אביו של אלון בקל על חיסול המחבל: "זו הנחמה היחידה שלנו"
דודו בקל הביע שביעות רצון מחיסולו של נשאת מלחם שרצח את בנו. דודתו של שמעון רוימי: "שמחה שלא נראה אותו בכלא". רזי שעבאן, אחיו של נהג המונית אמין שנרצח: "טוב שהגיעו אליו, אבל זה עדיין קשה כי אחי השאיר 11 ילדים"
"זו הנחמה היחידה שלנו, והשמחה היא שאף אחד משלנו לא נשרט בחיסול. לא היה לי ספק שיגיעו אליו". כך אמר אחר הצהריים (יום ו') דודו בקל שבנו אלון נרצח בפיגוע הירי ביום שישי שעבר בפאב הסימטא בתל אביב, זאת לאחר ששמע כי כוחות הביטחון חיסלו את המחבל נשאת מלחם. רזי שעבאן, אחיו של אמין שעבאן, נהג המונית שנרצח על ידי המחבל, הוסיף: "טוב שכוחות הביטחון הגיעו אליו".
בקל הוסיף ואמר: כי הוא ובני משפחתו היו בטוחים שהמחבל יחוסל על ידי כוחות הביטחון במהרה. "לא פקפקתי בכך לרגע", הדגיש. "הייתי בטוח שיורידו את הבן בליעל הזה. מאוד מאוד שמחתי לשמוע שאף בחור משלנו לא נשרט. כל החבר'ה שלנו חזרו בשלום הביתה והוא קיבל את המכה שמגיע לו. כל אחד צריך ללמוד להבא ולדעת שאם הוא שורט איש מבני ישראל, סופו יהיה אותו דבר. טוב לדעת שהוא קיבל את שלו.
אחיו של אמין שעבאן הוסיף ואמר: "חיכינו כבר שבוע שיתפסו אותו או יהרגו אותו כי הוא הרג את אח שלי. מצד שני זה עדיין קשה כי אח שלי השאיר 11 ילדים שצריכים לגדול לבד ושלוש נשים. אני מקוווה שעכשיו יתחיל להיות שקט".
ישראל אביטן שנפצע קל בפיגוע הוסיף ואמר: "זה לא יחזיר לנו את שימי, ולא את אלון ולא את נהג המונית שנרצח, אבל זה קצת ממתיק את הגלולה המרה. מהרגע הראשון סמכנו על כוחות הביטחון, לא היה לי ספק שהוא ייתפס. קיוויתי שיפגעו בו ושהוא יחיה עד 120 ויסבול מכל רגע. אני רוצה להגיד תודה רבה למשטרה, שכל יום התקשרו להרגיע ועדכנו איך המצוד מתפתח".
דין רייכל, אחד מהבעלים של פאב הסימטא וחבר של אלון בקל ז"ל, אמר: "כל השבוע עבר מהר מדי, קשה מדי, ורובו היה שוק והלם שלא ניתן לעיכול. חשבתי שאולי אם ייתפסו אותו היום זה יהיה סוג של סגירת מעגל, אלא שהבשורה הזו לא סגרה את המעגל והתחושה היא אותה תחושה. בקל ורוימי כבר לא יחזרו ואין שום דבר בעולם שיכול להתחרות ברגש הזה. הצער הוא חזק גדול ולא נותן מקום לשום רגש אחר לידו".
אריאל נוסבכר שחגג יום הולדת בפאב בזמן הפיגוע אמר: "זה אמנם לא מחזיר לנו את שימי ואלון היקרים, אך אני מקווה שהם באמת יהיו הקורבנות האחרונים".
"אני שמחה בשביל אחותי שהיא לא תצטרך לראות את הפנים של המחבל המתועב הזה בבית משפט ומאחורי סורגים, כי זה היה בלתי נסבל מבחינתנו, כמו לרצוח את שימי בפעם השנייה", אמרה דודתו של שמעון רוימי ז"ל, מור פרץ, "הכלא הישראלי זה כמו בית מלון עם אפשרות לביקורים וללמוד לתואר ראשון. מבחינתנו זה היה הדבר המתבקש שיהרגו אותו, עין תחת עין ושן תחת שן".
פרץ הביעה תקווה שביתו של המחבל ייהרס. "אנחנו מחכים לרגע שיכריזו על זה כאירוע טרור, כי עכשיו אין להם מנוס. הם כבר לא יכולים להתחמק ולהמשיך לנשוך שפתיים. אנחנו שמחים שהוא נהרג. נחמה כמובן אין בזה, רק הקלה. חשוב לנו להדגיש שהוא נהרג ושימי נרצח, זה ההבדל".
ערן מדר, חבר קרוב של רוימי, אמר: "אני שמח מאוד שזה קרה, אבל לצערי זה לא מקל על הסבל, ולא יחזיר לי את שימי. שום דבר בעולם לא יחזיר אליי את החבר הכי טוב שלי. משהו צריך להיעשות כדי לטפל בשורש הבעיה. הם הורגים בנו ואנחנו הורגים את מי שהורג בנו וחוזר חלילה. כמו שאני איבדתי את החבר הכי טוב שלי, מישהו אחר יאבד את החבר הכי טוב שלו עוד שבוע, אז אין כאן שום פתרון, וזה לא כך כך מנחם".
אירית אמיר, ידידה קרובה של רוימי, הוסיפה ואמרה: "אני לא יכולה להגיד שזה מקל על הכאב האישי, אני מרגישה את אותה הרגשה, אבל אני שמחה שהוא חוסל. ככה הדברים היו צריכים להסתיים. כל החברים חיכו לחיסול הזה כדי לסגור מעגל, וכדי ששימי יוכל לנוח על משכבו בשלום. בשבוע האחרון הרגשנו חסרי אונים. כשאומרים 'השם יקום דמו' לזה מתכוונים. מי שהרג בכזה קור רוח חפים מפשע, אין לו זכות לחיות. בטח זה שהם בני אותו גיל, זה כל כך חורה. זה לא אמור לקרות בעולם מתוקן שמישהו רוצח מישהו אחר בן גילו. זה לא משנה איזה לאום, זה פשוט לא נתפס. בשם האנושות זה לא אמור להיות ככה".
לפנייה לכתב/ת 
