ח הזה, לקוח "טוב" יוכל גם לקבל הצעות אטרקטיביות לקבלת הלוואה או מוצר פיננסי אחר במחיר זול יותר, בבנק או בגוף פיננסי מתחרה.
מאז הוצע המהלך, הפורמט של תעודת הזהות הזו עבר מספר שינויים, כאשר למעשה בפורמט הנוכחי הושמט סעיף מהותי בדו"ח - דירוג הלקוח (מעין ציון אותו מקבל הלקוח בהתאם למצב חשבונו ועמידתו בהתחייבויות).
לא מעט טענות נשמעו לפיהן ללא הדירוג - ניטל למעשה כח המיקוח העיקרי של הלקוח (בהנחה כמובן שהוא מדורג בציון טוב).
בפיקוח על הבנקים מציינים כי עדיין למסמך יש יכולת לסייע ללקוח. כמו כן טוענים שם שחוק נותני אשראי (הקמת מאגר מידע על דירוג הלקוחות) הנמצא בהליכי אישור, ישלים למעשה את התמונה.
תעודת הזהות הבנקאית תוצג באופן יזום בחשבון הלקוח באינטרנט אחת לשנה (וככל שהלקוח יהיה מעוניין בכך, גם בדואר), וכן לבקשת הלקוח, למשל בעת בחינת הלקוח את הכדאיות בהעברת החשבון מבנק לבנק.
ביטוח בריאות בפורמט חדש
מתחילת חודש פברואר, פוליסות ביטוח הבריאות שימכרו (פוליסות חדשות בלבד) יהיו אחידות ויכללו מספר כיסויים (מצומצם יחסית) הזהה בכל חברות הביטוח.
במה מדובר? הביטוח הרפואי בישראל מורכב למעשה משלושה רבדים. הבסיסי הוא סל הבריאות הממלכתי שניתן דרך קופות החולים. מעליו - השב"ן - שירותי בריאות נוספים (המשלימים והמושלמים למיניהם שמציעות קופות החולים). הרובד השלישי הוא הביטוח הפרטי בחברות הביטוח (פרטי או קבוצתי).
לא פעם קיים מצב בו מי שמבוטח בביטוח פרטי, זכאי למעשה לחלק מהשירותים שמעניק הביטוח כבר במסגרת הביטוח המשלים בקופת החולים. כך יוצא שאותו מבוטח משלם פעמיים עבור אותם שירותים (כפל ביטוח) מבלי לדעת על כך.
טענה נוספת היא שתוכניות לביטוח בריאות (פרט) המשווקות כיום נערכות לטווח ארוך, כאשר התנאים - המחיר והכיסוי, נקבעים כבר במועד ההצטרפות לביטוח. המציאות הזו יוצרת בעיה בכך שהפוליסה לא תמיד עדכנית בחלוף השנים וגם עלותה יקרה. עוד נטען כי בעוד שקיימים מספר כיסויים בסיסיים ומהותיים - שהם עיקר הפוליסה, חברות הביטוח מבליטות את התחרות ביניהן דווקא על תוספות כיסויים פחות מהותיות, מה שגורם לקושי בהשוואת המוצרים ובמחירם.
בפיקוח על הביטוח מעוניינים לייצר תחרות על מחיר ואיכות השירות בכיסויים העיקרים -מדובר בכיסויים למקרה של ניתוח או טיפול מחליף ניתוח שבוצע בישראל, או התייעצות שבוצעה בישראל במהלך תקופת הביטוח. הפוליסה האחידה תכלול כיסוי לעלויות של עד 3 התייעצויות בכל שנת ביטוח; שכר המנתח; ניתוח בבית חולים פרטי או במרפאה כירורגית פרטית וטיפול מחליף ניתוח. חברות ביטוח שירצו בכך, יוכלו למכור בנפרד וללא התניה, כיסויים נוספים.
על פי המתווה החדש, כל חברת ביטוח תתמחר מחיר אחיד למבוטחים שלה, לפי מספר קבוצות גיל. עד גיל 20; עד גיל 30; עד 40; עד 50; עד 55; עד 60; עד 65; ומגיל 65 ומעלה. מדי שנתיים חברות הביטוח יוכלו לשנות את מחיר הביטוח ואת התנאים שלו. העלאות מחיר של עד 10 שקלים לחודש (120 שקל לשנה), או עד 20%, יתאפשרו אף ללא קבלת אישור מהמבוטח.
למרות הכוונות הטובות של האוצר, המודל החדש מייקר משמעותית את מחירי ההשתתפות העצמית בכיסויים השונים וקיים חשש גם כי מחירי הפוליסות יתייקרו בצורה משמעותית במרוצת השנים.
יש לציין כי לאחר כניסת הפוליסה האחידה לתוקף, יושק מחשבון השוואה בין חברות הביטוח שיאפשר למבוטח להשוות בין מחירי הביטוחים בשוק ובין השירות שניתן על-ידי חברות הביטוח.
בעלי שכר בינוני-גבוה? הטבות המס שלכם יצומצמו
עובד המפריש משכרו לחיסכון פנסיוני, מקבל הטבה במס בצורה של ניכוי וזיכוי במועד ההפקדה.
הטבת הניכוי פירושה שהפקדת המעביד אינה נחשבת שכר של העובד ולפיכך לא משלמים עליה מס הכנסה כאילו הייתה שכר, עד לתקרה של 7.5% מ-4 פעמים השכר הממוצע במשק (כ-38 אלף שקל). מעל רף זה, העובד ישלם מס הכנסה על הפרשות המעביד במועד ההפקדה.
ההטבה השנייה במועד ההפקדה, היא זיכוי בשיעור 35% מתקרה של 7% מהשכר (ולא יותר מ-8,700 שקל), ומשמעותה הפחתה של סכום מסוים מהמס שיש לשלם.
כאמור, על פי ההטבה הראשונה, הפרשות המעסיק לפנסיה של עובד נחשבו כשכר החייב במס הכנסה רק מעל רף של 38 אלף שקל בחודש , אך מתחילת 2016 תרד תקרת המס על הפרשות לפנסיה מ -4 פעמים השכר הממוצע במשק, לפי 2.5 מהשכר הממוצע במשק (כ-24 אלף שקל).
המשמעות היא שמי שמרוויח שכר ברוטו (שבגינו הוא זכאי להפרשות פנסיוניות) בסכום של כ-25 אלף שקל ומעלה, ישלם יותר מס הכנסה. התוספת הזו תנוע בין כ-50 שקל בחודש ועד כ-500 שקל בחודש, בהתאם לגובה השכר.
מס החברות יופחת
בתחילת 2016 יופחת המס המוטל על חברות בישראל ב-1.5%, מ-26.5% ל-25%. בימים האחרונים אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הצעת הממשלה לתקן את פקודת מס ההכנסה בהתאם.
באוצר מסבירים כי ההפחתה היא מהלך משלים בעקבות הפחתת המע"מ ב-1% ל-17% לפני 3 חודשים. לטענת האוצר: "המטרה היא לעודד את הגברת הצמיחה, שירדה לשפל, ואת עליית ההשקעות במשק. העלות היא אמנם 1.2 מיליארד שקל אבל זהו כסף שיחזיר את עצמו בהמרצת חברות להשקיע בישראל מה שעשוי להוביל גם לעליית הצמיחה".
לפנייה לכתב/ת 
