מיישמים את "70/30": רפורמת הבגרויות מסעירה את התיכונים
רפורמת ה"למידה המשמעותית" שמחייבת "הערכה חלופית" בנוסף למבחנים, יצאה לדרך. לצד מחאת התלמידים על העומס וביטול הבחינות בכיתה י', יש מי שנהנה "לחקור נושא באמת". מה קורה בינתיים בשטח עם בגרויות 2016, ומה אתם מעדיפים - עבודה או מבחן?
"כמעט כל שבוע יש לנו הגשת עבודה, מבחן ובוחן. תלמידים קורסים תחת העומס, לא מספיקים ללכת לתנועת נוער ולעשות דברים לאחר שעות הלימודים". תומר בסט, תלמיד י"א בתיכון עירוני ד' בתל אביב, נמנה עם המוחים נגד הרפורמה שבמסגרתה בוטלו מבחני הבגרות בכיתה י'. לעומתו,נבו אלעזר, תלמיד בתיכון אחר, יודע ש"בחינת בגרות לא באמת משקפת יכולות. בהערכה החלופית הציון נפרש על כל השנה ויש לנו אפשרות ללמוד תוך כדי תנועה".
במסגרת התוכנית החדשה, המיושמת לראשונה בימים אלה, 30% מציון הבגרות של תלמידי י"א-י"ב יחושבו לפי עבודות מחקר (הערכה חלופית). הצדדים החיוביים לא מעטים, אבל גם שר החינוך כבר בוחן את יישומה בהמשך הדרך.
איך נראית מטלה לדוגמה? לחצו לקובץ
שרון סייג, מורה להיסטוריה מחולון, מקבל בהשלמה את מחאת התלמידים. לדבריו, "זו השכבה הראשונה זה שנים רבות שנאלצת להתמודד עם כמות כזו גדולה של חומר. המטרה הייתה להביא ללמידה משמעותית, אבל בסופו של דבר כולנו במרוץ נגד הזמן. שר החינוך החליט לבדוק השנה את הרפורמה. יש קואליציה כל כך רחבה של מורים, מנהלים ותלמידים נגדה, ולכן ראוי שהוא יודיע על ביטולה".
תלמידי עירוני ד' בתל אביב פרסמו בימים האחרונים קול קורא ל"מחאת שפני הניסיון" בבתי הספר העל-יסודיים. הם הסבירו כי "חלוקת ההיבחנות ל-70/30 שהייתה אמורה להקל על התלמידים קרסה מפני שהמפקחים על המקצועות לא צמצמו את החומר לבגרות. אנו עדים לקריסה רב-מערכתית של המורים והמנהלים, וכן של תלמידי בתי הספר תחת עול העבודות והבחינות האינסופיות, מה שמשפיע באופן קשה על רוח הלמידה בבית הספר". עד כה חתמו על העצומה גם נציגים מהכפר הירוק, עירוני י"ד, תיכון חדש, עירוני ה', עירוני ט' ומעיין שחר בעמק חפר.
ויש גם כאלה שתומכים ברפורמה, שאותה הנהיג שר החינוך הקודם שי פירון. במשרד החינוך החליטו למשל להוציא ממקצוע ההיסטוריה את נושא השואה מהבחינה החיצונית, ולהעבירו לתחום המחקר. נקודת המוצא הייתה שכך יוכלו התלמידים להתעמק יותר בנושא. בסך הכול לומדים תלמידי י"א 115 שעות שנתיות בהיסטוריה, ש-35 מהן מוקדשות לנושא ההערכה החלופית. התלמידים נדרשים להכין שלוש עבודות בשלושה נושאים שונים לבחירתם, והציון שיקבלו בעבודות ישוקלל עם ציון הבחינה.
כמו רבים מבני גילו בכיתה י"א, גם נבו אלעזר, תלמיד בכיתה, מעיד על עומס רב מתחילת השנה, אבל מבקש להפרידו מרעיון ההערכה החלופית שלדבריו יעיל בצורה משמעותית. "ביטול הבגרויות בכיתה י' הוא טעות", אמר אלעזר. "זה גרם לעומס מאוד גדול בכיתה י"א. צריך לזכור שאין לנו ניסיון בבגרות וכעת אנחנו צריכים להספיק ללמוד יותר חומר בפחות זמן. לדעתי חייבים להחזיר את בחינות הבגרות לכיתה י', אבל להשאיר את החלוקה של ה-70/30".
"חוקרים את הנושא באמת"
אלעזר סיפר עוד כי במסגרת השיעור הוא וחבריו בחרו בנושא קידוש החיים, תוך התמקדות בספורט בגטו. "גם אנחנו משחקים כדורגל אחרי הלימודים, והחלטנו להתמקד באותם ילדים בגטאות שניסו בכל זאת להמשיך בחיים. התחושה היא שעכשיו אנחנו חוקרים את הנושא באמת, מה שמאפשר להבין ולזכור אותו טוב יותר. בחינת בגרות בעיניי לא באמת משקפת את יכולותיו של התלמיד. אם לתלמיד היה שבוע רע או חודש מעט קשה – זה ישפיע על הציון שלו בבחינה. בהערכה החלופית הציון נפרש על כל השנה ויש לנו אפשרות ללמוד תוך כדי תנועה".בתיכון הרב-תחומי עמל יגאל אלון ברמלה מצאנו את תלמידי י"א בעיצומו של שיעור בהערכה חלופית בלשון. מספר שעות הלימוד במקצוע זה דומה להיסטוריה, וגם כאן מתבקשים התלמידים להגיש כמה עבודות במהלך השנה. "יש יתרון גדול מאוד בזה שהתלמידים לומדים בדרכים שלבם נוטה אליהם", אמרה רינת מימוני, רכזת המקצוע בבית הספר. "אני נותנת להם נושא והם בוחרים כיצד להעביר את הידע שלהם דרך סיפור, סרטון, מצגת".
במהלך השיעור התבקשו התלמידים לכתוב חיבור. הם עובדים עליו לא פחות משלוש פעמים, ולפני שהתוצר הסופי מגיע למורה, לאחר כמה שיעורים, הוא מוערך גם על ידי חבריהם. מאיה גליקו, תלמידה בכיתה, חושבת שההערכה החלופית תורמת יותר להבנת החומר. "ברגע שאומרים לנו 'תלמדו כמו תוכי' אנחנו 'הולכים לאיבוד', אבל כשנותנים לנו לבצע משימות – אנחנו יותר מתעניינים".
מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן הסבירה כי הלמידה המשמעותית נועדה "לאפשר לתלמידים להביא את עצמם לידי ביטוי במגוון שיטות למידה ולא בדרך אחת של מדידה דרך המבחן. הלמידה המשמעותית מאפשרת לתלמיד לחקור, להעמיק ולייצר את התוצרים המשמעותיים עבורו".
לפנייה לכתב/ת 
